בעקבות התרסקות הלירה: היבוא מטורקיה יוזל, אבל המלט צפוי להמשיך להתייקר
בעקבות התרסקות הלירה: היבוא מטורקיה יוזל, אבל המלט צפוי להמשיך להתייקר
הלירה הטורקית נפלה היום לשפל של כל הזמנים; מאז תחילת השנה המלט שמיובא לישראל התייקר בכ-15%, ולפי הערכות צפויה עליית מחירים נוספת - דבר שיקבל ביטוי גם במדד תשומות הבנייה
קריסת הלירה הטורקית לשפל של כל הזמנים לא צפויה להשפיע רוחבית על הסחר של ישראל עם טורקיה וייתכן שגם תוזיל חלק מיבוא הסחורות ממנה, כך מעריכים כלכלנים בשיחות עם "כלכליסט".
ב- 2022 הסתכם היבוא של ישראל מטורקיה בכ-6 מיליארד דולר אל מול היצוא אליה, שהסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר והתמקד במוצרים כימיים, ברזל, פלדה ופלסטיק.
"ככל שאנחנו מספקים לתעשייה הטורקית את חומרי הגלם שמשמשים אותה אנחנו לא נפגעים מהמצב הנוכחי של הלירה. מדובר בביקוש קשיח ואני מעריך שהטורקים ימשיכו להגן על התעשייה שלהם ובטח שלא יעשו מהלכים שיאטו אותה, בשל חשיבותה הרבה לכלכלה של המדינה", אמר הסמנכ"ל לשירותים מקצועיים במכון היצוא, שאולי כצנלסון.
רוב הסחורות שישראל מייבאת מטורקיה הן טקסטיל, פלדה וברזל, חומרי בנייה ומלט, גומי ופלסטיק ומוצרים חשמל לבית ("מוצרים לבנים").
לפי כצנלסון, "ביבוא של סחורות מטורקיה, לירה חלשה משפרת במידה רבה את מצבנו, שכן עלויות היבוא יורדות והוא גם מהווה חלופה ליבוא של תוצרת זולה מסין. נוכל לקנות סחורה דומה במחיר נמוך יותר. אני לא מזהה גורם שמרע את המצב של ישראל, אם כי תמיד יש שוליים. מי שמייצר בארץ מוצרים שמתחרים עם אלה הטורקיים יכול להיות מושפע יותר מהמצב הנוכחי של הלירה, אבל אני לא רואה כרגע דרמה גדולה".
מאז המשט לעזה ב-2010 שהוביל למשבר עמוק בין ישראל לטורקיה, היצוא הביטחוני מישראל אליה דעך ועד ימים אלה טרם השתקם. עם זאת, חרף המתיחות שאפיינה את יחסי שתי המדינות בעשור האחרון ניכר כי היחסים הכלכליים שאינם ביטחוניים נשמרו.
בקיץ שעבר ישראל וטורקיה סיכמו על נורמליזציה ביחסים והיקף הסחר ההדדי ביניהן (יבוא ויצוא), שהסתכם בכ-8.5 מיליארד דולר, נחשב לשיא של כל הזמנים. ב-2022 גם התיירות הישראלית לטורקיה פרחה, כשמאות אלפי ישראלים הסתערו על קלאבים, בתי מלון ומתקני נופש טורקיים.
"עד כמה שזה יכול להישמע כרגע מוזר, השינויים שחלים בטורקיה חיוביים", אומר מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים נתנאל היימן. "השוק מזהה שינויים במדיניות של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, שרוצה פחות להשפיע על שערי המטבע, הריבית ובעבודת הבנק המרכזי ולאפשר לשוק להתנהל בצורה נורמלית. זה שינוי של 180 מעלות במדיניות הכלכלית של טורקיה, ואם ארדואן יצליח לעשות אותו הרי שבטווח הארוך הכלכלה הטורקית תהיה יציבה ובריאה יותר באופן שישפר את היכולת לעשות איתה עסקים ואף יגדיל את הסחר בין המדינות".
טורקיה היא מדינת המוצא של חלק ניכר מהמלט המשמש את המשק הישראלי, וחרף ההערכות כי השפל בלירה יוזיל את היבוא, נראה כי ההוזלה הצפויה תפסח על המלט ועל חומרי הבנייה שמיובאים מהמדינה.
גורמים כלכליים העריכו היום כי המצב בטורקיה עשוי להביא להתייקרות של המלט שמיובא ממנה, כמו גם של מוצרי בנייה כמו לוחות גבס, וזאת בשל ניסיונות משרד הכלכלה הטורקי להגדיל את הכנסות המדינה. ניסיונות אלה מתבססים על התלות של המשק הישראלי ומדינות באירופה והביקוש הגבוה בארה"ב למלט טורקי. כיום מחירו של טון מלט הוא 66 דולר - פי שניים לעומת מרץ 2020.
מאז תחילת השנה המלט שמיובא לישראל התייקר בכ-15% וזאת בשל רעידת האדמה בפברואר, שזרעה הרס וחורבן באזורים נרחבים בדרום טורקיה. גורמים כלכליים העריכו כי בחודשים הקרובים תחול התייקרות נוספת של המלט, בכ-20-25 שקל לטון, כך שמחיר טון מלט לחברות הבטון יעמוד על כ-430 שקל, דבר שיקבל ביטוי גם במדד תשומות הבנייה.
