איך שגלגל מסתובב לו: כשמחיר פיאט 500 נחתך ב-350 לירות
איך שגלגל מסתובב לו: כשמחיר פיאט 500 נחתך ב-350 לירות
לאחרונה התבשר שוק הרכב הישראלי על הורדות מחיר של יבואנים, מסעות ראווה שיווקיים, התייקרות המשומשות, בלאי נמוך ועל אספקה מהירה – כאילו כלום לא השתנה משנות ה־60 וה־70. כלכליסט חוזר אחורה בזמן לכותרות שהכו גלים בענף המקומי לפני שישים שנה ויותר, ועדיין נראות עדכניות מתמיד
ההוזלה של טסלה זה ביג דיל? פיאט היתה שם קודם
בתחילת השנה הודיעה טסלה על מהלך מהפכני: שורה של הורדות מחירים. להוזלות המחיר של טסלה יש מטרה ברורה לכבוש נתח שוק. מדוע הורדות המחיר של טסלה כה נדירות? מכיוון שיבואני הרכב לא הוזילו שום דבר במשך עשרות שנים. אבל פעם הוזלות היו בגדר פרקטיקה מקובלת כדי לכבוש שוק.
בעיתון "למרחב" מ־24 בפברואר 1964 מופיעה הכותרת המעניינת: "פיאט מרחיבה שירותיה ומורידה מחירים". לפי לשון הכתבה, מאז פתיחת שוק הרכב הישראלי ליבוא של מכוניות הצליחו לעלות על כבישי ישראל לא פחות מ־2,500 מכוניות פיאט באמצעות היבואנית "סוכנות מכוניות לים התיכון", שבבעלות מרדכי צוקר ויעקב וקסלר. בנוסף כתוב בידיעה שברחוב המסגר בתל אביב יוקם בניין מהודר בן חמש קומות. אבל חשוב מכך, מחיר פיאט 500 החדשה ירד ב־350 לירות ויעמוד על 7,250 לירות. אולם ההנחה הגדולה ביותר נרשמה בדגם הביניים: פיאט 1100 תוזל ב־850 לירות ומחירה יעמוד על 12,900 לירות בלבד. מטרתה של פיאט דאז לא הייתה לחסל את המתחרים, אלא דווקא לחסל את התחרות מבית, תרתי משמע. לפני פתיחת שוק הרכב בישראל ליבוא הסתפקו רוב הישראלים במכוניות תוצרת הארץ, ולפי לשון הידיעה: "מתוך הרגל רע הורגלנו לכך שכל מפעל להרכבת רכב בארץ מותנה בהנחות ממסים ומכס ובתביעות למונופול. ייטיבו הגורמים הממשלתיים אם ייטיבו לחברות שעושות חיל בשווקנו".
מסע לקוחות של יבואנית שברולט? זה קרה בשנות ה־30
UMI, יבואנית שברולט ואיסוזו, הודיעה לפני כשנה על חזרתו של איסוזו צ'אלנג'. מסע אתגרי שבעבר התקיים במקומות אקזוטיים, אך בפעם האחרונה התקיים ביעד יותר סמוך וצנוע – בירדן. יבואני רכב אחרים נוהגים גם הם לקיים אירועי לקוחות מתועדים היטב שבהם הרכבים יוצאים למסעות ולאתגרים, לרוב כאלה שמפוקחים היטב על ידי היבואן. אבל ב־30 באוגוסט 1932 דיווח עיתון "חזית העם" על "העברת המדבר בנקל על ידי מכוניות שברולט".
לפי לשון הידיעה, שיירה של שלוש מכוניות שברולט שבהן עשרה אנשים מבוגרים וילדה בת שנה וחצי יצאה מירושלים לקהיר. השיירה אורגנה על ידי האחים טנוס, סוכני שברולט בישראל באותם ימים, ועברה בין היתר בסוכנות של נסיר אפנדי נסיר אל דין, סוכן שברולט בחברון. "בנסיעה זו הוכח כי המכונית שברולט מוכשרת לנסוע באופן נפלא", מוסבר בידיעה. באשר לשברולט, "אף על פי ששברולט היא מכונית קטנה, בכל זאת היא חזקה ומוכשרה לעבור מרחקים כה ארוכים בלי מעצור".
שוק המשומשות במצב מצוין: מחירי ווקסהול ויקטור עלו
השנים 2020 עד 2022 היו מאופיינות בעליות הדרגתיות של מחירי המכוניות המשומשות בשוק הרכב הישראלי, ויש לכך סיבה: לישראלים היה כסף פנוי בגלל היעדר נסיעות לחו"ל, ויצרני הרכב שנקלעו למשבר השבבים והשביתו מפעלים בגלל הקורונה לא שלחו לישראל סחורה. בעקבות זאת מה שהיה בישראל נמכר במחירים גבוהים. אבל התופעה אינה חדשה: "תנועה טובה מאוד באוגוסט", דיווח עיתון "הארץ" ב־22 באוגוסט 1961. "חוסכים זעירים חוששים להחזיק במזומנים, מעדיפים להשקיע חסכונות של שנים ברכישת מכונית משומשת", הסביר סוחר רכב אלמוני מרחוב המסגר. "מחירי המכוניות הפופולריות עלו בעשרה אחוזים בחודש האחרון", הסבירה הידיעה, ועוד הזרוע נטויה. והמחירים אכן עלו: רנו דופין שנת ייצור 1957 נמכרה לאחר ההתייקרות בלא פחות מ־5,500 לירות. מוריס מיינור עלתה אחרי ההתייקרות 6,000 לירות. אבל הדגם היקר ביותר הוא שברולט בל אייר, שמחירה היה 9,500 לירות.
אספקה מהירה? כן בבקשה
בשנים האחרונות נושא אספקת מכוניות מהירה הפך לחשוב לא פחות מתשלומים ואחריות. לראיה, בשנה שעברה לא מעט חברות ליסינג הצטיידו במכוניות שמוצעות גם כעת עם דגש על אספקה מהירה, בניגוד ליבואני הרכב. אפילו באתר של טסלה ניתן למצוא מכוניות לאספקה בעוד כמה חודשים – וגם מכוניות לאספקה מידית ישר מהנמל.
הישראלים, משום מה, תמיד היו לחוצים על קבלת המכונית החדשה מהר ככל האפשר, ובטלקאר, יבואנית אוטוביאנקי לשעבר, ידעו זאת היטב: "אספקה מידית לאנשים מיוחדים כמוך", מסבירה מודעת הפרסום של אוטוביאנקי שפורסמה במעריב ב־7 בנובמבר 1974. האוטוביאנקי אגב נרכשה "גם בארץ מולדתה איטליה, שם קונים אותה אלה המבקשים מכונית שיש בה ייחוד, ואולי אף סימן היכר לאישיותם".
רכב חשמלי לא מתבלה? גם סיטרואן "עמי 6"
לפני כשנתיים הושקה בישראל סקאיוול 5ET. אחד הדגשים העיקריים של היבואן, ומדובר ביבואן הראשון שעשה זאת, היה ששגרת הטיפולים של רכב חשמלי היא הרבה פחות תכופה מזו של רכב שאינו חשמלי. עבור הישראלים, שגם כיום לא ממש מבינים דבר וחצי דבר בהיבטים המכניים של מכונית, מדובר בחדשות נפלאות. התפיסה הזאת, כך מתברר, היא תפיסה היסטורית שנובעת אולי מן העובדה שבישראל מעולם לא היה ניתן למצוא תרבות מוטורית.
ב־9 ביולי 1962 פורסם ב"מעריב" מאמר שכותרתו "עמי 6 מכונית ללא בלאי". הכתבה, שהיתה כנראה כתבת תוכן שיווקי, נגעה לסיטרואן AMI וההסבר (אגב שגוי) קבע: "מורכב תא הנוסעים של דגם זה על גבי מרכב פלטפורמי וניתן לנתקו בנקל ולהפרידו לצורך תיקונים". עוד נמסר: "ניסוי שערך במכונית זאת האוטו ז'ורנאל הצרפתי כלל מסע בדרכים ובתנאים שונים לאורך 30 אלף ק"מ. לאחר המסע פורקה המכונית עד לאחרון חלקיה ונתברר שלא חל בה בלאי של ממש".
אגרת הרישוי מתייקרת? ככה זה היה תמיד
נושא אגרות הרישוי בישראל נחשב לשנוי במחלוקת. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2016 השווה בין ישראל למדינות אחרות ומצא שגובה האגרה בישראל גבוה מרוב מדינות אירופה. ומאז גובה האגרות רק טיפס עוד מכיוון שהוא צמוד מדד. אולי לא מדובר בנחמה אמיתית, אבל נהגי ישראל תמיד "נהנו" מאגרות גבוהות ולא יכלו לעשות הרבה בנדון.
ב־12 באפריל 1970 דיווח "מעריב" על הקמת "ועד פעולה" של בעלי רכב מיושן שהתאגדו כדי למחות על גובה אגרות הרישוי. לדברי מר ישראל חזן, ממקימי ועד הפעולה: "בעל רכב משנת ייצור 1949 שערכו נאמד ב־1200 לירות נאלץ כעת לשלם אגרת רישוי 355 לירות – התייקרות ניכרת לעומת 325 לירות". המחאה של ועד הפעולה כנראה לא צלחה, ועד היום אזרחי ישראל משלמים אגרות רישוי מהגבוהות בעולם.
