תקציב הביטחון אושר לקריאה שנייה ושלישית: כ-62 מיליארד שקל ב-2021
תקציב הביטחון אושר לקריאה שנייה ושלישית: כ-62 מיליארד שקל ב-2021
אחרי יותר מ-50 שעות של דיון בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת חוץ וביטחון אושר התקציב, שיעמוד על כ-62.3 מיליארד שקל ב-2021, ועל כ-60 מיליארד שקל ב-2022; ניסיונות האוצר להציב חשב במערכות השכר של צה"ל כשלו, אולם הצליח להכניס החלטה על אישור מיזמים יקרים מעל 150 מיליון שקל בוועדת שרים
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון אישרה את הצעת התקציב של משרד הביטחון, לפיה תקציב ההוצאה יעמוד על כ-62.3 מיליארד שקל בשנת 2021, ועל כ-60 מיליארד שקל בשנת 2022.
מדובר בגידול של כ-4 מיליארד שקל בשנת 2021, ושל כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2022, לעומת הסיכום המוקדם של בנט, גנץ, וליברמן. רוב הגידול נובע מתקציבי קורונה ייעודים.
מלבד התקציב הזה, יש למשרד הביטחון עוד כ-15 מיליארד שקל מדי שנה, בסעיף המכונה 'הוצאה מותנית בהכנסה', שרובו מבטא את כספי הסיוע האמריקאי למערכת הביטחון. מלבד זאת, למערכת הביטחון יש תקציב הרשאה (הסכום שאליו המשרד יכול להתחייב כיום עבור שנת 2023 והלאה) של כ-36 מיליארד שקל בשנת 2021, וכ-43 מיליארד שקל בשנת 2022.
חוק יסוד משק המדינה קובע כי סעיפי תקציב הביטחון לא מוגשים לכנסת כולה, אלא מוגשים ומאושרים בוועדה משותפת לוועדת כספים ולוועדת חוץ וביטחון, זאת בשונה משאר כל סעיפי התקציב המאושרים בוועדת הכספים.
תקציב הביטחון זוכה לדיון הארוך ביותר בכנסת
למעשה, הדיונים בתקציב הביטחון מתנהלים באולם ועדת חוץ וביטחון כשיו"ר הוועדה המשותפת בפועל, הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ רם בן ברק. מרבית הדיונים הם חסויים, ובמהלך הדיונים מופיעים בכירי מערכת הביטחון ביניהם, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, וראש המוסד.
העובדה שתקציב הביטחון מאושר בנפרד בוועדה ייחודית, מביא לכך שתקציב הביטחון זוכה לדיון הארוך ביותר בכנסת. כך שבתקציב זה התקיים דיון של למעלה מ-50 שעות בתקציב הביטחון, זאת בהשוואה למספר דומה של שעות שהוקצו לתקציב המדינה כולו. למעשה, מרבית משרדי הממשלה לא הציגו בכלל את תקציבם באופן מפורט בוועדת כספים. הסיבה לכך היא שוועדת הכספים עמוסה מאוד בתיקוני חקיקה הקשורים לחוק ההסדרים, ורק חלק קטן מוקצה לדיון בסעיפי התקציב ובתוכניות המשרד.
במערכת הביטחון מנפנפים בעובדה הזו בכדי לטעון כי דווקא עליהם יש את הפיקוח התקציבי והפרלמנטרי האדוק ביותר, אך קשה למצוא שותפים לעמדה זו מחוץ למערכת הביטחון. במשרד האוצר ביקשו במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי להציב חשב במערכות השכר של צה"ל אך סורבו, כמו כן, הם ביקשו לתקן את החוק כך שיגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על העברות תקציביות בתוך צה"ל וסורבו.
עם זאת, משרד האוצר הצליח להכניס החלטת ממשלה מרוככת (החלטה 233) שמגדילה את הפיקוח של שרי הממשלה – בוועדת השרים לענייני הצטיידות – על אישור מיזמים ביטחוניים יקרים, כך שמעתה יהיה צורך לאשר בוועדת השרים מיזמים מעל 150 מיליון שקל (לעומת 200 מיליון שקל כיום), ויידרש אישור גם להגדלת תוכניות קיימות. בהחלטת הממשלה הצליח האוצר גם להגדיל את חובות הדיווח של צה"ל למשרד על מספר החיילים, על ההתחייבויות הכספיות, על ימי המילואים, ופרטים נוספים.
על רקע הדומיננטיות של משרד הביטחון, ביקשו בדוברות הוועדה להדגיש כי השפעת הוועדה היתה רבה וכך נכתב בהודעתה "במהלך הדיונים שינתה הוועדה את החלוקה הפנימית לתחומי פעולה ותכניות אשר הציעה הממשלה, בכדי לאפשר התאמה טובה יותר לצרכים ביטחוניים שזיהתה הוועדה, וכן לאפשר פיקוח פרלמנטרי טוב יותר על שימוש התקציב, בו עוסקת, לכל אורך השנה הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, על ועדות המשנה שלה". כמו כן, הוועדה הדגישה כי היא קיימה דיונים גם בנושא השנוי המחלוקת של ה'פנסיות' בצה"ל.
המבחן הגדול של ועדת חוץ וביטחון מול מערכת הביטחון עוד לפניה, והוא קשור לאישור החקיקה שנועדה להסדיר את הגדלות הרמטכ"ל לזכאים לפנסיה תקציבית ולפנסיית גישור. החקיקה אמורה לבוא לאישור הכנסת ולדיון בוועדה לאחר אישור התקציב.
