מס הקנייה הממוצע לכלי רכב - 40 אלף שקל
מס הקנייה הממוצע לכלי רכב - 40 אלף שקל
רשות המסים פרסמה סקירה על ענף הרכב; לפי הנתונים, בינואר-ספטמבר אשתקד נגנבו בישראל 9,213 כלי רכב - לעומת 9,317 כלי רכב בכל 2021; ואיזה צבע מעדיפים הישראלים למכונית שלהם?
כמדי שנה, רשות המסים מפרסמת את סקירתה אודות ענף הרכב, המתייחסת בעיקר ל-2021 ובאופן חלקי גם ל-2022.
לפי עיקרי סקירת רשות המסים, ב-2021 יובאו ארצה 273 אלף כלי רכב מסוגים שונים - עלייה של 11.8% ביחס ל-2020. מתוכם 261.1 אלף היו רכבי נוסעים – עלייה של 9.9%. ואולם הנתון היותר חשוב מתייחס לגובה מס הקנייה: מדינת ישראל גבתה ב-2021 מס קנייה בגובה 10.56 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 15.1% לעומת 2020.
שלא במפתיע, לפי רשות המסים, יבוא רכב ורישומו לתנועה, כלומר פרק הזמן שחולף ממועד הכניסה של מכונית לישראל למועד עלייתה לכביש, מושפעים משינויי מס. כאשר מס הקנייה על רכבים מסוג מסוים עולה, יבואני הרכב ממהרים לשחרר אותם ממכס ולמכור ללקוחות לאחר עליית המס. בפועל, קשה להתעלם מן העובדה שמדובר במניפולציה שמאפשרת ליבואני הרכב להרוויח יותר באמצעות מכירה ללקוחות של רכבים שכבר שוחררו ממכס לפי מס הקניה הישן, או לסירוגין ליצירת מצב בו יבואני הרכב "מגלגלים" את ההנחה לחברות הליסינג אשר בתורן מחכות להתייקרות המכוניות - ואז מוכרות את המכוניות שרכשו בזול לציבור הרחב.
עוד עולה מנתוני רשות המסים כי מס הקנייה הממוצע לרכב נוסעים עלה ב-2021 ו–2022, הודות להעלאת המיסוי על רכב היברידי ופלאג אין בשנתיים האחרונות. הנתונים שמציגה רשות המסים מצביעים על כך שנכון ל-2021 עמד גובה מס הקנייה הממוצע לרכב נוסעים על 38 אלף שקל – כאשר רכבי הנוסעים היוו 61.4% מערך היבוא. בתחילת 2022 עלה גובה מס הקנייה הממוצע ל-40.4 אלף שקל לרכב. ועם זאת, ברשות המסים טוענים שלמעשה מדובר בשיעור מס קנייה נמוך יותר מהשיעורים שהיו נהוגים לפני כניסת המיסוי הירוק.
שיטת חישוב מס הקנייה שהייתה מקובלת בישראל עד 2009 הייתה כזו שחילקה את המכוניות לקבוצות מחיר וקבעה שווי שימוש בהתאם לגבולות הקבוצות. כך, לפי רשות המסים בשנת 2005 הגיע שיעור מס הקנייה הממוצע למכונית לכ-53 אלף שקל.
דיווחי רשות המסים מתייחסים באופן פרטני לחדירת רכבים חשמליים לישראל – אם כי עיקר הדוחות מתייחסים לשנת 2022 – ולא לשנה הנוכחית, בה שיעור הרכבים החשמליים מתוך סך המכוניות החדשות שמשווקות בישראל מתקרב ל- 16% מהיקף השוק. לפי רשות המסים: "רכב חשמלי חווה לאחרונה עלייה משמעותית בהיקפי חדירה וניתן לומר שכבר השאיר מאחוריו את התקופה של מוצר ינוקא".
הצהרה זו אינה מקרית: רשות המסים משתמשת בהגדרה של מוצר כ"מוצר ינוקא" כאשר היא מעניקה הטבות מס המיועדות לאפשר לציבור בישראל לאמץ טכנולוגיה חדשה. עד השנה הנוכחית גובה מס הקנייה על רכב חשמלי היה 10%. מהשנה הנוכחית גובה מס הקנייה על רכב חשמלי הוא 20%. בשנה הבאה יעמוד גובה מס הקנייה על רכב חשמלי על 35%.
עצם העובדה שברשות המסים מדגישים שלא מדובר עוד במוצר ינוקא היא איתות ברור: הרשות אינה מתכוונת ככל הנראה לשנות את מתווה עליית המס על הרכב החשמלי. בנוסף רומזת רשות המסים בפרסומיה כי אין כל סיבה שהמכוניות החשמליות יצטרכו להתייקר עם עליות מס הקנייה, למרות שיבואני הרכב בהחלט מייקרים את המכוניות החשמליות בכל עליית מס.
כך, לפי רשות המסים: "קיימת מגמה ארוכת טווח של הוזלת עלויות הסוללות החשמליות. בין השנים 2008 ל-2022 ירדה עלות יחידת הספק ב-89%. לחצים רגולטוריים באירופה וארה"ב גורמים למעבר הייצור של כלי הרכב להנעה חשמלית או היברידית וכך גם המגמות של יצור רכב בסין, שלאחרונה עברה מיצור לצורכי השוק המקומי לשוק הגלובלי". כלומר, לפי רשות המסים, מכוניות חשמליות אמורות דווקא להיות זולות יותר בממוצע - מכיון שאם הצרכנים לא ירכשו יפני, קוריאני או אירופי יקר - הם ירכשו סיני, מה שמוזיל את עלות הרכב החשמלי הממוצעת, משמע ניתן להתמודד עם עליית מס הקנייה.
רשות המסים גם מביאה בהסבריה דוגמה מהשוק הישראלי שלפיה שינויי מס שהתרחש במכוניות "ירוקות" לא גרמו לירידה בביקוש. לדוגמה, לפי הרשות, בשנת 2021 הרכב ההיברידי היווה 21.4% מהשוק. עם עליית המס על הרכב ההיברידי בתחילת שנת 2022 הייתה אמורה להיווצר ירידה בביקוש, אבל רכבים אלה היוו 19.6% מהשוק, נתון שלפי רשות המסים אינו מציג ירידה משמעותית (כאמור, גם כאן יבואני הרכב ביצעו למעשה מניפולציה בחסות רשות המסים ושחררו עשרות אלפי מכוניות לפי מס הקנייה הישן על הרכב ההיברידי בשלהי 2021).
לצד נתונים אלה, מסכמת רשות המסים גם מגמות בשוק הרכב המשומש והשפעת מחירי הרכב החדש עליהם. לפי רשות המסים, בשנת 2021 ובשנת 2022 חלה עלייה במחירי רכב חדש ומשומש, שמוסברת בבעיות היצע עולמיות, מגיפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. בשוק יותר שפוי, עליות מחיר היו מתמתנות בגלל חוסר רצון של צרכנים לקנות – אבל בישראל, מסבירים ברשות המסים, "הביקוש לרכב פרטי ממשיך לגדול הן עקב רמת המינוע (כמות כלי רכב לנפשות) הנמוכה של ישראל ביחס לרוב המדינות המפותחות והעלייה ההדרגתית ברמת חיים והן כתוצאה ממגיפת הקורונה אשר פגעה בתחבורה הציבורית".
ברשות מספקים הסבר שאינו מניח את הדעת לגבי עליית מחירי המכוניות ביחס למדד המחירים לצרכן, מה שהופך אותן לפחות נגישות וטוענים כי "חשוב לזכור כי רכב הוא מוצר עתיר טכנולוגיה וזה משליך על הדרך הנכונה לפרש את הנתונים של מגמת המחירים". כלומר לפי הרשות כאשר מחירו של רכב משומש נותר יציב, הלקוחות מקבלים למעשה מוצר זול יותר בתאוריה, כלומר הרכב שהם קונים באותו מחיר הוא יותר מתוחכם. בפועל, ספק אם הצרכנים בישראל אכן מודעים לאותה "רמת תחכום" שעליה מדברים ברשות המסים.
בנוסף, מתייחסים דוחות רשות המסים לראשונה לנושא גניבות הרכב, נתונים שמצביעים על מגמת עלייה מאז הקורונה, אך על מגמת ירידה כללית במונחי עשור. כך, לפי נתוני רשות המסים בתשעת חודשי 2022 הראשונים (הנתונים אינם מתייחסים לכל השנה שעברה) נגנבו בישראל 9,213 כלי רכב, לעומת 9,317 כלי רכב בכל שנת 2021 ו- 6,380 רכבים בשנת 2020. לשם השוואה: לפני עשור, כלומר בשנת 2013, נגנבו בישראל 12,514 רכבים.
בנוסף, רשות המסים מנתחת את מכירות הרכב לשנת 2021 גם לפי צבעים - ומהן עולה, שלא במפתיע, כי 49% מהרכבים שנמכרו בישראל ב–2021 היו לבנים. 29% היו כסופים או אפורים ו-14% שחורים. לעומת זאת- 59% מהמכוניות החשמליות שנמכרו בשנת 2021 היו לבנות. 13% היו כחולות, ו-6% - אדומות.
