פרשנותסיכום לפני פגרה: למרות הבעיות, תיק 4000 עדיין עומד
פרשנות
סיכום לפני פגרה: למרות הבעיות, תיק 4000 עדיין עומד
משפט נתניהו יוצא לפגרה בדיוק בזמן להתחבר לקמפיין בחירות, שבו ימשיך הנאשם בקו ההגנה המאשים שלו. סיכום זמני מגלה סדקים בתיק השוחד (4000) ויציבות בתיק המתנות (1000), שלא כולל את המתנה הגדולה ממנדלבליט - הוויתור על השוחד
1. משפט נתניהו יוצא לפגרה ממש לפני כניסתנו למערכת הבחירות. הזיקה בין המשפט לבחירות תתפוס מקום מרכזי בשיח התעמולה. לצדה, גורל המשפט אחרי הבחירות אם בנימין נתניהו ובני בריתו הכהניסטים, החרד"לים והחרדים ירכיבו את הממשלה. המסר הביביסטי פשוט: עליכם להחליט מי כאן המושחת האמיתי — נתניהו או מערכת המשפט. נתניהו בחר במסלול ייחודי להוכחת חפותו – להפוך מנאשם למאשים: המערכת תפרה תיקים כדי להפיל ראש ממשלה מהימין. "קו ההגנה" הזה הוא מסוכן מאין כמותו. הוא מבשר אסון למדינה, לחברה, לממלכתיות, לשירות הציבורי, למשטר הדמוקרטי.
נתניהו כבר רואה ברכה במשימתו - סיקור המשפט עד כה מתנהל על "קו ההגנה" הזה. הראיות והעדויות לא מנותחות רק בזיקתן לעקרונות המשפט הפלילי, אלא בעיקר באמצעות הסללתן לדיון שנתניהו מנסה לכפות. את זה מבין היטב המשנה הפורש ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, שסבור כי הסדר טיעון הוא הרע במיעוטו.
2. נזרי תרם עוד תובנה חשובה, את משל המחרשה, לתיק 4000, שהוא קטר השוחד שמושך אחריו את תיקי האלפים. "כאשר ניגשים לחרוש בשדה שטרם נחרש", אמר, "צריך שלהבי המחרשה יהיו חדים במיוחד". כלומר, המובהקות הראייתית להוכחת השוחד צריכה להיות חזקה במיוחד.
והנה, שניים מלהבי המחרשה הזו, אילן ישועה ושלמה פילבר, לא התגלו כחדים במיוחד. פילבר תקע לתביעה גול עצמי כשהתברר בחקירתו הנגדית שפגישת ההנחיה לא התקיימה במועד שהתביעה וכתב האישום מיקמו אותה. אפשר להשתקם מהתאונה הזו אם בית המשפט ישתכנע בתוכן ההנחיה - להיטיב עם בזק ואלוביץ' - ולא ייחס חשיבות יתרה למועד נתינתה.
הבעיה היא שהכשל הזה לא נעצר רק במשמעותו הראייתית, אלא מצטרף לעוד כשלים שכבר התגלו: פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה; שינוי החזית מ"סיקור חיובי" ל"היענות חריגה", בלי לתאר מהו הבנצ'מרק שממנו נמדדת חריגות; הצורך לתקן את כתב האישום בשתי נקודות מרכזיות: הפרדת הישות "משפחת נתניהו" למרכיביה והוספת נספח של 315 אירועי התקשורת לכתב האישום, שחלקם הגדול לגיטימי כשמדובר בדברור ראש ממשלה כשרק מיעוטם מיוחס ישירות לנתניהו עצמו. כמו כן לא נמסרו חומרי חקירה חיוניים, במיוחד לגבי עד התביעה אילן ישועה שמעדותו שאבה ההגנה חומרים כדי לסדוק את נרטיב השתעבדות האתר לנתניהו, כמו שיתוף הפעולה הנדיב של ישועה עם בוז'י הרצוג, כמו הכותרות והסיפורים העוינים לנתניהו שפורסמו באתר. בנוסף, הופעלו אמצעים בלתי לגיטימיים בחקירה, כמו תרגיל החקירה הפסול שהופעל על ניר חפץ באמצעות המקורבת שלו; כמו כניסה אסורה למרחב הייצוג של שאול אלוביץ' באמצעות הפגשתו עם בנו אור ושידולו להחליף עורך דין; כמו שימוש אסור בתוכנת הרוגלה נגד פילבר ואיריס אלוביץ'.
3. כל אלה העצימו את הדיון בשתי נקודות דרמטיות. לגבי ניקיון כפיה של הפרקליטות ולגבי עוצמתו של תיק 4000. חשוב להדגיש: ההחלטה להגיש את כתב האישום בשוחד נשענת על רקע נסיבתי מוצק. היא נולדה מחקירת רשות ניירות ערך שחשפה את החיבוק החם של מי שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לבכירי בזק. כשהתברר לחוקרים שפילבר עצמו לא מרוויח מהקשר הזה, צפה ועלתה התחנה הבאה - חתימת נתניהו על עסקת מיזוג בזק־yes ובהמשך, כוונת פילבר לבטל את ההפרדה המבנית, הגביע הקדוש שאליו חתרה בזק. ואז עבר מוקד העניין מ"רווחי" פילבר ל"מה מרוויח נתניהו"?
את הפאזל הזה השלימו התחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" על הכפפת אתר וואלה למשפחת נתניהו, ופגישת השיבוש הבהולה שנכרכה בהשמדת ניידים, שבה אץ חפץ להזהיר את האלוביצ'ים. זה סגר את מעגל ה"קח־תן", שחוזק בעדות עד המדינה פילבר על ההנחיה שקיבל להיטיב רגולטורית עם בזק. ממש לא היתה כאן תפירה פוליטית, אבל כפי שכבר ציינו, גם התפירה המשפטית לא היתה משהו, כי אל תוך התזה הבסיסית הזו הצליחה ההגנה להשחיל הסברים חילופיים ולסדוק את העדויות המרכזיות, וזה עוד לפני טענות ההגנה מן הצדק שייטענו בהרחבה בהמשך לנוכח הכשלים שפורטו.
4. ואז הגיעה הדס קליין, עדת התביעה בתיק 1000 המכונה "תיק המתנות". לאחר נזקי פילבר, נזקקה התביעה לעדה מסוג אחר. יציבה, לא מזגזגת, ובעיקר לא מחלקת מתנות להגנה. קליין שימשה ככן השיגור למתנות בין בני הזוג מילצ'ן לבני הזוג נתניהו. עם זאת, המתנה הגדולה היא דווקא מהיועץ המשפטי הקודם אביחי מנדלבליט, שהחליט להקטין את התיק הזה משוחד להפרת אמונים. להבדיל מהתסבוכת בתיק 4000 (רגולציה תמורת היענות תקשורתית חריגה – שתי קטגוריות שקשה ביותר להוכיחן מעל ספק סביר), כאן הדברים הרבה יותר פשוטים. למילצ'ן היה מגוון אינטרסים וציפיות שחצו את תפקידיו וכהונתו של נתניהו, כמו הארכת הפטור ממס של תושב חוזר, כמו אחזקותיו בכלי תקשורת בישראל, כמו הסדרת ויזת שהייה בארה"ב, ובכלל מינוף קשריו עם נתניהו היו עבורו נכס תדמיתי חשוב. וכאשר לצד "קו האינטרסים" אתה מקים "קו אספקה" של מתנות למשפחת נתניהו, הדרך לאישום בשוחד קלה ובעיקר ברורה הרבה יותר. גם בלי פסק הדין בעניין איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון לשעבר שהורשע בשוחד והפרת אמונים, ואשר בית המשפט קבע בעניינו כי סיקור חיובי בתקשורת יכול לשמש טובת הנאה (אם כי זיכה אותו מעבירה זו), ובוודאי עם הרוח הגבית שנושבת ממנו. אלא שמנדלבליט החליט להסתפק כאן בהפרת אמונים, ולקליין נותרה המשימה להוכיח את זרם המתנות המפליל כי לנבחר ציבור אסור לקבל מתנות. נקודה, סוף, הרשעה. בוודאי שלא בסכומים כאלה ובוודאי שלא מבעל אינטרסים כלכליים מובהקים כמו מילצ'ן.
5. עו"ד עמית חדד ניסה (וינסה) להפוך את קליין לפילבר. לעדה שחקירתה הנגדית סודקת את חקירתה הראשית. ספק אם יצליח, כמו שעד כה לא הצליח במאמציו למקם את קליין כשמאלנית נוקמת מצד אחד או כמרעיפת אהבה (בעיקר אימוג'ים של אהבה) על הנתניהוז מצד שני. קליין, שללא ספק שיתפה פעולה עם פרקטיקה ואינטרס פלילי של המעביד שלה, הבהירה היטב את הסיטואציה. וזו מצטרפת לתמונה הגדולה והמצמררת של התנהלות יושבי בלפור - קמצנות, חזירות, נצלנות והתעמרות שכבר נפרשו בפסקי הדין של בית הדין לעבודה, בעדויות שנפרשו במשפט הדיבה נגד אולמרט, בראיון המטלטל עם דוד ארצי ועוד.
תיק 1000 הוא תיק שהופך תיאבון נצלני מופרז של אנשי ציבור לעבירה פלילית. המודעות של נתניהו לסיכון, שמנסה להתעטף בחוות דעת משפטית של פרקליטו לשעבר יעקב וינרוט, בחידוד ש"מותר לקבל הכל חוץ מדירות" - רק סוגרת עליו את ההרשעה שלגביה כבר היה מוכן להודות בהסדר הטיעון שנגנז זמנית, וכנראה ישוב לסדר היום אם לא ייבחר לראש הממשלה הבא.
