"עומסי חום קיצוניים ייהפכו לשגרה בקיץ הישראלי"
"עומסי חום קיצוניים ייהפכו לשגרה בקיץ הישראלי"
לפי מחקר חדש של השירות המטאורולוגי, תושבי תל אביב שיתמודדו השנה עם עומס חום כבד בכ-10% מהזמן בקיץ, יתמודדו עם תנאים דומים בכ-70% מהזמן ב-2100. מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמית גבעתי: "הערים והמשק כולו יצטרכו להיערך לעומסי החום החזויים"
אוגוסט, שעת צהריים מוקדמת, גבעתיים. העוברים והשבים חולפים במהירות במרחב הציבורי – אותם מעטים שנדרשים להיכנס במהירות למכוניתם, ולחמוק ליעד הבא. בתחנת האוטובוס הצפופה, מתאספים אלו שנאלצים לנדוד בתחבורה ציבורית, מנסים לחמוק מהשמש הקופחת, באזור צחיח מעצים, ממועט בצל.
השהייה מחוץ לבית היא כמעט בלתי נסבלת לאורך שעות ארוכות ביום, כשמהחום הכבד – אין מפלט. לא מדובר בתחזית דמיונית, אלא בתמונת מצב עכשווית במרבית ערי ישראל. בפתחה של שנת 2025, מחקר חדש של השירות המטאורולוגי משרטט את מגמות עומסי החום בשנים האחרונות והצפויות בעשורים הבאים ועד שנת 2100, ומצביע על מציאות עתידית קודרת בהרבה: גלי החום בישראל ייהפכו קשים כל כך, עד כדי שבחלק מהערים נתקשה למצוא ימים בקיץ בהם מזג האוויר יהיה נסבל.
עומסי חום הם מהאיומים המשמעותיים ביותר בעידן של שינויי אקלים גלובליים. הם משפיעים על בריאותנו – כשהם מחמירים תחלואה ומגבירים תמותה. הם מזיקים לטבע, למשאבי המים, לחקלאות, ויכולים גם לשבש את מערכות החשמל. גלי החום כבר הפכו כבדים וממושכים יותר בעשורים האחרונים, אולם המצב עומד להחמיר. לפי דוח השירות המטאורולוגי, עד שנת 2100, כל אזור בישראל צפוי לעלות בממוצע בשתי מדרגות עומס חום ביחס לממוצע התקופה הנוכחית. לפי התרחיש החמור, בו פליטות גזי החממה לא פוחתות, רוב אזורי הארץ יתמודדו באופן תגיד עם עומס חום מקסימלי קיצוני, למעט אזור ההר שיהיה תחת עומס חום בינוני. זה אולי נשמע חזון רחוק, אך ילדים שנולדו זה עתה, יהיו אז קשישים בני 75 שייאלצו להימלט מתנאים קשים המסכנים את בריאותם. גם בשנת 2050, רק בעוד 25 שנים מהיום – המצב יחמיר משמעותית.
לדברי מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, הדו"ח החדש מדגים הייטב את השפעות שינויי האקלים על מדינת ישראל: "הדו"ח צופה לא רק עלייה של הטמפרטורות אלה גם שינויים בשיעורי הלחות היחסית בחודשי הקיץ אשר יגרמו להכבדה בעומסי החום. עומס החום הוא המדד חשוב המשפיע על גוף האדם ובעלי חיים. הדו"ח צופה מצב בו עומסי חום גבוהים מאוד וקיצוניים ייהפכו לשגרה כמעט בכל ישראל בחודשי הקיץ במחצית השנייה של המאה. מציאות כזו מחייבת היערכות מקדימה לטובת התמודדות עם החשיפה לעומסי חום הן עבור בני האדם, והן עבור החי והצומח. הערים, הכלכלה והמשק כולו יצטרכו להיערך לעומסי החום החזויים".
גם הלילות ייהפכו חמים
אם חשבתם שהקיץ הישראלי קשוח במיוחד, המצב עומד להחמיר: תחזיות לעתיד מצביעות על המשך הצמצום בשעות הנוחות, בהן לא שורר עומס חום. עד אמצע המאה (שנת 2050), בחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר) במישור החוף, יהיו תנאים נוחים רק ב-5%-10% מהזמן, בשפלה כ-20% מהזמן, בנגב ב-15% מהזמן, ובהרי המרכז ב-50% מהזמן. לפי התרחיש החמור, בו פליטות גזי החממה בעולם לא פוחתות, עד סוף המאה ייאלצו הישראלים המתגוררים במישור החוף, בערבה ובעמקי המזרחי לחיות עם עומס חום כלשהו בכל שעות היממה בקיץ. באזורי הנגב והשפלה יישארו רק אחוזים בודדים של שעות נוחות, ואפילו באזור ההר הזמן ללא עומס חום יצמצם בסוף המאה לכ-15% מהקיץ בלבד.
עד כמה יתרחב פרק הזמן בו שוררים לא רק עומסי חום, אלא עומסי החום הכבדים? בתרחיש החמור, צפויים עומסי חום כבדים ומעלה במשך 30% מהזמן במישור החוף, כ-25% בקו החוף ובנגב, כ-20% בשפלה, כ-55% בערבה ובעמקי המזרח, וכ-5% באזור ההר. לקראת סוף המאה, ערכים אלו צפויים להכפיל את עצמם בכל האזורים (ואף למעלה מזה באזורי החוף), למעט בערבה ובעמקי המזרח בהם התוספת תעמוד על כ-30%.
לפי התרחיש החמור, תושבי תל אביב שיתמודדו השנה עם עומס חום כבד בכ-10% מהזמן בקיץ, יתמודדו עם תנאים דומים בכ-70% מהזמן בשנת 2100. בירושלים התנאים נוחים בהרבה: השנה צפויים עומסי חום כבדים בשיעור כמעט אפסי מהזמן, אולם בסוף המאה יהיה מדובר על יותר מ-10% מחודשי הקיץ. בבאר שבע שוררים היום עומסי חום כבדים ב-10% מזמן, ייאלצו להתמודד עם עומס חום כבד בכ-50% מהזמן בסוף המאה. ואילת? היום בכ-40% מהקיץ שורר עומס חום כבד, ובסוף המאה יהיה מדובר כמעט בכ-90% מהזמן.
לא רק הימים ייהפכו מעיקים במיוחד, אלא גם הלילות – בהם מנת קור הכרחית לגוף על מנת להתקרר מהיום החם ולשמור על מצב בריאותי תקין, וכך גם לחקלאות, עבור התפתחות תקינה של פירות למשל. התחזית העתידית מצביעה על המשך הכבדה משמעותית בעומסי החום בלילה, במיוחד בתרחיש האקלימי החמור, של אי הפחתת פליטות ("עסקים כרגיל"). עד סוף המאה, ברצועת החוף בלילות, צפוי עומס חום כבד ב-30% מהזמן, ועומס חום קיצוני ב-5%. שיעור הזמן ללא עומס חום כלל, יעמוד על פחות מ-0.5%. בעמקי המזרח והערבה, עומס חום קיצוני ישרור ב-11% מהקיץ, אפילו באזורים שבעבר רשמו בעיקר עומס חום מתון, כמו השפלה. שם, אגב כך, לקראת סוף המאה רק בכ-16.5% מלילות הקיץ ישררו תנאים נוחים ללא עומס חום. התרחיש המתון, בו האנושות מצליחה לבלום את הליך ההתחממות ולהגביל את שינויי האקלים (מצב שהיום לא נחשב לריאלי בשל אי בלימת הפליטות), האזור יחווה שינוי מינורי, בו כ-96% מהזמן צפוי להיות ללא עומס חום לילי.
המחקר החדש של השירות המטאורולוגי אף מצביע בבירור על מה שהישראלים מרגישים כבר שנים ארוכות: מאז שנות השמונים, נעשה כאן חם יותר. הרבה יותר. בשלושת העשורים האחרונים חלה האצה משמעותית בקצב השינוי: עומס החום היומי הממוצע עלה ב-0.38-0.52 יחידות אי נוחות בעשור. מאז שנות התשעים, נרשמה עלייה משמעותית בזמן היחסי של עומסי חום כבשים וקיצוניים: עלייה של 3.6% בשיעור הזמן עם עומס חום לכל עשור במשור החוף, בשפלה 2.3% בעשור, בעמקי המזרח והערבה 5.5% ובנגב 2.7%. למרות שבעשורים האחרונים נרשמה ירידה בלחות היחסית, נרשמה דווקא עליה בלחות הסגולית (המספקת אינדיקציה לכמות אדי מים באוויר), מה שתורם לעלייה בעומסי החום.
ההתחממות מחייבת היערכות ממשלתית נרחבת
גם אם שינויי האקלים מכים בעוצמה כבר שנים ארוכות ברחבי העולם, מומחים מסבירים כי מדובר בדו"ח מדאיג, המחייב היערכות ממשלתית נרחבת. "מדובר במסמך ממשלתי שמראה בבירור שעם השנים יהיה קשה יותר ויותר לחיות באזורים נרחבים בישראל", אומרת פרופ' מיה נגב, מומחית לבריאות וסביבה וראש המעבדה לבריאות וחוסן אקלימי באוניברסיטת חיפה. "לעבוד, ללכת ברגל, לצאת עם הילדים לגן שעשועים,לעשות ספורט בחוץ או אפילו לבלות - כל אלו ייהפכו לפעולות שיתאפשרו בזמן מצומצם יותר ביום ובשנה. הסיכון הבריאותי יגבר: חום קיצוני מעלה את הסיכון להתקפי לב, שבץ ותמותה מוקדמת. זה אומר שצפויה עלייה בתמותה ופגיעה באורח החיים - אנשים יתקשו יותר לחיות אורח חיים פעיל ובריא".
לפי מחקר ראשוני שערך המשרד להגנת הסביבה בשנת 2022, כל גל חום מוביל בישראל לתמותה עודפת של 45 ישראלים בממוצע. הפגיעה גדולה במיוחד במבוגרים בני 70 ומעלה, באנשים שחיים בעוני, בחולים כרוניים ובתינוקות, אולם לא רק. נגב מדגישה כי הפגיעה באוכלוסיות בסיכון תעלה, וכך גם הסיכון לחלק מהאוכלוסייה העובדת. "בין הראשונים שחשופים למפגעים האלו הם עובדים שעובדים עבודה פיזית בחוץ", היא אומרת. "אנחנו יודעים שעובדים בענפים כמו בניין וחקלאות, מאבטחים, עובדים במפעלים שאי אפשר למזג אותם וגם חיילים הם בסיכון מוגבר. גם הפריון של העובדים ירד משמעותית - מה שיוביל לפגיעה בכלכלה. יש אזורים בעולם בהם כבר היום יש פגיעה של מעל 4% בתל"ג כתוצאה מהשפעה של חום קיצוני על פריון העובדים".
לא הכל אבוד. מה שנדרש זו יוזמה ממשלתית, שתניע הליכי שינוי בערים ובמרחב הכפרי: תוכניות היערכות להתמודדות עם משבר האקלים, נטיעה מסיבית של עצים ויצירת רצף צל ברחובות מוכי שמש, טרנספורמציה במערכות התכנון אשר תבטיח בנייה של ערים בנות קיימא, עמידות לתנאים של חום כבד או שטפונות עזים. אולם בעת הזו – הממשלה דווקא מבטלת או מקפיאה תקציבים לתחום. כך למשל, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ויתרה בשנה שעברה על תקציב האקלים של משרדה (כ-200 מיליון שקל), והתוכנית הלאומית לקירור עירוני באמצעות הצללה – לא תוקצבה בשנתיים האחרונות תחת ממשלת נתניהו.
"מדינת ישראל צריכה ועדיין יכולה להיערך לשינויי האקלים", אומרת נגב. "מדיניות נכונה יכולה למזער את הפגיעה של שינויי האקלים ואף לשפר את איכות החיים בישראל. רוב ערי ישראל אינן מוצלות, רוב הפארקים בישראל לא מוצלים וחשוב להצל אותם, וגם חצרות של בתי ספר וגני ילדים. רוב הערים נותרות מאחור, בעיקר ערים בפריפריה ובחברה הערבית, אשר אין להן תקציבים להיערך. המשרד להגנת הסביבה תקצב תוכניות היערכות לערים, אבל זה רק צעד ראשון. אנחנו טובים בכתיבת תוכניות, אבל לא ביישום שלהן. גם כמעט באף משרד ממשלתי אין תוכנית אקלים מאושרת ומתוקצבת לביצוע. עם הצפי לעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה, מערכת הבריאות חייבת להיות ערוכה לתת מענה לאתגרים הגדולים שבפתח".
