האוצר: לא היה גל התפטרויות בישראל בתקופת הקורונה
האוצר: לא היה גל התפטרויות בישראל בתקופת הקורונה
הנתונים של כלכלנית האוצר סותרים מחקר של שירות התעסוקה, שלפיו היתה עלייה של 60% במתפטרים ב-2020. המחקר של הכלכלנית הראשית באוצר מגלה תוספת של כחמישית בשיעור העובדים בהייטק ובשכר שלהם בתקופת המשבר. למרות המחסור בעובדים, העלייה בשכר במסחר ובענפי האירוח והאוכל קטנה מהממוצע
לא היה גל התפטרויות בישראל בעקבות הקורונה, כך עולה ממחקר חדש בנושא "האם משבר הקורונה הביא לגל התפטרויות בישראל?" שמפרסמים החוקרים כפיר בץ ואסף גבע מאגף הכלכלנית הראשית באוצר. על פי המחקר, נרשמה עלייה קטנה של 4% במי שדיווחו על מעברי עבודה בתקופת הקורונה. כמו כן לא חלה עלייה משמעותית במספר המתפטרים שנפלטו משוק העבודה ("אינם מחפשים או מוצאים עבודה"). זאת בעוד חל זינוק במספר המפוטרים שלא מצאו עבודה מ-29 אלף לפני המשבר ל-167 אלף במאי 2021.
לדברי החוקרים, "בקרב צעירים בענף האירוח והאוכל ההימצאות בחל"ת היוותה מעין תחליף להתפטרות בתקופה מסוימת ודחייתה לשלב מאוחר יותר. עם זאת, ניכר שלא היה מדובר בתופעה רחבה. מרבית השוהים בחל"ת שבו בסופו של דבר לאותו מעסיק". כמובן ייתכן שהיעדר עלייה משמעותית במתפטרים נובע מכך שהעלייה בהתפטרויות החלה הרבה לפני הקורונה.
נתוני האוצר, המתבססים על בקר כוח האדם של הלמ"ס, עומדים בניגוד למחקר של שירות התעסוקה המתבסס על רישום דרושי העבודה אצלו. על פי המחקר שפורסם באוגוסט 2021, מספר המתפטרים הרשומים בשירות גדל מ־29,300 ב־2019 ל־47,100 ב־2020, שנת הקורנה הראשונה, עלייה של 60%. שיעור המתפטרים מכלל דורשי העבודה (לא כולל חל”ת) זינק מ־16.1% ב־2019 ל־22.3%. ב־2021 הוא כבר עמד על 22.6%. יצוין שלאורך כל המשבר היו פערים גדולים בנתוני התעסוקה בין שירות התעסוקה ללמ"ס. האוצר העדיף בבירור את נתוני הלמ"ס הנמוכים יותר, כפי שהוא עושה גם פה.
בבריטניה ובארצות הברית היתה במהלך משבר הקורונה תופעת התפטרות רחבה שזכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה". הסברים אפשריים שהועלו לכך הם שבעקבות הסגרים העובדים החלו לייחס חשיבות רבה יותר לשהות עם המשפחה ולזמני הפנאי, היתה נכונות נמוכה יותר לעבוד במשרות שנחשבות עבודה שחורה במשכורת נמוכה, ועלה כוח המיקוח של העובדים. עם זאת, במדינות אחרות כמו קנדה, יפן, וניו-זילנד לא נצפתה תופעה של גל התפטרות חריג.
עוד עולה מהמחקר שחלה עלייה של כחמישית באחוז העובדים בהייטק בתקופת משבר הקורונה, שגם הביאה לעליית שכר של 21% בתקופת המשבר. למרות המחסור הגדול בעובדים בענפי המסחר, האירוח והאוכל חלו עליות שכר מתונות בלבד שהן ירידות ריאליות. בניגוד לשירות התעסוקה, באוצר טוענים שלא נמצא בישראל גל התפטרויות במשבר הקורונה.
מהנתונים עולה שיש עלייה של 1.6 נקודות אחוז בשיעור המועסקים בהייטק מ-8.3% ב-2019 ל-9.9% במחצית הראשונה של 2022. העלייה הזו שוות ערך לתוספת של 19% בשיעור העובדים בהייטק. במקביל יש ירידה של 0.9 נקודות אחוז בתעשייה ושל 0.6 במסחר. ירידות מתונות יותר היו בענפי האירוח והאוכל, שירותי ניהול ותמיכה ואמנות בידור ופנאי, אבל מספר העובדים בהם חוזר לצמוח בחודשים האחרונים. החוקרים מציינים שהעלייה בשיעור העובדים בהייטק משמעותה מעבר של עובדים מענפים עם פריון נמוך לענפים עם פריון גבוה.
העלייה בביקוש לעובדים בהייטק באה לידי ביטוי בהעלאת שכר משמעותית של 21% מ-2019 לשליש הראשון של 2022. לעומת זאת בענפים אחרים חלה עליית שכר מתונה בלבד, למרות המחסור בעובדים. במסחר היתה עלייה של 9%, שהיא נמוכה מהעלייה הממוצעת בשכר שעמדה על 11%. בענפי האירוח והאוכל והבידור והפנאי חלו עליות של 4%-5% שהן ירידות ראליות.
לטענת בץ וגבע, שוק העבודה בישראל "התאושש לחלוטין" ממשבר הקורונה. הם מסבירים זאת בכך ששיעור התעסוקה (גילי 15 ומעלה) הגיע ביוני ל-61.0%, גבוה מ-59.9% בפברואר 2020 לפני המשבר. מספר המועסקים גדל ב-187 אלף.
