ממשלת איטליה בדרך להשתלט על מותגי הרכב ההיסטוריים אוטוביאנקי ואינוצ'נטי
ממשלת איטליה בדרך להשתלט על מותגי הרכב ההיסטוריים אוטוביאנקי ואינוצ'נטי
תקנות חדשות באיטליה עשויות לאפשר לממשל להשתלט על מותגים היסטוריים שמשך פעילותם הוקפא ליותר מ-5 שנים. היעד: מותגי אוטוביאנקי ואינוצ'נטי שעדיין נחשבים לשמות מוכרים באירופה ויכולים להוות מקור הכנסה נאה לממשלת איטליה. מדובר בסיבוב נוסף בסכסוך המתלהט בין ממשלת איטליה לסטלנטיס שהחזיקה במותגים דרך פיאט ולנצ'יה
הסכסוך בין הממשלה האיטלקית וסטלאנטיס, החברה האם של פיאט, אלפא רומיאו ולנצ'יה, סכסוך שמאופיין בלא מעט אמוציות איטלקיות, רק הולך ומתלהט: אחרי שהממשלה האיטלקית דרשה מאלפא רומיאו לשנות את שמו של דגם חדש כדי שלא ישמע איטלקי ואחרי שהממשל האיטלקי החרים מכוניות פיאט שעליהן הופיע דגמי איטליה למרות שלא יוצרו באיטליה מגיע תורם של מותגי רכב איטלקיים שכבר לא קיימים.
לפי פרסומים באיטליה, הממשלה האיטלקית מעוניינת להשתלט על מותגי הרכב אינוצ'נטי ואוטוביאנקי, שני שמות מהעבר שכבר אינם פעילים כיום. גם אינוצ'נטי וגם אוטוביאנקי שווקו בישראל עד לאמצע שנות ה-80, אך הסיפורים של המותגים הללו שונים: אוטוביאנקי נוסדה ב-1955 על ידי פיאט, יצרנית הצמיגים פירלי ויצרנית האופניים ביאנקי (שקיימת עד היום).
אוטוביאנקי יצרה דגמים שהיו יחודיים ליצרנית, אך התבססו למעשה על מכלולים של פיאט כמו הביאנקינה והאוטוביאנקי 112A שזכתה להצלחה בישראל (יובאה על ידי טלקאר). אוטוביאנקי מוזגה לתוך לנצ'יה ונסגרה סופית ב-1996 לאחר שיצרה מכוניות שמותגו כלנצ'יה במשך מספר שנים.
הסיפור של אינוצ'נטי שונה: אינוצ'נטי החלה את דרכה בייצור אחד הקטנועים הידועים בעולם: הלמברטה האיטלקית, אך בשנות ה-60 המוקדמות החליטה מועצת המנהלים של אינוצ'נטי להתרחב לייצור מכוניות. מכיוון שפיאט כבר שלטה באוטוביאנקי והסיכוי להשיג רכיבים מכאניים איטלקיים היה אפסי, אינוצ'נטי פנתה ל-BMC, החברה האם של מיני וקיבלה רישיון לייצר את המיני הבריטית, באיטליה. מכוניות אינוצ'נטי שווקו גם בישראל, ולמרות הדימיון הרב למיני הבריטית, נחשבו יותר "מהודרות". אינוצ'נטי נרכשה על ידי BMC, לאחר מכן ב-1976 על ידי איש העסקים אלסנדרו דה תומאס וב-1990 על ידי פיאט שסגרה את החברה ב-1997.
לפי הפרסומים באיטליה, תקנות חדשות יאפשרו לממשל האיטלקי להשתלט על מותגים היסטוריים שמשך פעילותם הוקפא ליותר מחמש שנים. המטרה במקרה כזה ברורה: מותגי רכב איטלקיים, מפיאט ועד פרארי מוכרים היטב בעולם ויכולים להוות מקור הכנסה נאה למדינה שמחזיקה בהם. אינוצ'נטי ואוטוביאנקי הם עדיין שמות מוכרים היטב באירופה ו"החייאה" של המותגים יכולה להוות מקור הכנסה נאה לממשלת איטליה ש"איבדה" את פיאט ואלפא רומיאו לטובת ייצור במדינות אחרות. עם זאת, הממשל האיטלקי לא יכול לייצר מכוניות לבד ויצטרך למצוא יצרנית רכב, לא מן הנמנע סינית, ש"תחיה" את המותגים.
