ניתוחמה קורה בשוק הרכב באירופה? רנו, פורשה ואאודי נסוגות מתוכניות חשמול
ניתוח
מה קורה בשוק הרכב באירופה? רנו, פורשה ואאודי נסוגות מתוכניות חשמול
מפרסומים שונים עולה כי יצרניות רבות שינו את גישתן כדי "להתאים את עצמן לעתיד מציאותי". הסיבה לכך היא צניחה חזקה במכירות רכב חשמלי ביבשת, משום שהאירופים רוצים רכב מוכח ופשוט במחיר הגיוני, וזה לא בהכרח מה שיצרני הרכב החשמלי המקומיים יכולים לספק
רנו, אאודי, פורשה ויצרניות רכב נוספות נכנסו ל"בחינה" של תכניות החשמול, כך עולה משלל פרסומים באירופה. מדובר ביצרניות שמשותפות להן הצהרות שאפתניות על פיתוח של רכבים חשמליים לפני שנתיים בלבד, מעבר לחשמל, חיסול של דגמי הבנזין והדיזל וכיוצא בזאת.
המשותף לכל הצהרות יצרניות הרכב מהשבועות האחרונים אינו ויתור על תוכניות החשמול, אלא נקיטה בשפה יותר עדינה שמתייחסת ל"התאמת תוכניות לעתיד יותר מציאותי". כך, בראיון שהעניק לאחרונה לוקה דה מאו, מנכ"ל רנו ציין דה מאו, העומד בראש יצרנית ששפכה עשרות מיליוני אירו לתוכניות חשמול שאפתניות כי "נדרשת גמישות בלוח הזמנים בהסתכלות על איסור מכירה של מכוניות מזהמות".
בתרגום מצרפתית למציאות – רנו לא רוצה ולא יכולה לייצר רק מכוניות חשמליות. דה מאו לא לבד: אאודי הודיעה בשבוע שעבר שהיא נערכת לסגירה של אחד ממפעלי היצרנית שהוגדרו רק לפני כמה שנים כ"מובילים": מפעל אאודי בבריסל, עיר שיש לה משמעות היסטורית חשובה עבור האיחוד האירופי. הסיבה לסגירת מפעל אאודי בבריסל היא שאין ביקוש לרכב חשמלי של אאודי. לפי פרסומים בגרמניה, סגירת המפעל בבריסל היא רק תחילתו של שינוי שאאודי שוחרת איכות הסביבה צריכה לעבור - אבל לא שינוי שישמח את חובבי איכות הסביבה. גרנוט דולנר, מנכ"ל אאודי נערך (לפי פרסומים בגרמניה) להצגת דגמי אאודי חדשים ולא חשמליים שיתבססו על טכנולוגיות פלאג אין הייבריד. אאודי עצמה הציגה לפני כשבוע את הדגם המחליף של מכונית ה"לחם" של אאודי - ה-4 A. הדגם החדש שנקרא פשוט 5 A הוצג בגרסאות בנזין ודיזל. על חשמל לא היה מה לדבר.
אאודי לא לבד בין הגרמנים: גם ב.מ.וו חשפה לאחרונה את ה-3 X החדש בגרסאות פולטות זיהום - והגרסה החשמלית שנחשבה לספינת הדגל של היצרנית הבווארית לא הוצגה עדיין, מאורע נדיר בפני עצמו בו יצרן רכב נמנע מחשיפה של הגרסה שאמורה להיות הכי חשובה. ואם כל זה לא מספיק, יצרנית הרכב הגרמנית שנחשבת לפטריארך של המהפכה החשמלית הודתה בחצי אמירה שהיא כבר לא כל כך בונה על עתיד חשמלי. כנהוג בפורשה, גרמנים לא טועים ופורשה מושלמת: החברה לא הודתה שהתחזיות שלה למעבר ל-80% ייצור רכב חשמלי עד 2030 היו מופרכות ובמקום זאת הסתפקה בציון העובדה שהמעבר ל-80% רכב חשמלי עד 2030 "כבר אינו המטרה העיקרית העומדת לנגד עיני היצרנית ותשתנה בהתאם לדרישות הלקוחות". כלומר פורשה מסבירה שזה לא היא - אלה הקליינטים. ואם זה לא מספיק, מרצדס בנץ פרסמה לאחרונה תחזית מעורפלת לפיה 50% מהמכוניות של היצרנית הגרמנית יהיו חשמליות עד 2030. בהתחשב בעובדה שמרצדס צפתה בעבר שב-2025 חצי ממכוניותיה יהיו ירוקות - מדובר בצעד ענק לאחור. בדומה לפורשה, מרצדס הסבירה שלה אין בעיה לייצר חשמליות. הבעיה היא בלקוחות: "הלקוחות ותנאי השוק יכתיבו את קצב המעבר והחברה נערכת לשרת את כל צורכי הלקוחות", הסבירה מרצדס בנץ.
יצרני הרכב האירופים לא טועים: עובדתית, אירופה חווה ירידה חזקה מאוד במכירות של רכב חשמלי. אם הם רוצים לשרוד, הם לא יכולים למכור מכוניות חשמליות. וכפי שהסבירו בפורשה ובמרצדס בנץ: העניין כבר אינו למי יש טכנולוגיה יותר טובה, העניין הוא שהאירופים לא רוצים רכב חשמלי. טבלאות המכירות באירופה ממחישות היטב את המשבר שעובר על תעשיית הרכב האירופית שהימרה תקציבי ענק על פיתוח של רכב חשמלי - בשנה שעברה טסלה Y היתה מלכת המכירות של אירופה, השנה המלכה היא מכונית קטנה ועממית מרומניה: הסנדרו של דאצ'יה. ואחרי הסנדרו של דאצ'יה מופיעה שורה ארוכה של דגמים שהם לא חדשניים, לא "טכנולוגיים" ולא חשמליים: רנו קליאו, פולקסווגן גולף, פולקסווגן טי רוק. האירופים רוצים את מה שמוכח ומה שפשוט, לא את מה שמתחבר לתקע.
מדוע הלקוחות באירופה מעדיפים רכב שאינו חשמלי אחרי שבשנה שעברה התנפלו על טסלה? כמה סיבות. ראשית, טעמם של לקוחות באירופה שונה מאוד מטעמם של לקוחות בסין או בישראל. הדגשים שעליהם הלקוחות באירופה מתעכבים הם שונים. בעוד שבישראל או בסין מביעים עניין בגודלו של המסך, באירופה מביעים עניין בנוחות ואיכות הרכבה. וליצרני הרכב האירופים הוותיקים אין דרך לייצר כיום מכוניות חשמליות שיהיו גם במחיר שנמצא בהישג יד, וגם יהיו איכותיות ברמה שהאירופים דורשים - סוג של תרחיש ביצה ותרנגולת.
נתוני ג'ייטו דיינמיקס המנתחים את מסירות הרכב החשמלי באירופה בחציון ממחישים היטב: הדגמים החשמליים שיצרני הרכב האירופים מציעים פשוט לא עומדים בתחרות. טסלה מודל Y, החשמלית הנמכרת באירופה שמיוצרת בעיקר בגרמניה ירדה ב-26% ביחס לחציון הראשון של אשתקד. טסלה 3 עלתה ב-37% (ונמצאת במקום השני) אבל היא לא מיוצרת בגרמניה. וולוו 30 EX שבמקום השלישי בשוק ורק הגיעה לאירופה מיוצרת בסין. 4MG שבמקום הרביעי רשמה עלייה של 4% אבל היא מיוצרת בסין. ויתר הדגמים האירופים מדשדשים: פוקסווגן 4 ID (מקום חמישי) ירדה ב-30%. אחותה הקטנה 3 ID שבמקום השישי ירדה ב 17%. תכל'ס, האירופים מעדיפים את מה ש"טוב ומוכח" – ומבחינתם החשמליות האירופיות פשוט אינן מוכחות. לכך יש להוסיף תשתית טעינה שהיא צולעת מבחינת האירופים: ביחס לישראל, באירופה אין נחיתות משמעותית מבחינת יחס מספר עמדות הטעינה לרכב ולפי נתוני ה-ACEA, ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה, ביבשת יש כ-623 אלף עמדות על כשלוש מיליון מכוניות נוסעים חשמליות.
הבעיה היא שהאירופים פשוט לא מוכנים להקריב את הזמן והמאמץ הכרוכים בהמתנה, בעוד שלישראלים לדוגמה אין בעיה להעביר כחצי שעה בהמתנה לטעינה. בסופו של דבר, ליצרני הרכב אין הרבה ברירות. חוקית, עד 2035 הם יהיו חייבים לייצר מכוניות חשמליות, זהו החוק וכך קבע האיחוד האירופי, אבל סביר להניח שלנוכח ההאטה הקשה במכירת רכב חשמלי באירופה, במוקדם או במאוחר החוק הזה יעלה ל"דיון" בלחץ מדינות שיש בהן תעשיית רכב נרחבת (ע"ע גרמניה).
