בלעדיגברים ליטאים בתחתית שיעור התעסוקה בקרב החרדים
בלעדי
גברים ליטאים בתחתית שיעור התעסוקה בקרב החרדים
מחקר חדש בדק את תעסוקת החברה החרדית לפי זרמים ויישובים; שיעור התעסוקה של גברים מחב"ד עומד על 68% לעומת 44% בלבד של גברים ליטאיים; ואילו שיעור התעסוקה של נשים חרדיות צעירות הגיע לשיא של 87%, גבוה מזה של החילוניות
שיעור התעסוקה של גברים ליטאיים ונשים חסידיות נמוך משמעותית משיעור העבודה של קבוצות אחרות בחברה החרדית. לעומת זאת 87% מהנשים החרדיות הצעירות עובדות, זהו נתון גבוה אפילו משיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות בגילאי העבודה העיקריים שעומד על 83%. כמו כן, היישוב שבו ההכנסה הגבוהה ביותר למשפחה חרדית מעבודה הוא כפר חב"ד וההכנסה בו כפולה מזו של משפחה חרדית בצפת שבה ההכנסה הממוצעת הנמוכה ביותר.
כך עולה ממחקר של ד"ר איתן רגב והחוקרת יהודית מילצקי מהמכון החרדי למחקרי מדיניות בשם "איפה הגבינה? מפתחות לצמצום פערי תעסוקה ושכר בין הציבור החרדי למגזר הכללי" שהגיע לידי"כלכליסט". המחקר פיתח אלגוריתם מבוסס למידת מכונה לניתוח הנתונים המינהליים של רשות המסים שאיפשר לחקור את שוק העבודה החרדי ברמת היישוב והזרם.
על פי נתוני הלמ"ס, שיעור התעסוקה של גברים חרדים (גילאי 64-25) עלה בשנה האחרונה ל־56% לאחר ששנים דשדש סביב 52%. זאת לעומת 87% בקרב יהודים לא חרדים. החוקרים מניחים כי העלייה בקרב הגברים החרדים "נובעת בעיקר מלחצים כלכליים כבדים המופעלים על משקי הבית החרדיים, העלייה הניכרת ביוקר המחיה, ובעיקר עליית הריבית שהגדילה מאוד את החזר המשכנתאות החודשי". שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הגיע ל־81%, רק מעט פחות מאשר 83% בקרב יהודיות לא חרדיות.
בקרב הגברים, הצעירים (גילאי 34-25) אחראים למחצית מפערי התעסוקה. זאת בשל הנורמה שמחייבת גברים חרדים להישאר כמה שיותר זמן בישיבה. בקרב הנשים דווקא המבוגרות (64-55) אחראיות ל־40% מפערי התעסוקה, בעיקר כי בשכבת הגיל הזו נורמת העבודה לא מושרשת.
שיעור התעסוקה של גברים ליטאיים הגיע ב־2021 ל־44% בלבד, של גברים ספרדים ל־55%, חסידים 56% ומוליכים ללא עוררין הגברים של חסידות חב"ד עם 68%. לחב"ד מסורת ארוכה של מעורבות בחברה הכללית, כולל עבודה ולעתים גם שירות צבאי. הנתונים הנמוכים בקרב הליטאים נובעים מהמחויבות הגדולה יחסית בזרם הזה ללימודים בישיבה. בנוסף, אובדן ההטבות לאברכים מתקזז כמעט עם תוספת השכר שיכול לקבל אברך שיוצא לעבודה.
שיעור התעסוקה של נשים חסידיות הגיע ב־2021 ל־73% בלבד לעומת 82% בקרב נשים ליטאיות, 81% בקרב הספרדיות ו־78% בחב"ד. סמנכ"ל המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות ד"ר איתן רגב מסביר שדווקא העובדה שגברים חסידים עובדים בשעור גבוה יותר מקטינה את הציפייה שנשים חסידיות.
בקרב הגברים החרדים שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר נרשמו בלוד (71%) ובקריית מלאכי (69%), אולי בשל כמות גדולה של אנשי חב"ד בשני היישובים. שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר נרשמו במודיעין עילית ובירושלים (41%), כנראה בגלל נוכחות גבוהה של ליטאים ואנשי העדה החרדית הקיצונית. בקרב נשים שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר נמדדו בבית שמש (67%), שבה ריכוז גבוה של אנשי העדה החרדית וקהילות חסידיות.
ברוב היישובים החרדיים שיעור התעסוקה של נשים חרדיות דומה ועומד על כ־80%. לשם השוואה, שיעור התעסוקה הממוצע של נשים ב־OECD עומד על 65%, כלומר לפחות בהיבט הזה שילוב נשים חרדיות בעבודה הוא הצלחה גדולה מאוד של מדיניות התעסוקה של הממשלה. תרם לכך מאוד קיצוץ קצבאות הילדים ב־2003 על ידי ממשלת שרון ושר האוצר אז בנימין נתניהו.
אחת הבעיות הקשות של שילוב החרדים בתעסוקה היא פערי השכר הגדולים בינם לבין היהודים הלא חרדים, אבל יש הבדל דרמטי בין הנשים לגברים. פער השכר השנתי בין נשים חרדיות ונשים יהודיות לא חרדיות עומד על 50%, כלומר הן משתכרות שני שלישים. הפער נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות. אצל הגברים הפער הוא 117%, כלומר הם משתכרים פחות מחצי מהגברים היהודים הלא חרדים והפער נובע בעיקר משכר שעתי נמוך. בעוד גברים יהודים לא חרדים מועסקים 43 שעות בשבוע, גברים חרדים עובדים 34 שעות. בקרב הנשים זה 36 שעות שבועיות אצל יהודיות לא חרדיות מול 30 שעות אצל החרדיות.
המחקר מגלה פערים גדולים בין יישובים שונים. משפחות חרדיות מכפר חב"ד ומפתח תקווה הן בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר מעבודה (16.2 אלף שקל ברוטו ו־15.5 אלף שקל ברוטו, בהתאמה); ואילו משפחות חרדיות מצפת ומאופקים הן בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר (8,200 שקל ברוטו ו־8,500 שקל ברוטו, בהתאמה). מדובר בהכנסה מעבודה בלבד, לא כולל קצבת ישיבה וקצבאות רווחה. ההכנסה הממוצעת מעבודה של משפחה חרדית בארץ עומדת 12.3 אלף שקל ברוטו לחודש ושל משפחה יהודית לא חרדית יתר מכפולה - 27.5 אלף שקל ברוטו לחודש.
רגב אומר ש"הניתוח חושף את השונות הגדולה במגזר החרדי ואת חוסר היעילות של מדיניות המתייחסת אליו כמקשה אחת". לדבריו, המחקר יאפשר לקובעי מדיניות למקד משאבים באזורים שבהם שיעורי תעסוקה ורמות שכר נמוכים יותר.
כן ציין ש"דו"חות מבוססי סקרי למ"ס שפורסמו לאחרונה על ידי משרדים ממשלתיים טענו בתוקף כי העלייה בתעסוקת הגברים החרדים היא בעיקר מנת חלקן של קבוצות הגיל המבוגרות (66-55), וכי בקרב הצעירים אין בשורה אמיתית". לעומת זאת, "הנתונים המינהליים (המדויקים יותר) מראים באופן ברור כי הצעירים (בני 34-25) היו הכוח העיקרי המניע את מגמת העלייה בתעסוקת גברים חרדים בעשור וחצי האחרונים".
