ההשפעות הדרמטיות של שוק התעסוקה אינן נלקחות בחשבון אצל מקבלי ההחלטות
ההשפעות הדרמטיות של שוק התעסוקה אינן נלקחות בחשבון אצל מקבלי ההחלטות
"למה דו"ח התעסוקה שיתפרסם מחר בארה"ב הוא החשוב ביותר מזה שנים" נכתב בכותרת של הניו-יורק טיימס מתחילת חודש ספטמבר, חודשיים לפני הבחירות בארה"ב. כאשר לפי פרשנים בכירים נאמר לא אחת שהבחירות בארה"ב הוכרעו בסופו של דבר בעקבות המצב הכלכלי, ברור כי ההשפעה של דוח התעסוקה היא מכרעת, ולא רק בהיבט הכלכלי. דוח התעסוקה בארה"ב, שמתפרסם אחת לחודש, מציג את השינוי במספר העובדים בחודש האחרון ומכך ניתן ללמוד על הצמיחה במשק האמריקאי. דוח מדד התעסוקה משפיע באופן ישיר על ערך הדולר, החלטת הנגיד על הריבית, מדדי המניות ועוד. לצערי, אצלנו בישראל, לא קיים דוח או מדד חודשי שמתפרסם וסוקר את השינוי במספר המועסקים במשק, כזה שיכול לתת לכלל מקבלי ההחלטות והנוגעים בדבר תמונת מצב מדויקת.
עוד מבלי להיכנס לעומקם של הנתונים כאן בישראל, ברור לכל כי שוק התעסוקה שלנו נמצא בטלטלה משמעותית שעוד מוקדם לחזות את תוצאותיה הסופיות. ראשית, אם מביטים ממעוף הציפור, תחום התעסוקה חווה משבר אחר משבר עוד מתקופת הקורונה. למלחמת ה-7 באוקטובר 2023, נכנסנו כבר בעיצומם של שינויים כאלה ואחרים. המלחמה עצמה והתמשכותה, רק מייצרת עוד ועוד אתגרים רבים, שחייבים לקחת אותם ברצינות ובחשבון, לבטח כאשר מאשרים תקציב מדינה בממשלה ובכנסת.
לפי ניתוח שנעשה במחלקה הכלכלית באיגוד לשכות המסחר, המתבסס על נתוני הלמ"ס, אי אפשר להפריד את השפעות המלחמה משוק התעסוקה שמשנה את פניו בצורה ניכרת. פינויי האזרחים, הפגיעה בעסקים בדרום ובצפון, מאות ימי המילואים בשנה, אי כניסת פועלים פלסטינים ומיעוט בידיים עובדות בתחומי הנדל"ן ועוד, מייצרים צורך ניכר בידיים עובדות בתחומים מסוימים.
הנתונים מציגים שמאז תחילתה של המלחמה באוקטובר 2023 ועד לתאריך הבדיקה בחודש ספטמבר האחרון, כמות המועסקים במגזר העסקי גדלה ב-13,000 עובדים, וכמות המשרות הפנויות באותה תקופה צמחה מ-3.2% ל-4.33%. כאשר ממשיכים לצלול לתוך הנתונים, ניתן לראות עליה משמעותית בביקוש לעובדים, כך שבתקופת ההשוואה, עלה מספר הפניות בתחום המסחר מ-12.8 אלף ל-19.9 אלף ואילו בתעשייה, מים וחשמל מ-12.4 אלף ל-15 אלף. בתחום השירותים נרשמה עלייה משמעותית מאד מ-54.8 אלף ל-79.9 אלף משרות פנויות.
כאשר בוחנים את תחומי המקצועות הספציפיים בהם נרשם מחסור ניכר של ידיים עובדות, ניתן למצוא מקצועות שונים ומגוונים. מחד, מקצועות שאינם מצריכים לימודים אקדמאיים ותקופת הכשרה ארוכה כדוגמת בניין ועבודות שיפוץ, תחום ההסעדה והמטבח, נהיגה ברכב מסחרי, ומאידך, מהנדסים, מפתחי תוכנה ומכירות. הפילוח עשוי להתאים להנחה שצוינה בתחילת המאמר והיא שהמחסור בעובדים נובע ישירות מהמלחמה, בין אם מדובר בגיוס מילואים או בין אם מדובר על איסור כניסת עובדים מתחומי הרשות הפלסטינית.
אמנם אלו השפעות שאנו כבר רואים בימים אלו אבל אין כל ספק כי הן צפויות להישאר איתנו בשנים הקרובות ועוד זמן רב לאחר שהמלחמה הנוכחית תסתיים. מדובר בשינויים מבניים גדולים ועצומים ועל כלל המערכת הכלכלית של מדינת ישראל להיערך אליהם. ההערכות למהלך חייבת להתחיל כבר עכשיו מכיוון שלשוק אין את הפריבילגיה להמתין עד לסיומה של המלחמה.
מדד תעסוקה חודשי הוא אחד מהכלים הראשוניים שיש בו צורך משמעותי ואף מיידי. הוא יאפשר לכלל המערכת הכלכלית במשק הישראלי – מסחר, שירותים, תעשייה וכו', להבין את הכיוון אליו צועד המשק בזמן אמת. מכך, הוא יאפשר להנהגה הכלכלית של המדינה לבחון את התערבותה באופן יעיל ומקצועי, כדוגמת דוח התעסוקה בארה"ב, המשפיע על החלטות הריבית, מטבע חוץ, מדדי המניות ועוד.
שחר תורג'מן הוא נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר קבוצת בריל
