סגור
מכונית אבטר AVATR
AVATR. למי שייך הזיכיון? (צילום: יצרן)

ניתוח
שיטפון הזיכיונות הסיניים: מותגי הרכב נודדים בין יבואנים

זיכיונות לא בלעדיים, מכירות מפוצלות ותחרות חסרת תקדים: כך משנים היצרנים הסיניים את כללי המשחק בשוק הישראלי

בשבוע שעבר הפיץ משרד התחבורה ליבואני הרכב את רשימת הזיכיונות והמותגים לשנת 2025. הרשימה מפרטת את כל הזיכיונות של מותגים שהגיעו ועוד יגיעו לישראל. רוב המותגים החדשים שמיועדים לישראל הם סינים, אבל חלקם זיכיונות של מותגים מוכרים. כך למשל, הזיכיון של יצרנית הרכב הסינית BAIC, שנחשבת לאחת הגדולות במדינה נמצא כעת בידיים של חברת "המאגר", שמייבאת את הרכבים של SKYWELL.
אם השם BAIC מוכר, הרי שזה בגלל שמדובר במותג שעמד בליבה של אחת ההצהרות החגיגיות שפורסמו השנה לתקשורת על יבוא הרכבים של BAIC. אלא שעובדתית, אף מכונית של BAIC לא יובאה לישראל. גם אלבר הודיעה לפני כשבוע על יבוא של AVATR, שמצטרף לרכבים של BAIC (כאמור, לא מיובאים כעת). אלא שלפי רשימת הזיכיונות שפורסמה, הזיכיון בכלל לא בידי אלבר. האם המשמעות היא ש-BAIC תפצל את הזיכיון? לא ברור.
בנוסף, המאגר, שמחזיקה בזיכיון SKYWELL הודיעה כי החברה בדרך להציג דגמים חדשים של החברה האם SKYWORTH, אבל גם כאן יש בעיה: גם לחברה האם יש זכיין חדש: אוטומקס, שמייבאת רכבים של JAC – שגם לה יש זכיין אחר- EV MOTORS מנתניה.
אם חשבנו שהנטייה של יצרני רכב סינים לחלק מותגים בין כמה זכיינים (כמו במקרה של MAXUS ושל JAC) היא טרנד חולף, כעת כבר מדובר בשיטפון. כלומר, בשביל היצרנים הסיניים הזיכיון אינו קדוש ולא משנה להם אם הוא נמצא 40 שנה אצל אותו יבואן.
ולמה זה קורה? מה לעשות JAC אינה מרצדס בנץ ו-SKYWORTH אינה פולקסווגן. כאשר החברות מודיעות על קבלת זיכיון סיני הן מציינות שזה "לא בלעדי". יש לכך סיבה. היצרנים הסינים נמצאים במלחמת הישרדות ולא מעט מהם קורסים. כל מכירה חשובה ואם בישראל יש מי שיקנה את המכוניות, אז שהסוכנים ילחמו. לפי דיווחים בסין, חברות שקרסו מכרו פחות מעשרת אלפים מכוניות בשנה, כך שהזמנה של 1,500 מכוניות מסוכן ישראלי יכולה להציל את המצב. מעבר לכך: זה מהלך שמייצר תחרות ובשאיפה יוזיל מחירים.
לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" ש- UMI תייבא את מקסוס. מחיר החדירה של רכב הוא 215 אלף שקל ולפי דיווחים, היבואנית התחייבה להזמנה של כ-1,700 רכבים. מדובר במהלך שמיועד "לכסח" את המתחרה, שמן הסתם תמצא פתרון משלה למצב.
באשר לזיכיונות הרכב הסינים שנמצאים בידיים של יבואני הרכב הגדולים, זה כבר סיפור אחר. שם יש יותר ניסיון, שם יש מחלקות משפטיות יותר חזקות ושם יש מכירות. כלומר הסיכוי שיבואני צ'רי, ג'ילי או אקספנג יגלו יום אחד שיש יבואנים ישראלים נוספים הוא נמוך. וזאת מכמה סיבות: כאשר יבואני הרכב המובילים סוגרים חוזה מול יצרן הם משריינים עצמם מבחינה משפטית. שנית, היבואנים הגדולים מוכרים. יש להם מנגנוני שיווק ופרסום אדירים, שמורה להם היכולת להעיף מכוניות לליסינג, הם יכולים להציף מחלקות טרייד אין במכוניות יד ראשונה אפס קילומטר ויש להם יכולת השפעה הודות למגוון מותגים.
אם כן, מה יקרה עם המותגים הוותיקים. משרד התחבורה מינה לפני כעשור את ירון זליכה ש"יעשה סדר" בשוק הרכב הישראלי. זליכה המליץ על פיזור של מותגי הרכב בין היבואנים. כעת למרבה האירוניה הסינים עושים את העבודה בשבילו. אבל מה יקרה עם כל היתר? סביר להניח שיצרני הרכב הגדולים מסתכלים על שוק הרכב הישראלי ועל החדירה הסינית בפליאה, שלא לומר תרעומת. לו היינו יצרני רכב מערביים או קוריאנים היינו חשים אי נעימות.
לגבי הקשרים העתיקים, שמועה בענף הרכב מספרת על בעל שליטה באחת מיבואניות הרכב הגדולות שטס למזרח יחד עם בנו כדי "להסביר" ליצרן מדוע אחרי עשרות שנים מכירותיו בצניחה. כיום עדיין קל להשקיע ביצרנים סינים. זאת לעומת זיכיון של מותג קוריאני, יפני או צרפתי, שזו משימה בהיקף מאות מיליוני דולרים.
האם היצרנים המערביים ישימו לב מה קורה בישראל? כן. הם כבר שמים לב. ואם המגמה של פיצול מותגים תימשך, לא מן הנמנע שגם מותגי הרכב המערביים ימאסו בשיטת המפיץ היחיד. אם הרגולטור הישראלי שמבטיח לנו הגבלת מספר מותגים ליבואן יפעל בשנה הבאה, כנראה שזו תהיה רוח גבית חזקה. השאלה הפתוחה היחידה היא האם יש מי שירצה להיות המפיץ הישראלי השני של מותג איטלקי או ספרדי. באקלים הנוכחי זה לחלוטין לא בטוח.