בלגן הדלקן חוזר? אם יש לכם רכב דיזל תתכוננו לחדשות רעות
בלגן הדלקן חוזר? אם יש לכם רכב דיזל תתכוננו לחדשות רעות
תיקון חקיקה שהפיץ משרד האנרגיה עשוי לעורר דאגה בקרב המתדלקים את רכביהם בסולר ובעתיד יוכלו לעשות זאת בביודיזל; זאת מאחר שהרכבו יהיה שונה מזה שבעולם, והדבר עלול להרוס את מנוע המכונית אם לא יתאים לכך; לכן יהיה צורך להתקין דלקן מיוחד שימנע את הנזק האפשרי
לתשומת לב נהגים אשר מתדלקים את רכביהם בסולר: יתכן שבקרוב תצטרכו להתייעץ עם היצרן לפני שתתדלקו וגם להתקין ככל הנראה התקן תדלוק. כך עולה מתוכנו של תיקון חקיקה שהפיץ משרד האנרגיה וצפוי להיכנס לתוקף בשנה הבאה.
יש לציין: כלי רכב מונעי דיזל מעולם לא זכו בישראל לפופולריות שלה זכו רק לפני שנים ספורות באירופה, בטח שלא בקרב מכוניות נוסעים. אבל בישראל יש עדיין יבואני רכב שמשווקים מכוניות נוסעים בעלות מנועים אלו, למשל דגמים מסוימים של סיטרואן וכמובן מוניות, משאיות ורכבים מסחריים. מעבר לכך, חלק ניכר מרכבי השטח המשווקים בישראל, לדוגמה טויוטה לנד קרוזר וססאנגיונג רקסטון, הם כאלו שמצוידים במנועי דיזל. פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך כמעט 3.7 מיליון רכבים בכבישי ישראל נכון לסוף שנת 2020, כ-522 אלף תודלקו בסולר.
כעת, כך עולה מתוכנו של תיקון החקיקה החדש, יצטרכו בעליהם של רכבים שמתודלקים בסולר לבדוק מול היצרן האם המכונית שלהם מותאמת לתדלוק בישראל.
על פי עיקרי תיקון החקיקה, בעתיד ייעשה שימוש בביודיזל בתחנות הדלק בישראל. מדובר בתערובת של סולר ודלק ממקורות מתחדשים, ובעיקר דלק שמופק מפסולת של שמן. אבל מכיוון שמדובר בתערובת שמוכנסת בסופו של דבר למנוע שאמור להיות מתודלק בסולר, עלול להיגרם נזק כבד למנוע. לכן יצרני הרכב קבעו כי מינון הסולר בביודיזל חייב להוות 93% מההרכב לעומת 7% אנרגיות מתחדשות. ועם זאת, החקיקה הישראלית החדשה קובעת שהביודיזל שיימכר בארץ יהיה בעל הרכב שונה, ויכלול מינון גבוה יותר של אנרגיות מתחדשות - מעל ל-7%. כלומר מדובר בתערובת שונה ממה שהתקנים המקובלים בעולם מתירים.
יש להדגיש כי נושא השימוש בביודיזל אינו מקובל על כל יצרני הרכב בעולם. יתרה מזאת, העובדה שהביודיזל ה"ישראלי" עשוי להכיל חומרים אורגניים בהיקף ששונה מן המקובל בעולם עלולה לייצר לא מעט בעיות מול יצרני הרכב שלא יידעו כיצד להתייחס למה שהוא בפועל סוג דלק ייחודי למדינת ישראל. כיום כל מנועי הבנזין והדיזל המודרניים הפכו מורכבים להפליא בגלל תקנות הגנת הסביבה ובמקרה של מנועי הדיזל כוללים הזרקת אוריאה (תמיסה אשר מיועדת להפחית זיהום), שימוש במשאבות הזרקה בלחץ גבוה ועוד גורמים ההופכים את מנועי הדיזל כאמור לרגישים למדי לשינויים בתרכובות הסולר.
איך תדעו אם המנוע לא ייהרס לכם?
כאן נשאלת השאלה: כיצד בעליהם של כלי רכב אשר מתודלקים בסולר יידעו האם הביודיזל בתחנות בישראל עלול להרוס להם את המנוע? התשובה כפי שמופיעה בחקיקה היא: "היצרן וכל אדם שמוכר או מספק תערובת (להלן – המוכר) יודיע בכתב לרוכש או למקבל התערובת (להלן - הצרכן) כי אין להשתמש בתערובת אלא לאחר היוועצות עם יצרן הרכב או עם נציגו". כלומר בעלי רכבי הדיזל יצטרכו לפנות ליצרני הרכב או ליבואני הרכב ולבדוק מולם האם מותר להשתמש בתערובת הביודיזל הישראלית בכל דגם ודגם אשר נוסע בכבישי ישראל ומתודלק בסולר.
עוד מציין נוסח החקיקה כי "לא יספק אדם תערובת לכלי רכב אלא אם קיים לגבי אותו כלי רכב הסכם התקשרות בין בעל הרכב לבעל תחנת התדלוק לאספקת התערובת". כלומר מי שרוצה ביודיזל חייב לבוא בהסכם עם תחנת הדלק כדי שפיזית הוא יוכל למלא בו את רכבו. אבל מכיוון שבעלי רכבי דיזל בישראל לא יטרחו במיוחד לפנות לתחנת דלק ספציפית, ברור שאלה יצטרכו אמצעי שפשוט יאפשר לתחנת הדלק "לדעת" שמדובר ברכב שמתודלק בביודיזל המיוחד, כלומר אמצעי טכנולוגי. ואכן לפי לשון מסמכי החקיקה: "במשאבת התדלוק יותקן אמצעי טכנולוגי שימנע את האפשרות לספק תערובת באמצעות אותה משאבה לכלי רכב שאין לגביו הסכם התקשרות כאמור" - כלומר בשפה פשוטה יותר: התקן תדלוק.
כזכור, רק לפני מספר שבועות נחשף ב"כלכליסט" כי רשות המסים התכוננה לדרוש מכל עצמאי אשר היה מעוניין בהכרה בהוצאות הדלק להתקין ברכבו התקן תדלוק אך בסופו של דבר הוחלט כי רק העצמאים אשר מחזיקים ברכב מסחרי במשקל של מעל 3.5 טונה יחויבו בכך.
ממשרד האנרגיה נמסר כי הפרשנות המוצגת אינה נכונה. לא צפוי שום שינוי לנהגי רכב סולר פרטיים. אין כוונה שהסולר המשווק בישראל בתחנות בשגרה יהיה סולר עם תערובת ביודיזל מעל 7%. עם זאת, עשויים להיות מקרים בהם, ספק ישווק באופן נקודתי בהסכם עם צי רכב, תערובת של מעל 7% לרכבים שמתאימים לכך, בתחנות מוגדרות וביידוע מראש (מסיבות סביבה שונות). מצב כזה הצו בא להסדיר. במצב החוקי כיום לא ניתן כלל לתדלק ביודיזל בתערובת מעל 7% בשום מקרה ללא אישור הממונה.
