עיריית ת"א מציעה לסוחרי שוק הכרמל מתווה לשיוך הנכסים
עיריית ת"א מציעה לסוחרי שוק הכרמל מתווה לשיוך הנכסים
הסוחרים, שהיום מוגדרים פולשים, יוכלו להסדיר את זכויותיהם תמורת דמי חכירה של 28 אלף שקל ל־7 המ"ר הראשונים ועוד 7.5 אלף שקל לכל מ"ר נוסף. שיקום האזור תלוי בקידום המתווה. הסוחרים מברכים על ההתקדמות, אבל דורשים שינויים בתוכנית
עיריית תל אביב יפו מקדמת את הסדרת הזכויות הקנייניות של סוחרי שוק הכרמל בעיר, אך הם אינם ממהרים לחתום עליו. לפי המתווה המתגבש, הסוחרים ישלמו דמי חכירה של 28,571 שקל לכל מ"ר לשטח של עד שבעה מ"ר, ועוד 7,521 שקל לכל מ"ר נוסף. המתווה אמור להסדיר את מעמדם של כאלף סוחרי שוק הכרמל, שמוגדרים "פולשים" ואשר לפי חוק אין להם שום זכויות קנייניות על הקרקע. ועדת הכספים של עיריית תל אביב יפו אישרה כבר ב־24 ביולי השנה את המתווה המעודכן, שיאפשר את הסדרת הרישום של שטח הדוכנים והחנויות. עם זאת, נכון להיום העניין רחוק מלהסתיים. לטענת יו"ר סוחרי השוק, נשאת חוסין, "הכיוון חיובי, אבל יש עוד הרבה עניינים לא פתורים על הפרק".
המתווה שאושר בוועדה לא רק הסדיר את התשלומים על הנכסים, אלא גם קובע שהבעלות על הקרקע היא רק של 50%, כשהמחצית השנייה נמצאת בידי העירייה. תקופת החכירה היא ל־49 שנים עם זכות להארכה לעוד 49 שנים. התשלום יבוצע ב־36 תשלומים, שיהיו צמודים למדד ובריבית של 2% לשנה. כמו כן, חלק מהחוכרים יפונו מהחנויות שלהם ויקבלו פיצוי כספי או חנות אחרת.
הסדרת הזכויות הקנייניות של סוחרי השוק חיונית לביצוע תוכנית השיקום של החלק המערבי של השוק, שמתייחסת לשטח של 7 דונם, בין הרחובות שוק הכרמל, סמטת הכרמל, רח' דניאל ורח' כנפי נשרים. התוכנית, שעליה חתום משרד האדריכלים ויתקון ציונוב, מציעה שיפור של המרחב הציבורי, שדרוג חזיתות, פיתוח תשתיות ותוספת בינוי. התוכנית נמצאת כעת בשלבים ראשונים של ביצוע. הציר הראשי של שוק הכרמל, שהוא הגדול בתל אביב ובאזור מרכז הארץ, עובר לאורך רחוב הכרמל, מכיכר מגן דוד למסוף הכרמלית והוא התפתח כשוק באופן אורגני בשנות ה־20 של המאה ה־20.
הטיוטה שהוצג לחברי ועדת הכספים ביולי האחרון מתארת את מצבו הבעייתי של השוק: "למרות חשיבותו ההיסטורית, האורבנית והחברתית, לא זכה השוק לשיפוץ ושיקום מאז היווסדו ולא להסדרת המצב הסטטוטורי. במצבו הפיזי מהווה השוק מטרד קשה לתושבים המתגוררים בסמיכות, התשתיות בו לקויות, הסדרי ניקוי השוק מיושנים, בזבזניים ולא יעילים, הפריקה והטעינה אינה מוסדרת וכל המתחם אינו נגיש".
לדברי יו"ר ועד הסוחרים חוסין, הסוחרים משלמים מסי ארנונה גבוהים וחשבונות חשמל, למרות ששטח החנויות והדוכנים לא רשום על שמם. "ב־2013 העירייה התחייבה לפני הסוחרים לשפץ את השוק. אחרי שגובש ההסכם ב־2013 נעשו עוד הרבה חריגות בנייה. יש כאלה שהפכו מקומות שהיו קודם מסחר לחדרים. אני רוצה שהמתווה של 2013 יחול על כולם". נשאת אומר שההסכם שאישרה וועדת הכספים של העירייה לא מקובל עליו: "יש לנו דרישות. יש אנשים שבנו קומה שנייה ויש כאלו שלא יכלו לבנות. אנחנו דורשים לאשר לנו לבנות קומה שנייה גם בצד המערבי. מדובר בלפחות 30 חנויות ועוד 30 בשוק הכרמל הרגיל. רצו לתת מקומות חלופיים לסוחרים, שייאלצו לפנות את מקומם, במקום שבו היו השרותים הציבוריים הישנים. אנחנו לא מוכנים לקומבינה הזאת. דבר שלישי זה שוק הבשר. זה שטח ששייך למינהל מקרקעי ישראל. אני דורש שהם יצורפו להסכם שלנו".
לפי בכירה באגף נכסים של העירייה, מבחינתה הסדרת זכויות הסוחרים על החנויות היא לא פחות מ"פרוייקט חברתי". לעירייה חשוב שהמבנים יהיו חוקיים, שלחנויות ולדוכנים יהיה רישיון עסק ושלסוחרים יהיו זכויות קנייניות. לדבריה, הסוחרים פנו לעירייה לפני כ־12 שנים וביקשו שתסייע להם לפעול מול רמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל) לקבל זכויות חכירה. המהלכים האופרטיביים שנעשו היו אישור תוכנית בניין עיר (תב"ע), ששינתה את ייעוד המקום מדרך וייעוד ציבורי - למסחר, והעברת הבעלות על רוב שטחי השוק מרמ"י לעירייה. באותה תקופה גובשו עקרונות ההסכם שמקודם כעת.
לדברי סגנית ראש העיר מיטל להבי, "במהלך השנים היו התב"ע ותוכנית העיצוב שקודמו חרב על צוואר הסוחרים. מאמץ של שנים הביא להירתמות של העירייה ובסופו של דבר לעיגון מעמד השוק כשוק סטטוטורי בתב"ע, ולאחרונה גם של הסוחרים בהסכם קנייני, שיאפשר להם לחכור את הבאסטות שלהם במחיר מתחשב".
