גלגל חמישילא כמו כולם: חיות הכביש שקונים בישראל ביבוא אישי
גלגל חמישי
לא כמו כולם: חיות הכביש שקונים בישראל ביבוא אישי
טויוטה סופרה עם מנוע עוצמתי של ב.מ.וו, ג'יפ שהיצרנית נאלצה להגביל את מהירותו ומכוניות שרירים אמריקאיות בניחוח של פעם. הישראלים מחפשים "מכוניות פיצוי" על החופשה שפספסו בחו"ל, ומוצאים פתרונות אקזוטיים ביבוא אישי. הנה דוגמאות מעניינות
שוק הרכב הישראלי מאופיין בשנים האחרונות בעלייה ביבוא שלא דרך יבואני הרכב הוותיקים, כלומר מה שמכונה "יבוא זעיר". טכנית, כיום כל ישראלי שיש לו את האמצעים יכול לגשת לסוכן יבוא אישי, או "מתווך יבוא זעיר" לפי ההגדרה בחוק ולרכוש איזו מכונית שירצה. השנה הנוכחית מאופיינת בהתנפלות של ישראלים על "מכוניות פיצוי" למי שלא יצא לחופשה בחו"ל.
יבואני הרכב הוותיקים מדווחים על התנפלות על מכוניות יוקרה ורכבי כביש-שטח. למכוניות שיבואני הרכב הוותיקים יכולים להביא יש גבול ברור מאוד: יבואנים שלא מתמחים במכוניות יוקרה לא תמיד מסכימים לייבא ביבוא סדרתי דגמים מאוד מיוחדים בגלל קשיים טכניים, בגלל מכסות ייצור וגם כי הם לא רואים צורך בהקמת המערך שצריך לתמוך במכוניות האלה. אבל יבוא אישי הוא חוקי ובחלק מהמקרים יבואני הרכב הוותיקים מחויבים חוקית גם להעניק אחריות.
בחלוף תשעה חודשים מתחילת השנה, ניכר שהישראלים חגגו על דגמים מיוחדים בייבוא אישי. כך עולה מרישומי מדינת ישראל. רשימת הדגמים שהגיעו לישראל השנה ביבוא אישי כוללת לא מעט דגמים מיוחדים שאינם מגיעים ארצה ביבוא סדיר- החל בטויוטה עם מנוע ב.מ.וו שמזנקת ל-100 קמ"ש תוך פחות מארבע שניות וכלה בג'יפ כל כך חזק - שהיצרנית נאלצה להגביל את מהירותו המרבית.
טויוטה סופרה
עבור ישראלים רבים, הפעם הראשונה שבה זכו לפגוש בטויוטה סופרה התרחשה אי שם בשנת 2001, כאשר טויוטה סופרה כיכבה בסרט "מהיר ועצבני" הראשון. הסופרה החלה את דרכה כגרסה משודרגת של מכונית הספורט העממית של טויוטה, הסליקה, אבל עם השנים הסופרה על דורותיה השונים הלכה והתרחקה מן הסליקה עד שהפכה למכונית ספורט בפני עצמה.
טויוטה החליטה שעם כל הידע שצברה, נדרש עוד עידון ועוד יכולת – ופנתה ליריבתה משכבר הימים ב.מ.וו כדי לייצר מכונית שתתבסס על הידע והיכולת של מי שצברה עשרות שנות מצוינות בהנדסת שלדות ומנועים באירופה
הדור הנוכחי של הסופרה, אשר מכונה גם GR הוא הדור הראשון שבו טויוטה החליטה שעם כל הידע שצברה, נדרש עוד עידון ועוד יכולת – ופנתה ליריבתה משכבר הימים ב.מ.וו כדי לייצר מכונית שתתבסס על הידע והיכולת של מי שצברה עשרות שנות מצוינות בהנדסת שלדות ומנועים באירופה. אחרי שטויוטה קיבלה מב.מ.וו את הידע הנדרש לבניית מנועים עבור הסופרה, בטויוטה הוחלט שהמנועים של ב.מ.וו לא מספיק טובים. לכן המנועים נכנסו למקצה שדרוגים שהוציא מהם עוד כוח ועוד אמינות. התוצאה היא הסופרה GR - מכונית ספורט שמצוידת במנועי ב.מ.וו. לפי הרישום, הגרסאות שהגיעו לישראל מצוידות במנוע הבכיר של ה-GR, בנפח 3.0 ליטרים שמפיק 382 כוחות סוס. למי שרוצה להצטנע, יסתפק בגרסת 2.0 ליטר טורבו.
דודג' צ'לנג'ר R/T
דודג' האמריקאית נמצאת במלחמה מאז שנות השישים מול יצרניות נוספות ביבשת, ובמלחמה - כל האמצעים כשרים: בשנות השישים הופיעה מכונית השרירים האמריקאית הראשונה – הפורד מוסטאנג. מכונית שרירים שהיא בפשטות מה שאמריקאים אוהבים: שלדה פשוטה יחסית, עיצוב קיצוני ומנוע בעל שמונה בוכנות שמייצר כמה שיותר כוחות סוס. על התנהגות כביש מבריקה אין מה לבנות, על יכולת לזנק מאפס למאה תוך שניות מועטות וגם על יכולת לשדרג את הרכב בזול – יש בהחלט על מה לפנטז. אחרי פורד מוסטאנג ההיא הגיעה הקמארו של שברולט וכל יצרני הרכב האחרים נשאו עם הלשון בחוץ. לכן, כשהאחרים הגיבו, התגובה הייתה מוחצת.
דודג' הציגה את הצ'לנג'ר הראשונה בשנות השישים. הצ'לנג'ר הנוכחית שכמה יחידות שלה הגיעו לישראל אינה שונה: המנוע אמריקאי ענק בנפח 6.4 ליטרים שמבוסס על טכנולוגיה עתיקה במונחי יצרני רכב מודרניים - שני שסתומים לצילינדר, גל זיזים מרכזי, אבל זה לא משנה הרבה: 485 כוחות סוס מוודאים שהצ'לנג'ר תחסל פחות או יותר 99% מהמכוניות שינסו לצאת נגדה למרוץ מאפס ל-100 קילומטרים לשעה.
ג'יפ רנגלר 392
דווקא ג'יפ, יצרנית הרכב שנהנית מהצלחה משמעותית בעשור הנוכחי, לא צפתה את הביקוש המשמעותי לרכבי שטח חזקים באמת. בג'יפ יצאו מנקודת הנחה שכדי להגיע לטבע אפשר להסתפק ב-285 כוחות סוס של הרנגלר, כי כדי לנסוע על סלעים לא צריך מהירות מופרזת. בג'יפ טעו: בארה"ב תמיד יש מקום ליותר כוח. העובדה שרכב שטח גבוה וכבד לא נועד באמת לנסוע במהירות מסחררת מעולם לא הטרידה את האמריקאים. כשבג'יפ הבינו שפורד מציגה גרסאות חזקות של הברונקו, הוחלט להשיב מלחמה באמצעות קפיצה קטנה למחסן החלפים של החברה האחות דודג'.
החבר'ה מג'יפ חזרו עם מנוע ה 6.4 ליטרים של הצ'לנגר, הכניסו את המנוע לרנגלר וגילו שהרנגלר שנולד מסוגל לזנק ל-100 קילומטרים לשעה תוך 4.7 שניות. את המהירות המרבית דווקא הגבילו בג'יפ ל-159 קמ"ש, אפילו פחות מרנגלר רגיל, אולי כי בג'יפ באמת דואגים לשלום הלקוחות ואולי כי הם יודעים שרוב הלקוחות ימהרו לסדנת השיפורים הקרובה כדי למחוק את מגביל המהירות ממחשבי הרכב. לפי רישומי משרד התחבורה, כלי רכב מדגם זה הגיעו לישראל ומשחרים לטרף בשמורות הטבע בימים אלה ממש.
העובדה שרכב שטח גבוה וכבד לא נועד באמת לנסוע במהירות מסחררת מעולם לא הטרידה את האמריקאים. כשבג'יפ הבינו שפורד מציגה גרסאות חזקות של הברונקו, הוחלט להשיב מלחמה באמצעות קפיצה קטנה למחסן החלפים של החברה האחות דודג'
קורבט סטינגריי
המכונית שהכי מזוהה עם שברולט בעולם אינה מיובאת לישראל על-ידי יבואנית שברולט הוותיקה. בשברולט החליטו בשנות החמישים לייצר מכונית שתתחרה במכוניות הספורט הבריטיות שהציפו את כבישי ארה"ב אחרי מלחמת העולם השניה והחליטו לייצר מכונית ספורט עשויה מפיברגלס בעלת מנוע שש בוכנות, שבעיקר תיראה טוב. המראה הנאה לא הספיק והאמריקאים רצו ביצועים. בשברולט הכניסו מנוע בעל שמונה בוכנות ולמראה של הקורבט התווסף מה שהיה חסר לה: מהירות.
בשברולט הבינו שהנוסחה עובדת היטב והחליטו שחבל לשנות – ולכן כל דור של הקורבט מבוסס על אותו עיקרון: מרכב פיברגלס, מנוע בעל שמונה בוכנות, מהירות אדירה. כמובן שהטכנולוגיה לייצור הפיברגלס השתנתה ואת המנועים המודרניים אי אפשר בכלל להשוות למה שהיה אז, אבל פיברגלס פלוס מנוע = קורבט. לפי רישומי משרד התחבורה, מתחילת השנה עלו לכבישי ישראל כמה מכוניות קורבט סטינגריי (כלומר טריגון) חדשות, כאשר המשותף להן הוא שמדובר בדור הראשון של הקורבט שמצויד במנוע שממוקם במרכז הרכב ולא בחזית. המנוע בנפח 6.2 ליטרים מפיק 490 כוחות סוס, מספיק כדי להעיף את הסטינגריי ל-100 קמ"ש תוך 2.8 שניות ועד 297 קמ"ש אם הנהג לא יוריד את הרגל מהגז.
