דעההשוני בהכנסות תושבי ישראל - מוביל לפגיעות קהילתית באסונות טבע
דעה
השוני בהכנסות תושבי ישראל - מוביל לפגיעות קהילתית באסונות טבע
בישראל אי שוויון הכלכלי מעלה את הפגיעות הקהילתית הפוטנציאלית - לכן על הממשלה לקחת זאת בחשבון, להתאים את אמצעי המדידה ולכלול בתקציב ובמדיניות הפיסקלית תוכניות לכך
אחד הנושאים החברתיים והכלכליים החשובים שממשלות ורשויות מקומיות לוקחות בחשבון בבואן לקבוע את מדיניותן הוא יכולת העמידות של קהילות והתמודדותן עם אסונות טבע. מדובר במקרי שריפות, הצפות, סופות ומגפות כמו הקורונה.
ככל שקהילה סובלת יותר מקשיים כמו עוני, צפיפות מגורים, היעדר גישה לאמצעי תחבורה, או לאינטרנט, היקפי פשיעה ועוד, כך יכולתה הקולקטיבית להתמודד עם אירועי טבע קשים פוחתת והולכת.
לכן חשוב לבחון, עבור כל קהילה, את יכולת ספיגת פרטים ומשקי בית את אסונות הטבע. במקרה של הלמ"ס של ארה"ב, פותח מדד הכולל 10 רכיבים של פגיעות, שניתנים למדידה ברורה ומחלקים את האוכלוסייה האזרחית לשלוש קבוצות – נטולת פגיעות, אחת עד שני פגיעויות ,או 3 פגיעויות ויותר.
מטבע הדברים, ככל שמדינה מפותחת פחות, כך גדול יותר חלקן של הקהילות המועדות ולכן הוצאות הממשלה לתמיכה ושיקום שלהן לאחר אסונות טבע תהיינה גבוהות יותר.
בדיקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות הברית מראה כי במדינות שפערי השכר (אי שוויוניות של חלוקת ההכנסות) גבוהים יותר, כך הפגיעות הקהילתית לאסונות טבע גבוהה יותר. את מידת אי השוויוניות מדדו החוקרים באמצעות מדד ג'יני המפורסם, שמקבל ערכים בין אפס לאחד ומשקף את המרחק בין הכנסות שונות ביחס להכנסה הממוצעת.
בישראל היו לא מעט פגעי טבע כמו גלי שריפות והצפות בשנים האחרונות. רעידות אדמה לא היו כאן, אבל היו גם היו בסוריה וטורקיה השכנות. כמובן, לא נפקד חלקנו בהתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה בתחילת העשור.
נוסף על כך, לא מן הנמנע כי מלחמות רחבות היקף עלולות לגרום לנזקים דומים לאלו של פגעי טבע ולכן גם כאן, בישראל, המתמודדת כעת עם אירוע מלחמתי, פערי השכר מהווים סוגיה חברתית וכלכלית שהממשלה צריכה לקחת בחשבון בבואה להעריך את הסיוע הנוסף שציבור משקי הבית יזדקק לו.
מכל מקום, לפי הנתונים בארה"ב, בשנת 2022 היו לא פחות מ-20.6% מהאוכלוסייה חשופים מאוד לאסונות טבע, נתון לא נמוך בפני עצמו. אולם במדינות ששיעור שוויוניות חלוקת ההכנסות היה נמוך יותר, רמת הפגיעות הייתה גבוהה יותר מהנתון הארצי ועמדה, בממוצע, על 23.4%. מנגד, הנתון עבור מדינות שוויוניות יותר עמד על 19.2% בלבד. מדובר בפער גבוה, יחסית, בין שתי הקבוצות.
במדינת ניו יורק, עתירת האוכלוסין, רמת אי שוויון חלוקת ההכנסות גבוהה (מדד ג'יני 0.5980) וכך גם רמת הפגיעות החברתית הקהילתית (33.1% מהאוכלוסייה). לרצועת מדינות המשתרעת מדרום מערב ארה"ב לדרום האוקיינוס האטלנטי יש ריכוז גבוה יותר של פרטים עם 3 פגיעויות ויותר.
במאמר מוסגר, יש לציין כי פערי שכר וחלוקת הכנסות לא שוויונית הוכחו כבעלי השפעה על משתנים חשובים נוספים כמו בריאות פיזית ונפשית של הציבור ואף על אריכות הימים.
בשורה התחתונה, יש קשר בין אי שוויון בחלוקת ההכנסות לפגיעות הקהילתית מאסונות טבע לסוגיהם. במדינות שצמיחת התוצר שלהן מהירה, יחסית, כמו ישראל בעתות שגרה, ובתקופות של התקדמות טכנולוגית בתחום ההיי-טק וה-AI (בינה מלאכותית), אי שוויון זה נוטה לעלות ואף מחריף את ההבדלים בין אוכלוסיות צעירות לאוכלוסיות מבוגרות יותר. לכן, עם הזמן, הפגיעות הקהילתית הפוטנציאלית לכל אסון טבע שיתרחש, חלילה, גדלה והולכת. על קברניטי המשק לקחת זאת בחשבון, להתאים לפי הצורך את אמצעי המדידה ולכלול בתקציב המדינה ובמדיניות הפיסקלית תכניות להתמודד עם אירועים מסוג זה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
