סגור
גג עמוד NSO דסקטופ

תחקיר NSO והמשטרה
סקר: רק 29% נותנים אמון במשטרה - שפל של כל הזמנים

המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך את הסקר כשבוע לאחר התחקיר הראשון ב"כלכליסט" על השימוש שעושה המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס; הוא מגלה כי מדובר בירידה לעומת 31.5% שנתנו בה אמון באוקטובר שעבר; פרופ' תמר הרמן: "יש להניח שלפחות חלק מהירידה נוגעת לגילויים אודות מעקבים אחרי אזרחים מהשורה"

רמת האמון במשטרה נמצאת בשפל כל הזמנים, ורק 29% מהציבור נותן בה אמון – כך לפי סקר ארצי שנערך כשבוע אחרי פרסום התחקיר הראשון של תומר גנון ב"כלכליסט" על השימוש הבעייתי שעושה המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית. "אזרחים שומרי חוק מן השורה לא העלו בדעתם שייתכן שהם נמצאים במעקב משטרתי", הסבירו עורכי הסקר את הירידה באמון.

הנתון מציג ירידה מובהקת לעומת ממצאי הסקר הקודם, שנערך באוקטובר 2021, אז עמדה רמת האמון במשטרה על 31.5%.

1 צפייה בגלריה
רוני אלשיך ו קובי שבתאי מפכ"לי ה משטרה מיין רחב
רוני אלשיך ו קובי שבתאי מפכ"לי ה משטרה מיין רחב
המפכ"לים רוני אלשיך וקובי שבתאי
(צילום: אלעד גרשגורן, שאטרסטוק)

הסקר, של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה נערך על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג (753 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.
לפי הממצאים העדכניים, אמת האמון במשטרה בקרב האוכלוסייה היהודית עומדת על 30%, זאת לעומת 33.5% באוקטובר האחרון. באוכלוסייה הערבית, מנגד, נרשמה עלייה קלה ברמת האמון מ-22.1% ל-24%. רמת האמון הכללית במשטרה, היא נמוכה ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003, כאשר בקרב נשאלים יהודים יש מגמת ירידה מתמשכת באמון במשטרה מאז 2018.
לפי עורכי הסקר, ייתכן שהירידה העדכנית באמון קשורה לתחקירי "כלכליסט". "יש להניח שלפחות חלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לגילוי שהיא עשתה שימוש בתוכנות האזנה ומעקב אחרי אזרחים מן השורה", נכתב בהודעה לעיתונות, "56% אינם מסכימים כי משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם למגבלות החוק". גם האמון ביועץ המשפטי לממשלה נמצא בשפל, ועומד על 31% (לעומת 42% ב-2020).
עם זאת, יש בציבור תמיכה בשימוש באמצעי האזנה ומעקב למטרות כמו חקירת חשד לעבירות ביטחון (89% מהיהודים ו-67% מהערבים), חשד למעורבות בעולם הפשע (86% ו-74% בהתאמה), חשד לצריכת פדופיליה (84% ו-77%) ואפילו אלימות נגד משפחה ושכנים (69.55% ו-56%). מנגד, בכל הנוגע לחשד למעורבות בפעילות פוליטית נגד הממשלה, רק 36% מהיהודים תומכים בשימוש באמצעי האזנה ומעקב, לעומת 50.5% מהערבים.
בכל הנוגע למכירה של תוכנות דוגמת פגסוס למדינות אחרות, 64% אמרו שעל המדינה למנוע מכירה של התוכנה למשטרים לא-דמוקרטיים. בנוסף, כמחצי מהנשאלים השיבו שהשופטים מגלים קלות יתרה במתן צווי האזנה ומעקב, בעוד שכשליש חושבים ההיפך.
"מעמדה בציבור של המשטרה נמצא בירידה מתמשכת", אמרה הרמן ל"כלכליסט", "הקושי לרסן את הפשיעה בחברה הערבית, אירועים כמו בהר מירון, שם נראה שהמשטרה לא פעלה כמצופה, ממנה וכיוצא באלה תרמו לשחיקה הדרגתית זו. לאלה נוספה לאחרונה גם החשיפה ב'כלכליסט' באשר להאזנות הסתר, שיצרה תחושה של פגיעות להתנהלות משטרתית לא תקינה אצל אזרחים שומרי חוק מן השורה שלא העלו בדעתם שייתכן והם נמצאים במעקב משטרתי אך גילו במפתיע שייתכן שהופעלו נגדם אמצעי מעקב והאזנה מתקדמים. זאת יחד עם הגילוי על פרשת ניצב ג'מאל חכרוש (שדילג מעל אדם שנדקר בזירת פשע - ע"כ), ועוד יותר מכך העובדה שהמקרה היה ידוע לצמרת המשטרה אך לא נעשה דבר בנדון, הביאו לכך שהאמון הציבורי במשטרה נמצא כיום בשפל המדרגה מאז התחלנו למדוד זאת".