ניתוחהנגיד לא עוצר וכבר סופג איומים על עצמאותו מהממשלה
ניתוח
הנגיד לא עוצר וכבר סופג איומים על עצמאותו מהממשלה
הריבית עלתה ב־0.5% לרמה של 4.25% וחצתה את תחזית בנק ישראל. הלחץ של מקורבי בנימין נתניהו על אמיר ירון כבר החל. "במדינות שבהן הייתה פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי נפגעה הכלכלה", אמר הנגיד בריאיון ל"כלכליסט"
העלאת הריבית בחצי אחוז על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מבקשת להעביר מסר ברור: סביבת האינפלציה עדיין מאתגרת ולכן, בניגוד למה שהתרחש בארה"ב, עוד לא הגיע הרגע להפחית את קצב העלאות הריבית לרמה של רבע אחוז בלבד. להפך: ההידוק המוניטרי ממשיך, ובקצב מהיר יחסית במונחים היסטוריים. יתרה מזו, הריבית הבסיסית כבר חוצה הלכה למעשה את התחזית "הפנימית" של חטיבת המחקר של בנק ישראל שחזתה כי עד סוף השנה הריבית תעמוד על 4%. כאמור, היא כבר עומדת על 4.25% ואנחנו רק בפברואר.
בהודעה המאוד לקונית ששיגר הבנק המרכזי מיד אחרי ההחלטה על העלאת הריבית אין בכלל רמז להתקרבות של תהליך העלאות הריבית לקיצו: בבנק ישראל לא מוכנים להתחייב לשיעור "סופי". שם ממשיכים לכתוב ולהצהיר כי "קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה".
1. הסיבה להמשך ההידוק האגרסיבי ברורה ומוצדקת: האינפלציה בישראל לא עוצרת וכבר הגיעה ל־5.4% - הרחק מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (3%) - שיא חדש מאז אוקטובר 2008. אלא שבניגוד למה שהיה לפני כמה חודשים, אינפלציה הליבה (האינפלציה הכללית ללא מזון וללא אנרגיה) מתחילה להתקרב לממוצע של מדינות ה־OECD, כאשר מטרידות במיוחד הזינוקים במחירי כלל מרכיבי הדיור שכבר מהווה 26% מהמדד כולו (הסעיף הגדול ביותר).
בנוסף, המשק מתמודד עם פיחות על רקע בריחת הכספים כתוצאה מההפיכה המשטרית המתגבשת, ואין כוח אינפלציוני גדול יותר מפיחות. בהודעה של בנק ישראל מעדיפים לדבר על "תנודתיות גבוהה" שכן כל התייחסות לפיחות היא "טאבו". הדבר האחרון שהנגיד אמיר ירון רוצה כעת הוא להרגיז את הממשלה ומי שעומד בראשה. הבעיה של הנגיד, של נתניהו ושל סמוטריץ' היא שאין כאן שום תנודתיות. מאז ההכרזה על ההפיכה המשטרית יש פיחות והוא משמעותי: הדולר התחזק מאז האצת החקיקה בכ־6%, והשער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות) בכ־4.4% באותה תקופה. זה פיחות "רע": הוא אינו נובע משינויים כלכליים בסיסיים כגון גידול ביבוא או ההתייקרות שלו, אלא מבריחת הון על רקע החששות של המשקיעים כי ישראל תהפוך למשטר פופוליסטי־אוטוריטרי.
"ברור שאי־ודאות אינה עוזרת לחוזקו של המטבע", אמר אמיר ירון בריאיון ל"כלכליסט", והזכיר את המחקר הכלכלי על הקשר בין צמיחה ארוכת טווח לבין מוסדות חזקים. הוא גם הוסיף, כדרך אגב, כי בתקופה האחרונה אנו רואים היחלשות הקשר בין המט"ח לבין הביצועים של הבורסה בניו יורק. הנגיד אף סייג והדגיש כי מדובר בתקופת זמן לא מספיק ארוכה. ובכל זאת המסרים ברורים, ומועברים בעדינות המתבקשת.
2. האירוע האינפלציוני המז'ורי השני הצפוי ב־2023 שטרם החל הוא כמובן תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובבסיסו תוספת נומינלית של כ־61 מיליארד שקל לשנתיים - סכום עתק וחסרת תקדים - והסכם שכר חדש שלא ברור כמה יעלה למשק: "למידת ההרחבה הפיסקאלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה", נכתב בהודעת של בנק ישראל שחור על גבי לבן. קרי, בעיני מקבלי ההחלטות המוניטריות הסיכונים למשק זינקו.
בבנק ישראל מגיבים בהתאם וצפויים לא לסטות מאותה התנהלות. ואסור לבנק ישראל לסטות: המדיניות שלו מצליחה שכן הציפיות לאינפלציה בתוך היעד (מתחת ל־3%). זה הישג חשוב מאוד: ההיסטוריה מלמדת כי כאשר הבנק המרכזי מאבד את השליטה על הציפיות לאינפלציה, ריסונה הופך למשימה קשה הרבה יותר הכרוכה ב"כאב" הרבה יותר גדול.
3. אף על פי שנתוני הצמיחה חזקים ביותר ב־2022 (6.5% גידול שנתי בתמ"ג ו־4.4% בתמ"ג לנפש), ובעיקר ברבעון האחרון (צמיחה של 5.8%), הצמיחה מתמתנת. רואים זאת היטב בנתוני הלמ"ס כאשר משווים לרבעון המקביל אשתקד (ולא לרבעון הקודם): ברבעון האחרון של 2022 התמ"ג היה גבוה ב־2.7% בלבד מאשר ברבעון האחרון של 2021.
אתמול פרסמה הלמ"ס את נתוני האבטלה בינואר 2023 ומשם עולה כי האבטלה עלתה ל־4.3%. לכן "הדילמה המוניטרית" צפויה להתחדד ממש בחודשים הקרובים עבור ירון וחבריו והלחץ צפוי לעלות מדרגה: המתקפה נגד הפקידות, לרבות נגד היועצת המשפטית לממשלה, לא צפויה לפסוח על הפקיד הכלכלי העיקרי שלפי חוק הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה.
"ביקשתי מחברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית. על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת הריבית היום, שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות" צייץ שר החוץ אלי כהן, המקורב לנתניהו, והאיום ברור. "כדאי שהוא יתעמק בנתונים" מסר אמיר ירון בריאיון ל"כלכליסט", והוסיף: "חשוב שגם שר החוץ יזכור כי בכל המדינות שהיתה פגיעה בעצמאות של בנק המרכזי הייתה פגיעה בכלכלה. יציבות מחירים היא תנאי בסיסי לכלכלה צומחת ויציבה. אי אפשר להוריד אינפלציה ללא כאב". המשך יבוא - ובהקדם.
