האם האיש החזק בפולקסווגן ישלם על רצונו להיות אלון מאסק?
האם האיש החזק בפולקסווגן ישלם על רצונו להיות אלון מאסק?
מנכ"ל ענקית הרכב הגרמנית, הרברט דיס, שואף להפוך את פולקסווגן ליצרנית של רכב חשמלי. אבל יש לה עובדים שיודעים להרכיב מנועי דיזל ובנזין. האם ההתנגשות מול ועדי העובדים תעלה לו במשרתו?
לפני כמה שבועות התרחש בפולקסווגן אירוע משעשע: המנכ"ל הרברט דיס בן ה-63 שלף באמצע ישיבת הנהלה אורח מפתיע: אלון מאסק. מאסק שעשע את האורחים בכמה אנקדוטות משעשעות וגם נתן לדיס כמה עצות ניהוליות טובות, למשל לייעל את תהליכי הייצור (כאילו שבפולקסווגן לא ידעו).
הדרג הניהולי של פולקסווגן התפקע מצחוק, צילם סלפי והמשיך לעבוד. אבל מתברר שלא כולם צחקו ושהתקרית הזאת בכיכובו של מאסק היא רק עוד אחת בשורה של תקריות שמאיימות להביא להדחתו של דיס, האיש החזק בפולקסווגן. דיס רחוק מאוד מלהיות כמו קודמיו חמורי הסבר. דיס הוא מנכ"ל לא שגרתי, שלא מהסס לקצץ מוצרי בשר מהתפריט של עובדי פולקסווגן, לדרוש מהם לרכוב על אופניים ולהצהיר שרשת טעינת הרכב החשמלי ששייכת בין היתר גם לפולקסווגן היא רשת טעינה גרועה.
דיס נכנס לתפקידו באפריל 2018 (עם חוזה עד 2025), אחרי כהונה קצרה של 3 שנים של קודמו בתפקיד, מתיאס מולר. אבל בין שני המנכ"לים קיים הבדל גדול: מולר נכנס לתפקיד בשנת 2015 כדי לנסות ולתקן את השברים של פולקסווגן של אחרי משבר דיזלגייט, ששינה את פניו של ענף הרכב העולמי לנצח. מדובר בפרשה שבה התגלה שפולקסווגן שתלה במכוניותיה מתקנים מיוחדים שנועדו להתל בבוחני זיהום אוויר, עד שנתפסה.
מולר ניסה לשלוט בנזק וגם במהלך כהונתו "חבשה" פולקסווגן כובע חדש: לא עוד יצרנית רכב גדולה ומנוכרת של מכוניות מזהמות, אלא יצרנית נקייה של רכב חשמלי.
דיס שנכנס לתפקיד החדש אחרי מולר, היה ועודנו כל מה שצריך כדי להפוך את פולקסווגן ליצרנית של רכב חשמלי: תומך נלהב באיכות הסביבה, מקצץ משאבים לא נחוצים וקיצוני בדעותיו הסביבתיות. אלא שפולקסווגן לא כל כך מתאימה לדיס ודיס לא ממש מתאים לפולקסווגן. מעבר לכך, טסלה, שדיס מרבה לחבק ורואה בה מודל לפעולה, היא גם הסיבה העיקרית מדוע דיס נכשל ונמצא בימים אלה תחת עינה הפקוחה של ועדה מיוחדת מטעם בעלי השליטה של פולקסווגן שתקבע בקרוב את גורלו.
מצליחה למכור מכוניות מזהמות
כיצרנית, פולקסווגן מפזרת כבר כמעט 3 שנים שפע של הצהרות על עתידה הירוק של היצרנית הגרמנית. בפועל, פולקסווגן לא באמת מייצרת כמות היסטרית של מכוניות חשמליות.
כיום פורטפוליו המוצרים של פולקסווגן כולל כמה עשרות דגמים (כולל את החברות הבת סקודה, סיאט ואאודי) אבל רק קומץ של מכוניות חשמליות: דגמי ETRON של אאודי, סדרת דגמי ID של פולקסווגן, סקודה אניאק וזהו פחות או יותר. היצע כזה לא ממש מבטיח לפולקסווגן שליטה בשוק הרכב החשמלי עד שנת 2025.
למעשה, אחת הבעיות של פולקסווגן היא דווקא העובדה שהיא מצליחה מאוד למכור את מכוניותיה המזהמות: עפ"י טבלת המכירות האירופית מספטמבר האחרון, המכונית הכי נמכרת היא טסלה 3 עם 24,591 יחידות. אחריה רנו קליאו שאינה חשמלית, דאצ'יה סנדרו שאינה חשמלית ופולקסווגן גולף עם 17,507 יחידות. והיכן החשמליות של פולקסווגן? לא בעשיריה הפותחת: פולקסווגן ID3 הצליחה למכור 8,302 יחידות, כלומר בערך רבע מטסלה 3.
להיות מאסק אבל מוסדי
דיס נמצא בבעיה: מצד אחד, הוא חולש על יצרנית רכב שהיא אימפריה. מצד שני הוא נשבע "לחשמל" את פולקסווגן ומצליח רק ללקט את השאריות של מאסק. דיס גם יודע שכדי להיות אליל מכירות של רכב חשמלי צריך להיות קיצוני, נועז, מצחיק ובלתי צפוי, כנדרש בשוק שהמשקיעים שבו מצפים לבשורות בטוויטר ולא בישיבות בעלי שליטה. ואכן דיס מספק את הסחורה, בדרך שהיא הרבה יותר "ממוסדת" ו"ממלכתית", אבל בטח שלא מספיקה כדי למכור מכוניות חשמליות.
על נתוני מכירות ושיעור ריווחיות ניתן כמובן להתווכח וגם לשפר. הבעיה של דיס שצפויה להביא בסופו של דבר לנפילתו, היא דווקא האיש שהוא מעריץ: רק לפני כחודש הודיעה טסלה על פתיחת מפעל טסלה ברלין ומכוניות ראשונות כבר יוצאות משערי המפעל.
עבור יצרני הרכב הגרמניים, פתיחת מפעל טסלה ברלין היא הצהרת מלחמה: מפעל גרמני על קרקע גרמנית שעושה שימוש בידע האדיר שצברו אנשי תעשיית הרכב הגרמנית. במרצדס ובב.מ.וו לא מיהרו להזמין את מאסק לישיבות הנהלה ובטח שלא הסתחבקו עם האויב. דיס לעומת זאת התמסר לתפקידו כמושיעה החשמלי של פולקסווגן וכאן טמונה הבעיה העיקרית: פולקסווגן אולי רוצה לכבוש את שוק הרכב החשמלי אבל יש לה עובדים שאוכלים את הנקנקיות שדיס חיסל ויודעים כיצד להרכיב מנועי דיזל ובנזין.
בקרב יצרני רכב אחרים נשמעות לא מעט הצהרות על מעבר לחשמל, אבל הם יודעים שהמעבר לא יקרה כל כך מהר וושומרים על הקלפים קרוב לחזה. דיס לעומת זאת לקח את התפקיד מאוד ברצינות והודיע את הבלתי נמנע, הצהרה שכל יצרן רכב חשמלי רציני יודע שיצטרך להצהיר בשלב זה או אחר: דיס בישר לבעלי המניות של פולקסווגן שהיצרנית תצטרך לפטר 30 אלף עובדים שפשוט לא יודעים לייצר רכב חשמלי. יתרה מזאת, מדובר בעובדים שגם אם היו יודעים לייצר רכב חשמלי, לא היה בהם צורך - ברכב חשמלי אין צורך בבוני מנועים, במרכיבי בוכנות ובמומחי מגדשי טורבו.
פולקסווגן נשלטת ע"י "משפחות אצולה" שקיבלו את המפתחות למפעל בתקופות אפלות בהיסטוריה האנושית, אבל יותר מכך, פולקסווגן נשלטת בפועל ע"י ועדי עובדים חזקים, והצהרתו של דיס על פיטורים נרחבים גרמה להם לאיים.
דיס הגיע לפולקסווגן כדי לעשות רווחים מרכב חשמלי אבל בינתיים (נכון לשבוע שעבר), שוויה של טסלה עומד על כמעט פי 8 משוויה של פולקסווגן – וקיבולת הייצור שלה זעירה ביחס לפולקסווגן. כך, דיס איבד את אחד הקלפים האחרונים שעוד היו לו מול בעלי המניות שמחכים לראות מתי דיס ייצר להם טסלה חדשה מפולקסווגן הישנה וכמה מהיר ואגרסיבי יהיה המעבר למכוניות חשמליות באמת ישתלם.
בינתיים לפי פרסומים בגרמניה, דיס זוכה לתמיכתן של המשפחות השולטות בפולקסווגן, אבל כאמור המשפחות הן לא בהכרח אלה שיקבעו את גורלו. ומעבר לכך, גם אוהדיו השרופים של דיס לא יכולים להתעלם מהעובדה שברדיפתו אחר מכוניות חשמליות דיס ככל הנראה מעט "הזניח גזרה" - מהדו"חות הכספיים לרבעון השלישי שפורסמו לאחרונה נרשמה ירידה של 24% במכירות. הדו"חות מצביעים על פגיעה במכירות של רכבים בעלי מנועי בעירה פנימית שהם הלחם לצד החמאה החשמלית של פולקסווגן. פולקסווגן סובלת מגריעה של כ-130 אלף מכוניות גולף שביכולתה לספק ו-110 אלף מכוניות טיגואן- והעובדה שדיס מעדיף בעיני רבים להתמקד ברכב חשמלי ולהיות חבר של מאסק עומדת בניגוד למטרותיה היותר מיידיות של פולקסווגן.
בתוך כך, בימים האחרונים פרסמה רשימה (תאורטית) של מחליפים פוטנציאליים לדיס הכוללת את אוליבר בלום, מנכ"ל פורשה, ראלף ברמשטאדר מנכ"ל חטיבת פולקסווגן בתוך קונצרן פולקסווגן, מקבילו בחטיבת אאודי מרקוס דוצמן ותומאס שמאל, ראש חטיבת החלפים והרכיבים של פולקסווגן.
בשלב זה, הכיוון שדיס מתווה עבור פולקסווגן הוא כיוון שיוביל את החברה להתנגשות עם עובדיה, במיוחד אם דיס יתעקש על מה שמבחינתו הוא בלתי נמנע: הפיכת פולקסווגן לטסלה גרמנית, מה שכנראה לא יתאפשר בגלל גודלה הפיזי של פולקסווגן והמנטליות הארגונית שלה. מחליפו של דיס, אם וכאשר יגיע, יצטרך להפנים: יצרניות רכב מסורתיות לא יכולות להיות טסלה. זוהי הסיבה מדוע הן לא מסוגלות להביס אותה בייצור של רכב חשמלי ולכן סביר להניח שדווקא מחליפו של דיס ינקוט בגישה פחות סביבתית ויותר ממוקדת רווח – מה שיבטיח שגם מנכ"ל פולקסווגן הבא יהיה תפקיד זמני עד שהיצרנית תהיה חייבת לייצר רק מכוניות חשמליות.
