פרסום ראשוןעל רקע המשבר במערכת: משרד הבריאות מקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון
פרסום ראשון
על רקע המשבר במערכת: משרד הבריאות מקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון
הוועדה תעסוק בין היתר בדרכים לצמצום שחיקה ומניעת נטישה של רופאים מומחים, כשברקע סקר של המשרד שמצביע כי עובדי המחלקות לרפואה דחופה הם השחוקים ביותר במערכת. בראש הוועדה יעמוד ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל המשרד
על רקע העומסים הכבדים ולקחי משבר הקורונה, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הקים בימים האחרונים ועדה לבחינת העבודה בחדרי המיון - כך נודע ל"כלכליסט".
"המחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) בישראל הן שער הכניסה לאשפוז וטיפול אקוטיים בבתי החולים. צוותי המלר"דים מאבחנים ומטפלים במיליוני מטופלים מדי שנה, ונדרשים לתת להם מענה מקצועי ואנושי בתנאי לחץ ואי וודאות", כותב בר סימן טוב בכתב מינוי הוועדה שהגיע לכלכליסט. "יש להזכיר במיוחד את התפקיד הקריטי שמילאו צוותי מחלקות אלו בתקופת הקורונה, שבמהלכה הפעילו את המערך גם תחת עומסים כבדים מנשוא ואפשרו את תפקודה של מערכת הבריאות גם בזמני חרום אלו"
לפי כתב המינוי, הסוגיות העיקריות שבהן תעסוק הוועדה הן: בחינה וגיבוש מודל עבודה מותאם לפעילות המלר"ד; נוכחות רופאים במחלקות לרפואה דחופה: רופאי מלר"ד אל מול רופאים ממקצועות אחרים ומתמחים אל מול מומחים; דרכים לצמצום שחיקה ומניעת נטישת המקצוע על ידי רופאים מומחים; משיכת רופאים להתמחות ברפואה דחופה, תוך בחינת מודלים שונים של התמחות; כל נושא נוסף הקשור לכוח האדם הרפואי במלר"ד על פי שיקול דעת ראש הוועדה. בכתב המינוי מצוין כי הוועדה לא תעסוק במלר"ד ילדים, עיניים או יולדות.
בראש הוועדה יעמוד ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, וירכז אותו ד"ר צבי מזיא. הוועדה תכלול נציגים ממשרד הבריאות, משרד האוצר, האיגוד הישראלי לרפואה דחופה, ההסתדרות הרפואית, חטיבת בתי החולים הממשלתיים וקופת חולים כללית. עוד נודע לכלכליסט, כי הפגישה הראשונה של הוועדה צפויה להתקיים עוד החודש, ב-25 ביוני.
לפי כתב המינוי הוועדה תפגש לפחות לחמישה מפגשים ובגמר פעילותו יוגשו המלצות בכתב ליישום, שכוללות בתוכן גם משמעויות כלכליות והיבטי כוח-אדם. לפיכך, על אף שעל פניו נראה כי הוועדה "תמימה" - ברגע שהמלצות יכללו תיעדוף תקציבי או של כוח אדם למלר"ד - הגורמים השונים במערכת ייכנסו להתנגשות. זאת, מפני שמערכת הבריאות הישראלית סובלת ממחסור חמור הן של משאבים כספיים והן של משאבים אנושיים. הנסיון מלמד כי ברגע שקבוצה אחת (במקרה הזה רופאי המלר"ד) תקבל יותר - תהיה קבוצה שתקבל פחות.
מנכ"ל הבריאות מזכיר כי במשך שנים רבות המקצוע הזה היה קיים רק כהתמחות על, אך מזה כעשור קיימת גם התמחות בסיס ברפואה דחופה, וכיום ישנם כמאתיים מתמחים ברפואה דחופה בישראל. עם זאת, מדגיש בר סימן טוב, כוח האדם הרפואי המאייש את המחלקות לרפואה דחופה בישראל מורכב לא רק ממומחים ומתמחים ברפואה דחופה, אלא גם מרופאים ממקצועות נוספים, העיקריים שבהם: פנימית, כירורגיה כללית ואורתופדיה.
לפי סקירה בינלאומית שבוצעה עבור משרד הבריאות, הוא מסביר, נמצא כי רופאים מומחים ברפואה דחופה עובדים בצורה יעילה יותר ומעניקים טיפול איכותי יותר למטופלים במלר"דים מאשר רופאים אחרים, אך בישראל אחוז ניכר מהתורנויות (לילות וסופי שבוע) המבוצעות במלר"דים נעשות על ידי מתמחים בפנימית ולא על ידי מתמחים או מומחים ברפואה דחופה. "מדברים אלה עולה כי יש לבחון את התמהיל המקצועי הרצוי לאיוש המלר"דים בישראל" כותב בן סימן טוב.
בר סימן מצביע על הבעייתיות של מודל העבודה השעתי הקיים כיום במלר"דים שהוא בעצם זהה למודל במחלקות האשפוז אחרות בבתי החולים - מסגרת של ימי עבודה סטנדרטיים (בוקר עד אחר הצהריים) שבהם נמצאים רוב הצוות, ולאחריהם תורנות (אחה"צ עד הבוקר למחרת, וכן בסופי שבוע) שבהן נמצא רק צוות מצומצם, שמורכב במרבית השעות בעיקר מרופאים מתמחים.
אלא שיש בפעילות מלר"ד ייחודיות ברורה: בניגוד למחלקות האשפוז שבהן עיקר הפעילות האלקטיבית מבוצעת בשעות פעילות הבוקר עד אחר הצהריים, כאשר במשך התורנויות מבוצעת פעילות דחופה בלבד, הרי שאופי הפעילות במלר"דים מורכב כמעט אך ורק מפעילות דחופה, שמתפרשת על פני כל שעות היממה וכל ימות השבוע. "מכאן", מסביר בר סימן טוב, "שישנו היגיון בכך שמודל העבודה במלר"דים ייבחן כדי לבדוק אם ניתן להתאימו בצורה טובה יותר לרמת הפעילות ותנודותיה במשך היממה".
סיבה נוספת לבחינה מחודשת של המודל הוא היקף השחיקה החריג של רופאים במלר"דים. במשרד הבריאות מציינים כי לפי סקר השחיקה שבוצע במערכת הבריאות, ב-2021 היו עובדי המחלקות לרפואה דחופה מבין השחוקים ביותר מבין כל מחלקות בתי החולים. "שחיקה זו פוגעת גם בעבודתם היום יומית ואיכות חייהם של רופאים ובמשיכה להתמחות, וגם באופן רחוק טווח ביכולת וברצון של מומחים להישאר במקצוע. פגיעה זו, בתוספת חסר באפשרויות התפתחות מקצועית לרופאים וותיקים, מחייבת התייחסות מערכתית על מנת לחזק את המקצוע", כותב בר סימן טוב.
