פרשנותכשחוסר סבירות פוגש במציאות
פרשנות
כשחוסר סבירות פוגש במציאות
שר האוצר סמוטריץ' מעכב את שילובם של סטודנטים ערבים ממזרח ירושלים באקדמיה הישראלית, כשאין סבירות - הכל מותר. הצצה להחלטה אחת ששר יכול לקבל כשמערכת המשפט מסורסת. כתבה רביעית בסדרה
הממשלה הנוכחית מספקת מדי יום הוכחות לגירושה של הסבירות מחיינו. ובמקביל, תשובה לשאלה למה חשוב לה למחוק את ביקורת הסבירות מארגז הכלים של בג"ץ. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט לעכב 200 מיליון שקל המיועדים למכינות לשילוב סטודנטים ערבים ממזרח ירושלים באקדמיה הישראלית. מתנגדים לכך כל גורמי המקצוע מתחומי ביטחון, חינוך, חברה וטובת המדינה. ההחלטה על השילוב התקבלה כאשר ניר ברקת כיהן כראש עיריית ירושלים ובנימין נתניהו היה גם אז ראש הממשלה. סמוטריץ' מתנגד כי שילוב ערבים מנוגד לתפיסתו הגזענית, ולכן צריך לעקור אותו. לנימוק המקובל והרגיל, פעילות טרוריסטית, אין ראיות והוכחות. גם את התועלת הצומחת למדינת ישראל הוא לא סופר. כי זהו סמוטריץ' שלא סופר אף אחד חוץ מהבייס הקנאי־משיחי־גזעני שלו. ואת סמוטריץ' רוצים לפטור מהחובה לפעול בסבירות?
אתמול הוגשה העתירה העשירית נגד החוק לביטול עילת הסבירות. הפעם התאחדו 38 ארגוני זכויות אדם שמבדלים את עצמם מהעתירות האחרות שמתמקדות בפגמים בהליך החקיקה ובהשפעת התיקון על שלטון החוק ועל טוהר המידות. ארגוני זכויות האדם טוענים שעילת הסבירות שימשה מראשית ימי המדינה בלם משמעותי למניעת פגיעה בזכויות האדם. וטענה מעניינת נוספת היא הפגיעה בכבוד האדם. "כשאדם עומד מול אי־סבירות קיצונית של השלטון, כבוד האדם שלו נפגע. זכותו החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נרמסת", נכתב בעתירה. "עצם השרירות", כתבה השופטת דפנה ברק־ארז, "קיומה של שררה הפועלת ללא גבול או מגבלה, עוד מבלי להידרש למושאיה, פוגע כשלעצמו בכבוד האדם ובאוטונומיה של הפרט".
ברק־ארז נחשבת שופטת ליברלית. לכן חשובים יותר הציטוטים של השופטים השמרנים לדורותיהם שבוודאי יופיעו בפסק הדין הסופי. הנשיא בדימוס אשר גרוניס, מגדולי המתנגדים לשימוש בעילת הסבירות, מצוטט מפסק הדין שהכשיר את חיים רמון לכהונת המשנה לראש הממשלה לאחר שהורשע במעשה מגונה ללא קלון. "אין בכוונתי לומר, כי עלינו להתעלם מעילת חוסר הסבירות או לבטלה", אמר גרוניס, "השימוש בעילה של חוסר סבירות יהא מוצדק במקרים קיצוניים, ואך ורק כאשר מוצו כל אפשרויות הביקורת באמצעות עילות מדויקות יותר, ובמיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות אדם". המסר הזה נועד בעיקר לאוזניהם של השופטים השמרנים בהרכב. גם גרוניס לא היה משלים עם הנוסח הקיצוני הנוכחי שפוטר את הממשלה ושריה מכל חובה לנהוג בסבירות, נוסח שמכשיר קבלת כל החלטה - שרירותית, מופרכת, מפלה - שתחוסן מביקורת בג"ץ.
נתניהו הודיע לאחרונה שהכל ייפסק אחרי שיהנדס מחדש את הוועדה לבחירת שופטים. האם אפשר להאמין לו זו שאלה מטרידה אחת. שאלה מטרידה אחרת היא עוצמת הפגיעה בדמוקרטיה במהלכים שכבר עברו או יעברו. והשאלה המטרידה מכל היא איך תגיב הממשלה לפסילת החוקים. סירובו של ראש הממשלה להתחייב ולהצהיר שיכבד את פסיקת בג"ץ הוא דרמה גדולה מפני שהוא כשלעצמו הפיכה משטרית על מלא. מעכשיו הממשלה ושריה פטורים לא רק מחובת הסבירות אלא גם מהחובה לביצוע פסקי דין. ועוד למי נותנים את הפטורים האלה - לבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
