פרשנותהמשבר עם ארגון המורים מסכן את רפורמת הבגרויות
פרשנות
המשבר עם ארגון המורים מסכן את רפורמת הבגרויות
אמנם ימיה של שרת החינוך בתפקיד קצובים, אבל רן ארז כאן כדי להישאר. לכן בהחלט סביר שרפורמת הבגרויות, כמו הרבה רפורמות של שרי חינוך, תישאר על הנייר. וגם: איך כל זה קשור ליפה בן דוד?
אתמול (ג') הודיע ארגון המורים העל-יסודיים על שורת עיצומים, כולל איסור על המורים לחלק ציונים ותעודות, לא כולל ציוני מגן. אם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון לא תצליח להגיע להסכם עם יו"ר ארגון המורים העל-היסודיים רן ארז, רפורמת הבגרויות שלה נמצאת בסכנה גדולה.
שאשא ביטון טוענת ש"אני לא צריכה את ארז בשביל הרפורמה. הוא בעניינים פדגוגיים לא יכול לעשות כלום. הרכבת יצאה לדרך". אבל זה לא רק שכמעט בלתי אפשרי להוציא לפועל רפורמה במקום עבודה מאורגן בלי הסכמת הוועד - הרפורמה כוללת שינויים רבים בתנאי העבודה, ולכן לא ברור על סמך מה שאשא ביטון סבורה שארז לא יכול להתערב. אמנם ימיה של הממשלה כולה ושל שאשא ביטון בתפקיד שרת החינוך קצובים, אבל ארז שם כדי להישאר. לכן בהחלט סביר שרפורמת הבגרויות, כמו הרבה רפורמות של שרי חינוך, תישאר על הנייר.
שאשא ביטון מודעת לכך שזמנה בתפקיד קצוב, ולכן היא מקדמת רפורמות אחת אחרי השנייה: עצמאות המנהלים, העברת מעונות היום למשרד החינוך והמרת הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים בעבודת גמר.
ארז החל את המאבק שלו ברפורמה לפני שלושה חודשים בטונים הרבה יותר נמוכים. התנהל משא ומתן ממושך שבו הוא דרש התחייבויות מאוד רחבות לכך שהמורים לא יפגעו מהרפורמה. האוצר ומשרד החינוך סברו שמדובר בניסיון לטרפד אותה.
ומשם זה רק הדרדר. שאשא ביטון הוציאה בשבוע שעבר באופן חד צדדי מכתב למורים תוך עקיפה של ארז, בו התחייבה שהתנאים שלהם לא ייפגעו בעקבות הרפורמה. ארז אמר במסיבת עיתונאים שכינס בשבוע שעבר כי "אין שרה שגרמה נזק למערכת החינוך כמו שאשא ביטון". השרה אמרה כי "הימים שבהם מערכת החינוך היתה נתונה לקפריזות של בן אדם אחד שמוביל תרבות של שקר – נגמרו" ו"הגיע הזמן שארז יתקדם למאה ה-21".
ברקע: התחרות עם בן דוד
בסוף השאלה שכולם שואלים היא מה רן ארז רוצה, או - למה הוא יוצא למלחמה ברפורמה חינוכית שכלל אינה בתחום סמכותו? כדי להבין את זה צריך לזכור שלמורים יש שני ארגונים: הסתדרות המורים בראשות המזכ"לית יפה בן דוד, שמייצגת את הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, וארגון המורים העל-יסודיים בראשות ארז. התחרות בין שני הארגונים הופכת את מערכת היחסי העבודה עם המורים לקשה ותחרותית במיוחד.
להסתדרות המורים אין הסכם קיבוצי חדש כבר שלוש שנים, ולארגון המורים כמה חודשים. מה שמנע הסכם חדש של ההסתדרות היו מערכות הבחירות ומשבר הקורונה. בעוד יפה בן דוד טוענת ש"האוצר גורר רגליים במשא ומתן" איתה, ארז טוען ש"מסרבים לשבת איתנו". בפועל, היו כמה מפגשים עם נציגי הארגון והוחלפו מסמכים. לאוצר אין שום תחושה שלארז משהו בוער - מבחינתו, הרבה יותר נכון לראות מה הסתדרות המורים תקבל - ואז לדרוש יותר.
אז למה הוא מחמם את האווירה? בין היתר כדי לא להשאיר את הזירה ריקה לקמפיין של יפה בן דוד ולהוכיח לבוחרים שלו שהוא עובד בשבילם. בקורונה, היה זה ארז שהביא הסכם עם האוצר על המשך הלימודים בתיכונים, הכנה לבגרויות באמצעות למידה מרחוק ותשלום משכורות מלאות. מי שנאלצה להיאבק על הסכם דומה הייתה בן דוד, אבל דווקא המאבק הזה הוא שהפך אותה למנהיגת העובדים המוכרת בישראל והיחידה שיש לה דמות בארץ נהדרת. סביר להניח שזה עולה לארז בבריאות.
הסתדרות המורים יושבת על השיבר של העסקת הילדים הקטנים. לכן, הזמן שבו החשש ממנה הוא הגדול ביותר הוא לקראת פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. ארז יושב על השיבר של בחינות הבגרות ביוני-יולי. במסיבת העיתונאים שכינס ארז בשבוע שעבר הוא איים בפגיעה בבגרויות.
בפועל, בעיצומים שעליהם הכריז ארגון המורים ביום שלישי השבוע אסרו על חלוקת ציונים ותעודות אבל החריגו את ציוני המגן וההכנות לבגרות. לארז תהיה בעיה קשה להסלים לעבר הבגרויות - כיוון שאף אחד לא מבין על מה בדיוק הוא נאבק, הוא יתקשה להסביר להורים ולמורים למה הוא גורם כזה נזק לתלמידים. גם קשה לראות איך הוא משכנע את בית הדין לעבודה שהרפורמה העתידית בבגרויות היא כזה נושא בוער לשביתה.
