גלגל חמישיתמרור אזהרה: למה יבואני הרכב ישנים קצת פחות טוב בלילה
גלגל חמישי
תמרור אזהרה: למה יבואני הרכב ישנים קצת פחות טוב בלילה
בתקופה האחרונה ניכרת אצל הממונה על התחרות התעניינות חריגה בענף הרכב, ופיצול המותגים של גרייט וול הסינית לשני יבואנים הוא דוגמה לכך; מהן ההשלכות?
השבוע התרחש בישראל אירוע שהפך שגרתי למדי: יבואנית הרכב הוותיקה סמלת הודיעה שהחלה לשווק מכוניות מתוצרת היצרנית הסינית WEY. עד כאן, אין חדש תחת השמש: הרבה יבואני רכב ישראלים משננים בימים אלה מילות ברכה בסינית, מרגילים את הקיבה למזון הסיני, טסים לפגישות חשאיות במיקומים ניטרליים ומפעילים אנשי קשר על ימין ועל שמאל כדי לשכנע את הסינים לתת להם זיכיונות.
סמלת היא יבואנית רכב ותיקה מאוד בישראל שגם מחזיקה באחד מסלי היצרנים הגדולים, המעניינים והמגוונים ביותר: יצרן טנדרים אמריקאי ענק - דודג', יצרן רכב יפני גדול ופופולרי - סובארו, מותג רכב איטלקי בניחוח ספורטיבי - אלפא רומיאו, מותג השטח המוכר בעולם - ג'יפ, וכמובן גם פרארי, מזראטי, הונגצ'י ואחרים, וכעת גם WEY של היצרנית הסינית גרייט וול.
גרייט וול היא יצרנית ענק, וכדרכם של הסינים - כל יצרן מניב כמה תתי מותגים; גם ג'ילי ג'יאומטרי C, המכונית החשמלית הסינית הנמכרת בישראל, היא לא בדיוק מכונית ג'ילי, אלא מכונית של תת המותג ג'יאומטרי שמהווה חלק מקבוצת ג'ילי. אבל בואו נשוב אל סמלת והמותג WEY.
כאמור, WEY היא חלק מקבוצת גרייט וול שהיא למעשה הסינית היחידה שיובאה לישראל לפני כמה שנים באמצעות חברת המזרח - יבואנית לנד רובר. וכאן העלילה מסתבכת. לגרייט וול יש עוד מותג סיני שנקרא ORA, שהזיכיון עליו נמצא בידיים של כלמוביל - יבואנית הרכב הגדולה בארץ במספר המסירות. בסל היצרנים שלה ניתן למצוא את מרצדס, מיצובישי, יונדאי, ג'נסיס, סמארט, פרייטלינר, קינג לונג ופוסו. כלומר, גרייט וול פיצלה את הזיכיון כך שהמותג העממי יגיע לידי כלמוביל והיוקרתי - לידי סמלת.
פיצול מותגים אינו דבר נדיר. יונדאי קיה קבעה שיונדאי תשווק בישראל על ידי כלמוביל וקיה על ידי טלקאר. גם בדייהו הקוריאנית המנוחה הופרדו זיכיונות, התאחדו והחליפו ידיים. אבל עד כה בכל הקשור להיסטוריה של עולם הרכב כמעט שלא נשמע קולה של רשות התחרות. מי שיצלול עמוק למסמכי הרשות יגלה שמאחורי ההודעות החגיגיות של יבואני הרכב הישראליים לתקשורת מסתתרות בזמן האחרון החלטות מעניינות של גוף שנדמה שעד לאחרונה בקושי השפיע על הענף, והמותג WEY הוא דוגמה מצוינת לכך.
לפי מסמכי רשות התחרות שנוגעים למותג WEY, "כחלק מהבדיקה נבחנה האפשרות לפיה היצרן יבחר להתקשר עם כלמוביל גם כיבואן רכבי התוצר WEY, בשל הקשר בין היצרן לכלמוביל במסגרת יבוא התוצר המבוקש, ככל שכלמוביל תקבל את הרישיון. על פניו, ייבוא התוצר WEY על ידי כלמוביל עשוי לעורר חשש תחרותי במקטעי רכבי היוקרה, נוכח פעילותה של כלמוביל במקטעים אלו".
כלומר, לפי הרשות כלמוביל לא יכולה לייבא את WEY לישראל מפני שהיא יבואנית של רכבי יוקרה בהיקף משמעותי. אגב, כפי שצוין, סמלת שתייבא את WEY היא בעלת סל מכובד מאוד של מותגים - ומדגישה לא מעט כי ג'יפ, אלפא רומיאו, מזראטי, פרארי והונגצ'י הם מותגי יוקרה, אך אלה כבר שיקולים של הממונה על התחרות ונסתרות הן דרכיה.
מי שיבדוק לעומק יגלה שבזמן האחרון ניכרת אצל הממונה על התחרות התעניינות חריגה בענף הרכב: אנשיה, כך נדמה, התעוררו ב-2022 למציאות חדשה בה השוק הישראלי נהיה עמוס במותגים חדשים. טכנית, הם צריכים בכל מקרה לבצע את הבדיקות האלה וזאת לפי חוק רישוי רכב, אבל כעת הצטרף פקטור חדש ומעניין: קל להבין מהעיתוי בו מתבצעות הבדיקות שהן כוללות בדיקת זיכיונות ליבוא רכב ומידת השפעתם על התחרות עם מועד תום תוקף הזיכיון של יבואני הרכב.
כיום זיכיונות ליבוא רכב אינם אינסופיים. מאז חוק רישוי רכב הזיכיון קצוב בזמן ועם תום מועדו במשרד התחבורה מבצעים בדיקה מול רשות התחרות כדי לקבוע האם יש סכנה לתחרות בישראל.
רשימת מועדי פקיעת הזיכיונות מעניינת מכיוון שיש לא מעט שצפויים לפוג במהלך 2022 ו–2023. בל נטעה: הקשרים של יבואני הרכב עם משרד התחבורה ועם הרגולטורים כה עמוקים ומבוססים, ומגובים על ידי גייסות של מומחים ועורכי דין, שהסיכוי שיבואן רכב ישראלי יאבד זיכיון שקול לסיכוי שמחר כל פקקי התנועה בארץ ייעלמו. אבל עדיין ,הבדיקות גורמות ליבואנים לא מעט כאבי ראש, והדוגמה של WEY היא בגדר דגל אדום בוהק; כיום כלמוביל אולי לא רוצה או צריכה מותג יוקרה סיני שהוא יחסית זניח, אבל אם מחר תבוא יצרנית סינית נחשקת מאוד, לדוגמה NIO – אז הסיפור עשוי להיות שונה.
מעבר לכך, לעובדה שהממונה על התחרות מגלה עניין בזיכיונות הרכב יש עוד השלכות: ראשית, בתחום הזיכיונות הרדומים. כלומר מכוניות שקיימות רק על הנייר: יבואן רכב מחזיק בזיכיון היבוא אבל לא מייבא אותן לארץ. בישראל היו בעבר יותר זיכיונות כאלה (למי שזוכר את לינקולן) אבל רובם נעלמו מסיבות מובנות של חשש מתשומת לב לא רצויה של משרד התחבורה. ועם זאת – בתחום המשאיות עדיין ניתן למצוא זיכיונות כאלה.
מעבר לכך, קיימת עוד בעיה מהותית. אי אפשר להתעלם מהיקף הפלישה הסינית לישראל ומכך שמי שמייבאים וייבאו את המותגים היותר משמעותיים מבחינת היקפי המכירות הם יבואני הרכב הוותיקים. למעורבות המחודשת של רשות התחרות בחיי היבואנים יש משמעות מעיקה מבחינתם. ייתכן שמהיום חידוש רישיונות היבוא כבר לא יהיה הליך פשוט שכולל כמה לחיצות ידיים לחברים במשרד התחבורה אלא הליך רציני שיבדוק את מקומו של היבואן, היקף מכירותיו והשפעת חדירתם לשוק של המותגים החדשים שלו, אם יש כאלה. ייתכן ששותפויות חדשות יקומו כדי להפחית מהלחץ שעלול להיווצר מכיוון רשות התחרות. בהנחה שמגמה זו תימשך, שוק הרכב הישראלי ייהפך למקום הרבה יותר מעניין.
