ניתוחמלאי החימושים בצה"ל מספיק למלחמה קצרה, לא למלחמת נצח
ניתוח
מלאי החימושים בצה"ל מספיק למלחמה קצרה, לא למלחמת נצח
על התעשיות הביטחוניות מופעל לחץ להגדיל את הייצור של טילי היירוט כשבמקביל עליהן לייצר עבור לקוחות בחו"ל - וכל זאת בעודן מתמודדות עם אמברגו על חומרי גלם מצד חלק מהספקים, רובם ממדינות אירופה. האם הן יעמדו במשימה?
הדיווח הבוקר ב"פייננשל טיימס" הבריטי, שלפיו אחת הסיבות המרכזיות להצבתה בקרוב של סוללת ההגנה האווירית האמריקאית THAAD בישראל היא "מחסור חמור בטילי יירוט", מפנה זרקור נוסף להתמודדות המתמשכת של צה"ל עם בעיית זמינות של חימושים מסוגים שונים בעקבות התארכות המלחמה, שבשבוע שעבר מלאו לה שנה וסופה אינו נראה באופק.
מערכת ה- THAAD, שתופעל בישראל בידי כ-100 חיילים מצבא ארה"ב, מתוכננת להשתלב עם כלל יחידות היירוט של מערך ההגנה האווירית בניסיון להקל על התמודדותן עם מטחים נוספים של טילים בליסטיים מאיראן, שייתכן שיהיו נרחבים אף יותר מאלה ששוגרו לעבר ישראל עד כה. היא תצטרף למערכות היירוט הישראליות מסוג חץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית וקלע דוד של רפאל, שנתנו את עיקר המענה ההגנתי בשתי מתקפות הטילים שהפנתה איראן לישראל - באמצע אפריל ובתחילת החודש. באמצע אפריל היא שיגרה לעבר ישראל 185 כטב"מים, 110 טילי בליסטיים ועוד 36 טילי שיוט. בתחילת החודש היא שיגרה לעברה מטח של 181 טילים בליסטיים, בתגובה לחיסול מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה.
ישראל לא חושפת את מלאי טילי היירוט שלה, בין אם מדובר בטילי חץ או בטילים של מערכת כיפת ברזל המשמשים בעיקר ליירוט רקטות קצרות טווח המשוגרות לעברה בעיקר מעזה ומלבנון. עם זאת, בשונה מהייצור של מיירטי כיפת ברזל, שגם המלאי שלהם אינו בלתי נדלה, משך תהליכי הייצור של טילי חץ ארוך יותר. מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי רמז על כך ב"פייננשל טיימס" כשאמר כי הזמן הנדרש לייצור טילי יירוט "הוא לא עניין של ימים" והוסיף כי "זה לא סוד שאנחנו צריכים לחדש מלאים".
בעקבות הפרסום הבריטי, יו"ר ועד העובדים של התע"א יאיר כץ צייץ ברשת X כי הטענה שישראל מתמודדת עם מחסור בטילי יירוט אינה נכונה. לטענתו "יש לישראל מלאי טילי יירוט שיכול להספיק למלחמה לאורך זמן ממושך ובמגוון זירות". הוא הוסיף: "אינני יודע מי עומד מאחורי הדיווח, אך הוא חסר אחריות במקרה הטוב או מנסה להחליש את ישראל במקרה הרע".
אף שמערכת THAAD האמריקאית לא תספק לישראל יכולות יירוט יוצאות דופן ביחס הביצועים של מערכות חץ 2 וחץ 3 של תע"א, היא תהווה כוח עזר משמעותי למערך ההגנה האווירית שלה שמשגר כמעט מדי יום, ובמשך למעלה משנה, כמה עשרות טילי יירוט מסוגים שונים לעבר טילים, רקטות וכטב"מים.
פריסת סוללת היירוט האמריקאית נעשית ברקע ההיערכות של צה"ל לתקיפה באיראן, כתגובה למטחי הטילים הבליסטיים ששגרה לעברה לפני כשבועיים. המערכות הישראליות יירטו בהצלחה את רוב הטילים מאיראן, אך חלק מהם פגעו גם בבסיסי חיל האוויר נבטים ותל נוף, כמו גם באזורים מיושבים במרכז הארץ. רשות המסים העריכה יותר את היקף הנזק בעורף שהסבה המתקפה האיראנית בכ-150 עד 200 מיליון שקל.
עובדים מסביב לשעון
הלחץ על כלל התעשיות הביטחוניות להרחיב את תפוקת יצור טילי היירוט עשוי לגבור ככל שהמלחמה בלבנון תוסיף ותסלים ותלווה בשיגורים נרחבים יותר של טילים ורקטות לעבר ישראל. בימים האחרונים ניכר כי חזבאללה מתאושש משרשרת המכות שהנחיתה עליו ישראל במהלך החודש האחרון, תוך פגיעה משמעותית בחלק מארסנל הטילים והרקטות שלו ופגיעה ביכולות הפיקוד והשליטה של ארגון הטרור השיעי. ביטוי לכך ניתן בקצב ובהיקף האש שהוא מפנה לעבר יישובים רבים בצפון, תוך הכנסת חיפה והקריות ליעדי הירי הקבועים שלו. אף שחיל האוויר פגע במהלך השבועות האחרונים בחלק מארסנל הטילים והרקטות של חזבאללה, עדיין עומדים לרשותו מלאים גדולים של טילים ורקטות לטווחים שונים באופן שעלול להעצים את הצורך בטילי יירוט.
התע"א, בדומה לכל שאר התעשיות הביטחוניות, פועלת מתחילת המלחמה במתכונת חירום, מפעילה חלק מקווי הייצור שלה מסביב לשעון שבעה ימים בשבוע כדי לאפשר זרימה של אמצעים וחימושים לצה"ל, בהם גם טילי יירוט. בנוסף, התעשיות הישראליות נדרשות לייצר גם עבור לקוחות זרים, בהם צבאות שנמצאים במרוץ חימוש מתמשך בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
הייצור לחו"ל מתחייב מתוקף חוזים שעליהם התעשיות חתמו עם אותם לקוחות עוד טרם פרוץ המלחמה בארץ וכוללים זמני אספקה שנקבעו מראש כשמנגד, איחורים עלולים להוביל לקנסות כבדים על החברות הישראליות. כך, פרט לטילי החץ שהיא מייצרת עבור צה"ל התע"א מייצרת טילי חץ 3 עבור גרמניה, במסגרת העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בתולדות המדינה שהיקפה כ-14 מיליארד שקל.
ערוכים למלחמות קצרות
אתגרי הייצור חסרי התקדים בתעשיות הישראליות, כדי לספק לצה"ל עוד אורך נשימה בחזיתות שבהן הוא נלחם, מתעצמים נוכח הסנטימנט השלילי כלפי ישראל בעולם שמתבטא בקושי גובר בזמינות של חומרי גלם ממדינות בחו"ל. מדובר בחומרי גלם הכוללים סוגים של מתכות ורכיבים אלקטרוניים ייחודיים שהתעשיות הישראליות ייבאו בעבר מחברות בעולם שכעת נוקטות גישה בררנית בכל הקשור לאספקתם, עד לכדי עצירה מוחלטת של חימושים.
כך, פרט לקווי הייצור העמוסים שפועלים במשך כל שעות היממה, בחודשים האחרונים התעשיות הביטחוניות המרכזיות נאלצות למצוא בעצמן פתרונות לאמברגו, שחלקו סמוי, המוטל עליהן מצד חלק מהספקים בחו"ל – רובם ממדינות אירופה. לפני כמה שבועות התעשייה האווירית פתחה באופקים מפעל חדש לייצור רכיבים שאמורים להשתלב במגוון רחב של מוצרים סופיים שהיא מייצרת וטרם המלחמה ייבאה אותם מחו"ל. פתרונות כאלה עולים לחברות הביטחוניות כסף ובעיקר בזמן, שנוכח הדרישות הרבות שעולות מן השטח הפך ליקר מפז.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר בדרום מתמקדת בשבועות האחרונים בגזרת הצפון כשברקע עומד כל העת החשש להתלקחות ישירה רחבה מול איראן. זו המערכה הרציפה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. זאת בעוד שתפיסת הביטחון ההיסטורית שלה נאחזת בכלל שלפיו כל מערכה שאליה היא תידרש תהיה קצרה, בת פחות מחודש, ותוכרע בכוח מחץ בשטח האויב.
התפיסה הזאת מכתיבה, בין השאר, את היקף מלאי החימושים שצה"ל מחזיק בזמני שגרה לקראת לחימה ולפי תרחישי הייחוס שעל בסיסם הוא בונה ומכין את הכוח שלו לקרב. מלאים אלה מזמנים לצבא את אורך הנשימה הדרוש למלחמה קצרה עם יעדים אסטרטגיים ברורים, אך לא למלחמת נצח שמתבססת על חזון אמורפי של "ניצחון מוחלט".
