מערכת "עין הנץ" שמפעילה המשטרה בכבישים עשויה להיחשף בבג"ץ
מערכת "עין הנץ" שמפעילה המשטרה בכבישים עשויה להיחשף בבג"ץ
המערכת, שמתעדת עבור המשטרה היכן נמצא כל רכב פיזית, פועלת מאז 2015 "מתחת לרדאר" ומבלי שרבים מודעים לקיומה. עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח וארגון "פרטיות לישראל" בעניינה עשויה להוביל לחשיפתה ולהסדרת השימוש בה
נהגי ישראל, בין אם הם יודעים ובין אם לא, נמצאים בחלקם הגדול תחת מעקב אם משטרת ישראל חפצה בכך. בקרוב, מערך מעקב זה יצטרך להיות מוסדר בחוק.
כבישי ישראל הולכים ומתמלאים במצלמות מסוגים שונים, ומספרן רק עולה עם הוספת עוד ועוד דרישות לגבי מהירות, תחבורה ציבורית ועוד. חלק ממצלמות אלה מוכר לנהגים, ובחלק מן המקרים הנהגים כלל לא יודעים שהם מתועדים. חלק מן המצלמות, למשל אלה ששייכות לפרויקט א 3, משמשות לאכיפה של מהירות מופרזת. אחרות משמשות לאכיפת נסיעה בנתיבי תחבורה המיועדים לרכב המכיל כמה נוסעים.
אך דווקא אחת ממערכות התיעוד היותר ותיקות, מערכת מורכבת להפליא ומרושתת היטב אשר מצלמת ושומרת מידע על תנועתם של מאות אלפי נהגים, אינה זוכה לפרסום דומה. מדובר במערכת "עין הנץ" - מערכת אשר מותקנת בכבישי ישראל זה מספר שנים. חלק ממצלמות "עין הנץ" מותקנות בתוך מה שהציבור מכיר כמצלמות א 3 (וסבור שמדובר במצלמות לא פעילות) וחלק מותקן באמצעי אכיפה אחרים. בניגוד למצלמות האכיפה של פרויקט א 3 אשר אחראיות על לכידת נהגים מהירים, או למצלמות נת"ץ אשר מתעדות את מי שנוסע שלא כחוק בנתיב האוטובוס, מערכת עין הנץ אינה מערכת אשר מתעדת עבירות תנועה ומייצרת דוחות, אלא פשוט מתעדת היכן נמצא הרכב פיזית. המערכת עצמה מבוססת על טכנולוגיה אשר מתעדת מספרי רישוי ומצליבה בינם ובין מיקומו המדויק של הרכב בעודו חולף על פני המצלמה.
מספר מצלמות "עין הנץ" אינו נחשף בפני הציבור אך לפי הערכות מדובר באחת ממערכת המצלמות המקיפות ביותר בישראל לתיעוד כלי רכב. את המידע אשר מתקבל אודות מיקומו של הרכב באמצעות מספר הרישוי משטרת ישראל מתעדת ושומרת. כלומר עקרונית המשטרה מסוגלת לדעת היכן נמצא אחוז בלתי מבוטל של המכוניות הספציפיות אשר נוסעות בכבישי ישראל - ולהשתמש במידע זה בשעת הצורך. או בשפה פשוטה יותר: משטרת ישראל מחזיקה באופן תיאורטי במידע על מיקומה המדויק של כל מכונית שחולפת על פני מצלמות "עין הנץ" - ואם מדובר ברכב שבמשטרה סבורים שמשמש עבריינים, המידע זוכה לטיפול מתאים של המשטרה. המידע מוחזק במשך פרקי זמן ארוכים - ומאפשר למשטרה גם להחזיק בצילומים של יושבי הרכב, אם כי אלה אינם משמשים לזיהוי ביומטרי.
מערכת "עין הנץ" פועלת בכבישי ישראל בשקט יחסי, מכיוון שבניגוד לדוגמה למערכת א 3, נהגי ישראל אינם מרגישים את נוכחותה בדמות דוחות תנועה אשר מגיעים לביתם. היחידים שמרגישים בנוכחות המערכת הם למשל עבריינים, שמשטרת ישראל יודעת היכן הם נמצאים על סמך לוחית הרישוי של מכוניתם. אבל בשבוע שעבר התרחש אירוע שהעלה את המערכת לתודעה: עצם קיומה של המערכת והצורך בהסדרה חקיקתית לפעילותה עלו לדיון בבג"ץ.
העתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח וארגון "פרטיות לישראל" הוגשה בינואר האחרון. לפי לשון העותרות, "בעתירה נטען כי מדובר במנגנון מעקב קיצוני, שמאפשר למשטרה לקבל בלחיצת כפתור מידע פרטי רגיש על מיקומם של האזרחים הנוסעים בכבישי הארץ בזמן אמת וגם מאפשר לה לחזור 'במנהרת הזמן' כדי לשחזר את מקום הימצאו של אדם, את מסלול תנועתו, ולעיתים גם מגעים שקיים עם אחרים בעבר. כל זה ללא הסדרה בחוק, ללא צו שיפוטי וללא פיקוח".
תגובת המדינה לעתירה כפי שנמסרה בשבוע שעבר חושפת מידע מעניין על המערכת ופעולתה. ראשית, כך מתברר, המערכת פעילה משנת 2015. שנית, במערכת נאגר מידע אודות כל רכב שחולף על פני המצלמות והמידע יכול לשמש את המשטרה בבוא היום ובמידת הצורך. או כפי שמסבירה המשטרה: "אמנם המערכת אוגרת למשך זמן מוגדר גם תמונות של רכבים חולפים אשר בזמן אמת אין חשד לפיו הם שימשו לביצוע פעילות אסורה כלשהי וגם בדיעבד לא מתגלה חשד כאמור. אולם, כפי שיפורט בהמשך, זהו כורח המציאות, משום שלא ניתן להפעיל את המערכת באופן אפקטיבי בלא תיעוד של כלל הרכבים החולפים". עוד מודגש כי המצלמות פועלות במרחב הציבורי וכי הן משמשות לא רק לתיעוד של רכבים של גורמים עברייניים - אלא גם של כאלה שעלולים לבצע פשע בעתיד.
זאת ועוד, אחד הסעיפים החשובים בתגובה לעתירה מטעם משטרת ישראל נוגע להסדרה חוקית של פעולת המערכת. כך, במהלך החודשים הקרובים מגובשת במשרד המשפטים "הסדרה למערכות צילום מיוחדות", הסדרה אשר כוללת גם את מערכת עין הנץ וההסדרה נמצאת בשלבי טיוטת תזכיר. כלומר, כנראה שבמהלך חודשי הקיץ יוכלו אזרחי ישראל לדעת, אולי, על אופן ומהות איסוף המידע של משטרת ישראל על תנועת מכוניתם.
