תורת הפערים: בוגרי החינוך החרדי משתכרים 16% פחות מחילונים
תורת הפערים: בוגרי החינוך החרדי משתכרים 16% פחות מחילונים
מחקר של הכלכלן הכלכלי הראשי באוצר קובע כי גברים חרדים שעובדים בגיל צעיר משתכרים 16% מגברים לא חרדים. שיעור הפונים לאקדמיה בקרב הלא חרדים גדול פי 6 מאשר אצל החרדים
מערכת החינוך החרדית לבנים (עד גיל 18) גורמת לבוגריה לקבל שכר נמוך ב-16% מזה של צעירים יהודים לא חרדים ללא תעודת אקדמית. כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי באוצר על היעילות הנמוכה של מערכת החינוך החרדית שעסקה בשילוב איכותי של בוגרי חינוך החרדי בשוק העבודה. עוד עולה מהסקירה כי רק 43% ממי שמתחילים מכינה קדם אקדמית מסיימים תואר לעומת 65% בקרב יהודים לא חרדים.
פערי השכר בין גברים יהודים לא חרדים לחרדים עומדים על 47%. המחקר של האוצר בודק את הפערים בגיל 18-25 בין צעירים ללא תואר אקדמי (וגם לא סטודנטים) שעובדים במשרה מלאה. זאת, כדי לבודד את ההשפעה המיידית של מערכת החינוך עד גיל 18 בלי להתייחס ללימודים אקדמיים. עם זאת יש פער משמעותי בכישורים גם בקרב הצעירים ללא תואר אקדמי. ל-93% מהגברים היהודים הלא חרדים שעובדים במשרה מלאה יש תעודת בגרות אבל רק לשליש מהחרדים.
התוצאה היא שצעירים יהודים לא חרדים משתכרים בממוצע 8,200 שקל לחודש ואילו חרדים משתכרים 6,860 שקל בחודש. זהו פער של 16% בשכר לחודש. השכר לשעה של צעירים יהודים לא אקדמאים הוא 46.6 שקל ושל החרדים על 38.5 שקל, פער ושל 17%.
המחקר גם בדק את השפעת מערכות החינוך על היכולת להשתלב בהשכלה גבוהה. שיעור הפונים לרכישת השכלה גבוהה בקרב גברים צעירים יהודים לא חרדים עומד על 48%, פי 6 מאשר בקרב צעירים חרדים, 8%. בכלכלן הראשי משערים ש"שיעור נמוך זה יכול לנבוע מכך שבמקרים רבים הגברים החרדים יודעים שהכלים שברשותם אינם מאפשרים זאת ושהם יתקשו להשלימם, או ממוטיבציה נמוכה יחסית לרכישת השכלה גבוהה".
בשל היעדר תעודת בגרות 74% מהגברים החרדים שמעוניינים בהשכלה אקדמית מתחילים מכינה קדם אקדמית לעומת 18% בלבד מהגברים היהודים הלא חרדים. אלא שרק 43% מהגברים החרדים שהחילו במכינה מצליחים לסיים תואר לאחר 6 שנים לעומת 65% מהגברים היהודים הלא חרדים. ההשפעה על פערי השכר בין לא חרדים לחרדים מהירה מאוד. הפרמיה הממוצעת בשכר לגברים לתואר אקדמי עומדת על 31% במכללות ועל 37.5% באוניברסיטאות כבר בגילאי 31-34.
הכלכלן הראשי קובע ש"צמצום הפערים בשוק העבודה בקרב הגברים החרדים, שהינו בעל חשיבות משמעותית לצמיחה ארוכת הטווח של המשק, טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים. רכיב זה צפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות מוצלחת יותר בשוק העבודה ובמערכת ההשכלה הגבוהה, שתגדיל את פריון העבודה באופן ניכר". בפועל כמובן אחת המטרות המרכזיות של מערכת החינוך החרדית היא להקשות על בוגריה שילוב בסביבה הכללית כולל בשוק העבודה הכללי.
