דעהשנת ההתפכחות של ישראל מהפנטזיות של הימין הקיצוני
דעה
שנת ההתפכחות של ישראל מהפנטזיות של הימין הקיצוני
ישראל תבין אולי לראשונה שגם שרי הימין הקיצוני, שמאמינים בפתרונות כוחניים, לא יכולים לחולל נסים; גם החלבנים המנוסים ביותר לא ימציאו כלכלה שבה נותנים עוד ועוד כסף לאנשים שאינם עובדים בלי להטיל גזרות על השאר; לכן, ההתפכחות תהיה ארוכה וחלקית, אבל גם אם תאחר לבוא, היא תבוא; ואחריה – המהפך
נפנופי האקדח של בן גביר לא יעצרו את הפיגועים. הניאו־כהניסט שיבוא למשרד לביטחון פנים, מצויד באפס ניסיון ניהולי או פיקודי, לא יתרום מאומה לביטחון הפנים ולא להרתעה. להיפך, הוא עלול דווקא לעודד את הטרור והאלימות. אם יעלה להר הבית, כפי שהבטיח או איים, יצית אש גדולה. לא תהיה זו הפתעה גדולה אם הרקטות מעזה יחזרו לחיינו. המפכ"ל לא יעז להאשים אותו בהתלקחות, אבל השתיקה המפוחדת שלו לא תקטין את הלהבות. כך או כך, בוחריו של בן גביר נידונים לאכזבה גדולה – מה שהיה הוא שיהיה. במקרה הטוב. ההתפכחות שלהם טומנת בחובה את הסיכוי למהפך.
נתניהו, סמוטריץ', גולדקנופף ודרעי לא יתמודדו עם יוקר המחיה יותר טוב מקודמיהם בממשלה. במערכת הבחירות הם פיזרו הבטחות חסרות שחר לעצור את עליית המחירים, להקפיא משכנתאות, סליחה, ארנונה, וכיו"ב סיסמאות נבובות. לא נורא חשוב באילו לשכות ינחתו שלושת סחטניו של ראש הממשלה. הוא צריך את כולם. שמחים.
סמוטריץ', שהמצע שלו מבוסס על קפיטליזם כמעט ליברטריאני בנוסח יועציו מפורום קוהלת, ידאג להקצות משאבים להתנחלויות על חשבון הפריפריה. גולדקנופף ודרעי הם "חברתיים" רק כשצריך להגדיל את התקציבים הקצבאות והזכויות של האברכים, הישיבות ומקורבי החצרות; כמובן על חשבון משלמי המסים הכורעים תחת הנטל. רוב הישראלים – חילונים ומסורתיים - ילמדו בשנה הבאה שהם האחרונים בתור, למעשה בכלל לא בתור, לחסדי הממשלה הזו. הם לא מחוברים לעטיניה השופעים. גם ההתפכחות שלהם מגדילה את הסיכוי למהפך.
ממשל ביידן, ששימר את כוחו בבחירות האמצע, כבר אותת לנתניהו שהוא לא יעכל בנחת את התבשיל הגזעני של ממשלתו, ולא יקדם בברכה בוושינגטון את הדמויות הקיצוניות שיככבו בממשלה. החלומות על שובו של טראמפ הולכים ונגוזים, ובכל מקרה נותרו עוד שנתיים עד נובמבר 2024. אם נתניהו ושליחיו, למשל רון דרמר, ינסו לגייס את הרפובליקנים, כפי שעשו בעבר, ביידן לא יישאר חייב. הידידה הגדולה ביותר של ישראל עלולה להיות פחות ידידותית. כבר היו זמנים כאלה של "הערכה מחדש", של עיכובים בהעברת מידע מודיעיני ואפילו אספקת מערכות חיוניות. ההתקררות הצפויה בין וושינגטון לבין ירושלים, עשויה גם היא להביא להתפכחות של חלק מהישראלים שהצביעו לגוש הביביסטי.
ההתפכחות תהיה כואבת. ישראל תבין אולי לראשונה שגם שרי הימין הקיצוני, שמאמינים בפתרונות כוחניים, לא יכולים לחולל נסים. גם משיחים מטעם עצמם לא מסוגלים למנוע פיגועים וסבבי רקטות. גם החלבנים המנוסים ביותר לא ימציאו כלכלה שבה נותנים עוד ועוד ועוד כסף לאנשים שאינם עובדים ואינם משרתים בלי להעלות מסים ולהטיל גזרות על הישראלים העובדים ומשרתים.
האם הטור הזה הוא ניסיון לפזר קצת אבקת אופטימיות פאתטית? עדיין לא. אנחנו צפויים לשנה קשה מאוד, אולי שנתיים קשות מנשוא. נתניהו והביביסטים יעשו כל טריק ושטיק כדי להאשים בכישלונם את התקשורת הסמולנית, הדיפ סטייט של מערכת המשפט, האופוזיציה הבוגדנית, העולם האנטישמי. בשנים האחרונות הם התמחו בהפצת שקרים וגזלייטינג. זו הייתה כנראה רק הקדמה לוונטילטור הרעל הצפוי לנו.
לכן, ההתפכחות תהיה ארוכה ותהיה חלקית. אבל גם אם תאחר לבוא, היא תבוא. ואחריה – המהפך.
