סגור
הרס ב קריית שמונה מפגיעת טיל של ה חיזבאללה
הרס בקריית שמונה (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

"פיצוי לתיירות רק בקו העימות – הונאה, כל הצפון בקריסה"

מדיניות הפיצוי לעסקים נעצרת רק בכ־9 ק"מ מהגבול, אלא שהמציאות בצפון מבריחה תיירים מכל האזור. בעלי צימרים: "הגליל מבוסס על תיירות וכולו מושבת, זו הפקרות, אין ממשלה". באוצר בוחנים פיצוי לתיירות שהוא בגדר לעג לרש   

"אנו נמצאים בחצר האחורית של המלחמה, 10 ק"מ מהגבול, כל הבית רועד, וכעסק תיירותי למעשה לא מתקיימים. אנשים הרי לא רוצים להגיע לחופשה ולשמוע 'בומים' ולפחד כל הזמן. יש לי שלושה צימרים שעומדים ריקים. מאז תחילת המלחמה היו אצלי ארבעה זוגות אמיצים ועוד כמה שהגיעו וברחו אחרי שעה־שעתיים, ממש ברמה של כמעט אפס הכנסות, תרמתי את הצימרים לקצינות ולחיילי מילואים מזדמנים". כך מספרת לכלכליסט אביגיל חיוט מהישוב עמוקה בגליל העליון, בעלת "עלי גליל בקתות עץ ביער", על הפגיעה הכלכלית ההרסנית שהיא חווה מאז 7 באוקטובר.
לדבריה, "ההחזר שאני מקבלת היום מהמדינה הוא פרומיל ממה שהעסק גלגל בשגרה. אנו חיים רק על החסכונות ששחקנו לגמרי, כבר על האדים. יש לנו התחייבויות, הלוואות, ארנונה, תשלומי ביטח לאומי - הכל עובד כרגיל חוץ ממני ומהממשלה הזו, שאין שם עם מי לדבר. מבחינתם שנפשוט רגל ונמות פה ברעב. אנו לא מעניינים אף אחד".
עסקי התיירות בישראל, ובפרט בגליל בישובים שלא פונו ואינם נחשבים ישובי קו העימות, סופגים מאז פרוץ המלחמה פגיעה אנושה. מי רוצה הרי לבוא לחופשה זוגית או משפחתית מפנקת כשרעשי ההפצצות, הכטב"מים והרקטות לא מפסיקים, גם אם מכוונים מעט צפונה, וכל רגע יכולה להישמע אזעקה.
וכך התיירות באזורים נרחבים בצפון מושבתת בפועל - אין סיורים, האטרקציות ריקות, כך גם הצימרים ובתי ההארחה ועסקים אחרים – מבתי קפה ועד מורי דרך - שמתפרנסים מתיירות נכנסת ומתיירות פנים, שלא מגיעה יותר. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין ינואר לאפריל נכנסו לישראל כ־288 אלף מבקרים בלבד, כחמישית בלבד מ־1.3 מיליון מבקרים בתקופה המקבילה ב־2023, ורובם המכריע לא הגיעו כמובן לצפון.

"חוזרים על כל הכשלים"

מיד אחרי פרוץ המלחמה תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים בהוראת שעה, מה שאפשר לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ לקבל בין אוקטובר לדצמבר מרשות המסים "הוצאות מזכות", כלומר השתתפות בהוצאות קבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם בשל מצב המלחמה והנזקים שהיא גרמה, אם הם עומדים בקריטריונים מסוימים. אולם התוקף של ההוראה פקע בסוף 2023 לגבי כל מדינת ישראל. מאז זכאים להחזר הוצאות – פתרון לא מלא, אך לפחות כזה שנותן אוויר מסוים לנשימה - רק עסקים ביישובי ספר (ברמת הגולן, למשל) או באזורים שהוגדרו בהחלטות ממשלה מיוחדות כ"מוטי תיירות" (אילת וים המלח למשל) או כאלה שנמצאים בקו העימות הראשון (הישובים הסמוכים לגבול לבנון למשל) – וזאת על פי מפת אזורי ההתגוננות של פיקוד העורף או על פי החלטה של פיקוד הצפון.
מי שמחוץ לאזור ההתגוננות המוגדר על ידי הצבא, לרוב במרחק העולה על כ־9 ק"מ מהגבול, לא זכאי לאותם פיצויים על נזקים עקיפים, גם אם הכנסותיו צנחו כמעט עד לאפס. וכך, נמתח למעשה בצפון המוזנח והעזוב קו דמיוני אבסורדי, כאשר יכולים להיות עסקים במרחק זעום זה מזה, הסובלים באותה מידה, שלא זכאים לאותם הפיצויים.
"הדבר הזה הוא לא רק אבסורד, אלא במילים ברורות: מחדל והונאה", אומר מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, יוסי פתאל. "הרי אין משמעות למרחק מהגדר לגבי הפגיעה העסקית, זו הונאה לשמה של הממשלה בכל נושא הפיצויים. למה עסק שלא מגיעים אליו תיירים בגלל המלחמה, שמרוחק 8.5 קילומטר מהגדר יקבל פיצוי ועסק במרחק 9.5 קילומטר לא יקבל – והם שניהם עם אפס הכנסות בדיוק מאותה סיבה. הבעיה היא שלקחו את מה שעושה פיקוד העורף מסיבות ביטחוניות, והחליטו שזו המדיניות של האוצר שאמור בכלל לשבת עם אקסלים לגבי הפיצויים, ולא עם תותחים. תשאל, מה ההיגיון הכלכלי? אין היגיון. זה חלק מהכישלון המוחלט בניהול המערכה הכלכלית וחוסר התפקוד של המדינה. החלטות גם מתקבלות רק בדיעבד, וגם כשהמדינה מחליטה משהו לוקח להם חודשים להוציא את זה מהכוח לפועל. המדינה פשוט חוזרת על כל הכשלים שעליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה בנושא הסיוע הכושל לענף התיירות בקורונה".
"הגליל מבוסס על תיירות וכולו מושבת, ופשוט אין עם מי לדבר, הפקרות והתעלמות מוחלטת", מוסיפה חיוט מעמוקה. "ראש המועצה שלי (מרום הגליל) אמר לי 'תפנימי, אביגיל, אין ממשלה'. היחידים שהגיעו היו מרשות המסים, היו סימפטיים, עשו רשימות, אבל אמרו 'זה לא תלוי בנו'. אני משאירה הודעות בלשכת מנכ"ל משרד התיירות, ולא חוזרים ולא עונים לטלפונים. הייתי מצפה משר התיירות שיהפוך את השולחן של שר האוצר, שיעשו לנו גם מתווה תיירות מיוחד כמו שעשו לאילת".
גורמים ממשלתיים שעוסקים בנושא הפיצויים מסבירים כי אין ברירה מלבד למתוח קו ולהיצמד אליו, על פי הנחיות צה"ל. "מינואר הנחיות פיקוד העורף כמעט בכל המדינה השתנו לגמרי ונהיו מתירניות, ויש אזורים שהוגדרו כאילו הם בסדר מבחינה ביטחונית, למרות שעדיין הלחימה משפיעה עליהם מאוד ובפרט על עסקים בתחום התיירות", מסביר הגורם. "העניין הוא שחוק נזקי מלחמה והתקנות שהותקנו מ־7 באוקטובר מבוססים על אזורי ההתגוננות של פיקוד העורף והנחיות פיקוד צפון, מתוך הרציונל שהם נותנים הנחיות שמגבילות את החיים הכלכליים באזורים אלה. אי אפשר אחרת, בטח באירוע כזה ארוך ודינמי, אחרת אין לזה סוף וזה כמו כדור שלג. אלא אם המדינה רוצה להוציא עכשיו עוד עשרות מיליארדים ולתת לכל העסקים בישראל".
נתונים שמתפרסמים לראשונה בכלכליסט מראים את סכומי הפיצוי ששילמה רשות המסים לעסקים ברמת הגולן וביישובי העימות המוכרים על ידי צה"ל בצפון מתחילת המלחמה ועד עתה, כאשר יש עסקים שטרם הגישו בקשות עבור החודשים מרץ-אפריל, כך שהתמונה אינה מלאה. לכלל העסקים באזורים אלה שולמו פיצויים בגובה 1.09 מיליארד שקל, בעקבות הגשת 33.2 אלף בקשות של עסקים הפרוסים על פני 122 ישובים – מקרית שמונה (פיצוי כולל של 217.6 מיליון שקל), דרך נהריה (118.5 מיליון שקל), שלומי (82.6 מיליון שקל), מג'דל שמס (42 מיליון שקל) ועוד.
נתונים המציגים פילוח לעסקי תיירות בלבד מראים כי מתוך סכום זה, בסך הכל שולמו 121.6 מיליון שקל בעקבות 2,975 בקשות של עסקי תיירות מ־115 ישובים שונים. הישוב שעסקי התיירות שבו קיבלו את סכום הפיצוי הכולל הכי גבוה היה כפר גלעדי (15.9 מיליון שקל) ולאחר מכן כפר בלום (8.3 מיליון שקל), מרום גולן (7.6 מיליון שקל), נווה אטיב (7.5 מיליון שקל), הגושרים (6.2 מיליון שקל) נהריה (5.7 מיליון שקל), קרית שמונה (4.4 מיליון שקל) ועוד.

"בעצם אומרים לנו 'תקרסו ותיפלו'"

"אנו מדברים על חבל ארץ שלם נטוש, בשיא עונת התיירות שהיתה אמורה להיות כעת בצפון", אומר גם יו"ר איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל, איציק כהן. "אנשים לא נרשמים לטיולים וסיורים בגליל, מפחדים לבוא, הרי הם לא יודעים עד לאיפה בדיוק מגיעים הטילים והכטב"מים".
כהן מציג הודעות שבר שקיבל ממארגני תיירות בצפון, כך למשל ממשווקת סיורים שתיארה את הפגיעה האנושה באתרי הקייקים, הקטיף העצמי של דובדבנים, בכפרי הנופש, במסעדות, בעשרות יקבים באזור רמת דלתון שסגורים. או של סוכנת אחרת של בתי מלון שתיארה כיצד הכנסתה קרסה לאחר שאין לה כרגע עבודה כי אין תיירים, וכי כל האתרים המרכזיים והעסקים המתפרנסים מתיירות שוממים.
"שמונה חודשים שהתיירות היא ענף שלא מתייחסים אליו למרות שזה אחד הענפים הכי מכניסים למדינה", אומר כהן. "הסכומים שמארגני תיירות קיבלו עד דצמבר היו עלובים, ומאז אין סיוע או פיצוי או מתווים מיוחדים. למעשה אומרים לעובדי הענף – אתם לא מעניינים אותנו, תקרסו ותיפלו. הבעיה מתחילה בשר האוצר המנותק שלא מטפל בזה בכלל, והוא ניוון גם את שר התיירות, שהפך לשר המפונים, וטיפל בעיקר בפינוי המפונים למלונות כשלבעיות שלנו לא ממש היתה לו אוזן קשבת, וגם שר המורשת עמיחי אליהו שאחראי על אתרי המורשת ויכול היה לסייע ביוזמות שונות, אבל נמצא בתרדמת. הבעיה העיקרית שלא הפנימו ביחס לענף שלנו שזה לא משנה איפה אתה מתגורר, העבודה שלנו היא בקו הראשון, ובגלל זה אנו נפגעים לא פחות מבעל חנות סמוכה לגבול שפונה וכן יקבל פיצויים. המצב הוא אסוני. אני מקבל פניות מעובדים שהגיעו לפת לחם, שאין להם איך לשלם הלוואות".
בממשלה מנסים להדוף את הביקורת ובמשרד האוצר מקדמים תוכנית ל"מענקי סיוע". אבל מדובר בתוכנית שהיא בגדר טיוטה של הצעת מחליטים, עדיין לא עלתה להצבעה ואף אין מועד להצבעה כזו. לפי התוכנית מדובר על 7 מיליון שקל "מענק סיוע לעסקי תיירות ברשויות סמוכות לוחמה ממושכת". אלא שאם מחלקים את הסכום ל־83 היישובים שבתוכנית, התוצאה היא 84.3 אלף שקל בממוצע ליישוב, או במילים אחרות – לעג לרש. זאת כאשר רק בשבוע האחרון הועברו עוד כמה עשרות מיליוני שקלים ליישובים ביהודה ושומרון, והגבול נמתח מחדש כדי שקריית ארבע תיכלל במענקים של הנגב.
בין היישובים הכלולים בהצעה ל"מענקי סיוע": צפת, ראש פינה, עכו, כרמיאל, חלק מישובי המועצות האזוריות הבאות: גליל עליון, מבואות חרמון, מטה אשר, משגב ומרום הגליל ועוד.
בדברי ההסבר להצעה מוסברת הבעיה שבעוד שישובי קו העימות בצפון שנכללים בהגבלות של פיקוד צפון והעורף זכאים החל מאוקטובר ל"פיצוי מלא על נזק עקיף בהתאם לתקנות מס רכוש", במה שמוגדר כ"אזור הנחיה גליל עליון" – המשיק לישובי קו העימות, העסקים אינם זכאים לפיצוי, זאת למרות ש"מאפיין עיקרי של ענף התיירות שמייחד אותו הוא היותו מבוסס על הגעה של לקוחות מחוץ לאזור. בהתאם, אירוע ביטחוני גם ללא מגבלות של פיקוד העורף גורם לחשש של לקוחות להגיע ומוביל לירידה בביקושים". עוד צוין כי מנתוני ההתרעות והאזעקות שהופעלו באזור הגליל העליון בחודשים האחרונים עולה שישובים רבים שם "סופגים ירי בעצימות זהה לחלק לא מבוטל מישובי קו העימות עצמו אשר זוכים כאמור לפיצוי מלא על נזק עקיף בהתאם לתקנות מס רכוש".
שר התיירות חיים כץ אומר כי הסכום של 7 מיליון שקל בהחלט לא מספק, ויש עוד אזורים רבים בצפון שבהם התיירות נפגעה, ולא מקבלים מענה, כמו בקעת הירדן ואזורים נוספים בגליל התחתון, המזרחי והמערבי. "בשביל שהצפון ישתקם נדרשת תוכנית לשיקום התיירות. יש להחיל מתווה אחיד לכל הצפון ולכל עסק שפעילותו ירדה ב־70%", אמר כץ, שבין השאר גם התנגד בשבוע שעבר לתוכנית הכוללת לשיקום הצפון שהציגו משרדי ראש הממשלה והאוצר, שההצבעה עליה בממשלה נדחתה. לדבריו, "ההצעה המתגבשת של משרדי האוצר ורה"מ היא הפקרה של תעשיית התיירות וכסת"ח שלא נותן מענה אמיתי למצוקה ולקריסה של עסקי התיירות. התוכנית מחוררת ועושה איפה ואיפה בין ענפי תעשייה ובין ישובים במראית עין של סיוע לאזור".

"סמוטריץ' יקבל אות הוקרה מהפלסטינים"

בשבוע שחלף ארגון לשכת התיירות הנכנסת לישראל השיק קמפיין נגד שר האוצר סמוטריץ', על כך ש"האוצר מפקיר כ־40 אלף משפחות שחיות מעסקי התיירות, מרסק את התשתית הקיימת, ומוותר על מנוע צמיחה של כ־20 מיליארד שקל שנכנסים לקופת המדינה". פתאל מעריך שכשני-שלישים מהעוסקים בתיירות הם בצפון, כ־25 אלף משרות. "כ־10% ממקומות העבודה בפריפריה תלויים בתנועת התיירות הנכנסת לארץ, שרובה, 75%, מאורגן על ידי מארגני התיירות", אומר פתאל. "אנו למעשה מביאים את הכסף לישראל, בהיקפים שהם כמו היצוא של חברות התעשייה הביטחוניות, והוא זורם לעסקים בצפון ובדרום. לכן המדינה החליטה שמארגני התיירות זו חוליה קריטית להתאוששות הכלכלה והבטיחה לתקצב אותנו בתחילת המלחמה ב־35 מיליון שקל כדי שנוכל לשמר את העובדים, אבל עד היום הכסף לא הגיע".
בעקבות זאת פתאל כתב למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר לאחרונה על כך ש"משרד האוצר פועל בניגוד למדיניות שעליה החליט ומפקיר את ענף התיירות הנכנסת לחידלון". לדבריו, על אף החלטת התקצוב לתקופה של ינואר עד מרץ, "טרם נמצאה הדרך ליישום ההחלטה וחילוץ התקציב מהמבוכים הביורוקרטיים". הוא גם דורש שיאושר תקצוב נוסף להמשך השנה, לאור הצפי שהתיירים לא יחזרו לישראל בקרוב.
"שלא ישקרו לנו, שמצד אחד יגידו שרוצים לסייע לנו ושתיירות זה חשוב למדינה ומצד שני לא יעשו כלום", אומר פתאל. "כוח האדם בענף שלנו ירד ל־1,000 איש בלבד מתוך 2,500, ולא תהיה לענף תקומה. זה מחדל, כי התפקיד שלנו קריטי לתדמית של ישראל. מי שכבר תופס את המקום שלנו אלה מארגני התיירות מהרשות הפלסטינית, ותיירים מגיעים וישנים בבית לחם ורמאללה ורק מגיעים באוטובוס לביקור קצר בישראל. אם משרד האוצר לא יתעורר סמוטריץ' יקבל אות הוקרה מארגון מארגני התיירות ברשות הפלסטינית".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "הסמכות והאחריות לשיפוי עסקים שהכנסותיהם נפגעו כתוצאה מהמלחמה היא בידי משרד האוצר. עם פרוץ המלחמה שר התיירות גיבש מתווה מומלץ לתעשיית התיירות, שנועד לשמר את התשתית החיונית לטובת התאוששות מהירה ביום שאחרי. המתווה הוצג לאוצר ונידון בוועדת הכלכלה בכנסת. משרד התיירות נמצא כל העת בקשר עם ראשי רשויות מקומיות בצפון ועסקי התיירות. נעמוד על כך שכל החלטת פיצוי לצפון בשל נזקי המלחמה, תכלול התייחסות משמעותית לתחום התיירות, לרבות תקציבים ייעודיים. המשרד יתנגד לכל החלטה שלא תתמוך בתיירות המקומית".
מהאוצר נמסר בתגובה: "תקנות ועדת הכספים קובעות שכל העסקים שנמצאים בקו העימות בצפון מקבלים פיצוי על ירידת מחזורים לגבי חודשים ינואר־פברואר. והתקנות למרץ־אפריל פורסמו להערות הציבור ויועברו לוועדה במהרה".