העימות הצבאי באוקראינה יגיע גם אל שוק יצרני הרכב
העימות הצבאי באוקראינה יגיע גם אל שוק יצרני הרכב
יצרני הרכב ידעו תמיד כיצד להתחמק מאיומים פוליטיים. ג’נרל מוטורס אפילו ייצרה מכוניות בגרמניה במלחמת העולם השנייה. אבל העולם השתנה ואם מדינות המערב יטילו סנקציות על תעשיית הרכב ברוסיה, ההשלכות יורגשו בכל העולם
ביום אביב נאה בשנת 1896 הגיחה לאוויר העולם מכונית חדשה: יאקובלב פראזה תוצרת רוסיה. הסיכוי שמישהו מכיר את היאקובלב פראזה נמוך מאוד. אם כבר להכיר מכוניות משלהי המאה ה־19 אזי כנראה שהפטנט־מוטורוואגן של קרל בנץ, שהופיעה 11 שנים לפני היאקובלב, היא מכונית מוכרת יותר, בין היתר מכיוון שהאיש מאחוריה הוא ה"בנץ" ב"מרצדס־בנץ".
אבל נתון היסטורי זה אינו משנה עובדה אחת חשובה: מאז ועד היום לרוסיה יש תעשיית רכב ענפה. מכוניות מתוצרת רוסיה הגיעו בעבר לישראל וצפויות להגיע בעתיד. ובעיקר: ליצרני הרכב הגדולים יש שפע מרשים של אינטרסים ברוסיה וסנקציות מערביות, אם וכאשר יוטלו על רוסיה בעקבות העימות הלוחמני עם אוקראינה, צפויות להשפיע על שוק הרכב העולמי בכללותו.
המערב מגיע: פורד נכנסה לרוסיה לפני 20 שנה
ראשית, קצת היסטוריה: ברוסיה מיוצרות מכוניות מאז תחילת המאה ה־20. בשנת 1899 לרוסיה אפילו כבר היתה מכונית חשמלית, שנקראה "צ'וקו" אך ההמצאה לא תפסה בגלל מרבצי הנפט של רוסיה, ועד מהפכת 1917 הגיחו ברוסיה, כמו גם במערב, מספר יצרני רכב רוסים קפיטליסטים.
המהפכה ועליית הקומוניזם שינו את התמונה לחלוטין: יצרני רכב עצמאיים כדוגמת רוסו באלט עברו תהליך הלאמה, המכוניות המפוארות שיועדו לדוכסים וצארים הפכו להיות פשוטות ויצרניות מקומיות כדוגמת גאז הוקמו.
המלחמה הקרה הביאה לרוסיה הרבה יותר ממידע על המתרחש במדינות נאט"ו: המידע שזרם מארצות הברית ומאירופה כלל גם תוכניות מפורטות לייצור של רכבים ותעשיית הרכב הרוסית עברה לייצור מכוניות שהיו עותקים גרועים מאוד של דגמים מערביים במקרה הטוב וסתם מכוניות איומות לכל פועל במקרה הרע: מוסקוביץ, וואז, וולגה ויצרנים אחרים סיפקו את צרכיהם הצנועים של רוסים שזכו להיות בעליה של מכונית לאחר המתנה בת מספר שנים.
בשנות התשעים חלק מן המכוניות האלה אפילו הגיעו לישראל בעקבות גלי העלייה, אבל רובן המכריע לא שרד או שפשוט נזנח לנוכח היצע המכוניות היפניות על כבישי ישראל. ועם זאת, מכוניות מתוצרת רוסיה כן מיועדות לשיווק בישראל: בשנה שעברה הודיעה היבואנית אוטומקס כי בכוונתה לייבא בעתיד לישראל רכבים מסחריים של גאז הרוסית. לעת עתה רכבים כאלה עדיין אינם מיובאים ארצה.
אבל כל זה השתנה בשנת 2001: פורד האמריקאית היתה יצרנית הרכב הראשונה שהבינה את הפוטנציאל הטמון בשוק הרכב הרוסי, והיא הודיעה אז על השקעה של 150 מיליון דולר במפעל רכב חדיש בעיר וסוולוז’סק (במחוז לנינגרד).
המפעל של פורד ייצר את פורד פוקוס והרוסים עטו על המכונית המערבית הראשונה שיוצרה ברוסיה: פורד הפכה אז למותג הנמכר ביותר במדינה. מנקודה זו אפשר לומר שתעשיית הרכב ברוסיה התפצלה לשתי קבוצות עיקריות: מצד אחד יצרני הרכב הרוסים, כלומר SOK, קאמאז ודומיהם, ומצד שני יצרני הרכב המערביים, שהקימו במהלך השנים האחרונות מפעלים מקומיים המייצרים מכוניות בעיקר עבור שוק הרכב הרוסי.
שוק דומיננטי ששמבוסס ברובו על ייצור מקומי
אם כך, מה עושה את שוק הרכב הרוסי לשוק כל כך חשוב עבור יצרני הרכב? לפי נתונים של ה־AEB הרוסי (ועדת יצרני הרכב) בשנת 2021 נמכרו ברוסיה 1,666,780 מכוניות. לשם השוואה, בגרמניה, שוק הרכב הגדול באירופה, נמכרו אשתקד 2,622,132 מכוניות חדשות.
בישראל מדובר ב־289,291 מכוניות. מניתוח נתוני שוק הרכב הרוסי ל־2021 עולה כי אוטוואז (יצרנית לאדה) היא היצרנית הנמכרת ביותר עם 350,714 יחידות. במקום השני נמצאת קיה עם 205,801 יחידות ואחריה יונדאי עם 167,331 יחידות.
לתוצרת של יצרני הרכב הרוסים יש פחות משקל בכל הקשור בתעשיית הרכב העולמית. לעומת זאת, ליצרנים המערביים יש חשיבות מכרעת לשוק הרוסי. כיום פועלים ברוסיה מספר יצרני רכב: רנו היא בעלת השליטה באוטוואז שגם מייצאת מכוניות לאירופה. פולקסווגן מייצרת את הטיגואן ואת הפולו במפעלי היצרנית בקלוגה, “בירת מפעלי הרכב המערביים”, כשעה נסיעה ממוסקבה.
מפעל פולקסווגן בקלוגה הוקם בשנת 2007 בהשקעה שהוערכה בשעתו במיליארד אירו. סקודה מייצרת באותו מפעל את הראפיד. בקלוגה שוכן גם מפעל של סטלאנטיס שפועל בשיתוף עם מיצובישי היפנית. מפעל זה מייצר רכבים מסחריים, אבל הייעוד חריג: בניגוד למפעל פולקסווגן שמייצר לשוק הרוסי, המפעל של סטלאנטיס מייצא את תוצרתו לאירופה. בנוסף גם למרצדס יש מפעל ברוסיה.
הפסקת ייצור ברוסיה תעלה מחירים גם לשאר
עולה השאלה כיצד סנקציות על רוסיה ישפיעו על תעשיית הרכב המערבית. נכון להיום, ארצות הברית מאיימת בהטלת סנקציות כלכליות על רוסיה ואלה יכולות להיות משמעותיות בעיקר לגבי יצרני רכב מערביים שפועלים במדינה.
במבט היסטורי, יצרני הרכב ידעו תמיד כיצד להתחמק מסנקציות הנובעות ממניעים פוליטיים. למעשה, ג'נרל מוטורס אפילו ייצרה מכוניות בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה.
אבל העולם השתנה והלחצים שיכולות מעצמות להפעיל כיום הם שונים. לראיה: לאיראן היתה ועדיין יש תעשיית רכב ענפה, שחלק גדול ממנה הוקם בידי יצרנים מערביים כדוגמת פיג'ו ורנו — אבל כאשר סנקציות הוכרזו על איראן בשנת 2018 ארזו היצרניות המערביות את מפעליהן ויצאו משם.
במקרה של פיג'ו לדוגמה, מצאה היצרנית מיקום חדש לייצור של דגם ה־405 ואפילו לא רחוק מאיראן: אזרבייג'אן. מעבר לכך, ברוסיה פועלים גם כמה ספקים של חלקי רכב, כולל שבבים לתעשיית הרכב: מגנה לדוגמה מחזיקה במפעל רוסי המייצא לאירופה. ואם ארצות הברית תפעיל את כובד משקלה, אזי יצרני הרכב המערביים יצטרכו לצמצם דרסטית את נוכחותם ברוסיה.
צמצום של נוכחות יצרני הרכב האירופים ברוסיה עלול לייצר כמה אפקטים. קודם כל, אם מכוניות מערביות לא ייוצרו ברוסיה אזי ייווצר בשוק הרכב הרוסי ואקום: לפי נתוני AEB, בשוק המקומי לקבוצת אוטוואז־רנו־ניסאן־מיצובישי יש נתח שוק של 33.8%. לקבוצת פולקסווגן יש 11.9%.
מדובר ביצרניות מערביות שחלק מתוצרתן מיוצר ברוסיה, כלומר מאות אלפי מכוניות. גריעה של המכוניות האלה משוק הרכב הרוסי בשנים הקרובות עלולה לייצר מצב בו כדי לענות על הביקוש, המכוניות האלה ייובאו לרוסיה מאירופה, לפחות במקרה של מותגים מערביים כמו פולקסווגן.
במקרים אחרים בהם לא יהיה ייצור של מכוניות מקומיות, למשל לאדה, יהיו יצרנים מערביים שכן יספקו את הסחורה, או לסירוגין יצרני רכב קוריאני ויפנים.
כיום, מבחינת יצרני הרכב הגדולים, שוק הרכב הרוסי על כל כובד משקלו הוא סוג של בועה: מדובר בשוק שמספק חלק מצרכיו בייצור מקומי וקונה מוצרים מקומיים. אבל אם הייצור ברוסיה ייפגע, השוק האירופי יהיה זה שישלם מחיר מכיוון שיצרני הרכב הגדולים כן יקצו מכוניות למה שניכר שהוא אחד השווקים הגדולים בעולם.
הקצאה של מכוניות שיועדו לאירופה לשוק הרכב הרוסי עלולה בהחלט לייצר עליית מחירים, צמצום של הנחות ופגיעה בקיבולת הייצור של יצרני הרכב אשר היתה מיועדת למערב. בשלב זה כמובן עדיין מוקדם לקבוע את ההיקף האמיתי של סנקציות על יצרני הרכב הפועלים ברוסיה, אבל אם סנקציות כאלה אכן יוטלו, מדובר בעניין של חודשים עד שההשפעה תורגש גם בישראל.
