ניתוחהפחתת המע"מ על מזון: לא פתרון קסם אלא מהלך מסוכן
ניתוח
הפחתת המע"מ על מזון: לא פתרון קסם אלא מהלך מסוכן
הממשלה הכריזה על הקמת עוד ועדה לטיפול ביוקר המחיה וההצעה הישנה של הורדת המע"מ על מזון חוזרת לשולחן. מהלך כזה יחייב העלאות מסים אחרים או הגדלת הגירעון, וכנראה שההטבה בכלל תישאר בכיסם של היצרנים והקמעונאים
1. בשבועות הקרובים ממשלת נתניהו תנסה להיראות כמי שיצאה למלחמת חורמה ביוקר המחיה. ועדות שיבחנו את הסוגיה הנפיצה יוקמו (בפעם החמישית בעשור האחרון) וישווקו לקהל הבוחרים כאילו מדובר בתרופת פלא חדשנית שלא נוסתה בעבר. אלו ייעטפו בצלופן של הצהרות ומסיבות עיתונאים בפריים טיים, והפוליטיקאים יקוו שהישראלים שנאנקים תחת יוקר המחיה יקנו את המוצר ויחזירו לממשלה את המנדטים שבורחים ממנה.
בדרך יוקרבו כמה קורבנות, רצוי פקידים מקצועיים "שמפריעים למשול", רק כדי לנסות להסיט את האש מהמחדל המרכזי: תקציב נעדר רפורמות המתמודדות עם בעיות השורש של יוקר המחיה. בשלב האחרון יאוגדו כמה פתרונות קסם לא ישימים כדי לנסות ולייצר אווירה של "לפחות ניסינו". כמה מהם כבר באו לאוויר העולם: הבעת אי־שביעות רצון מתפקודה של יו”ר רשות התחרות מיכל כהן, דרישה עקרה לנתונים כספיים מהמונופולים כדי לעמוד על שיעור רווחיהן וניסיון להטיל עליהם מגבלות, והאחרון והטרי ביותר: הורדת מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים.
2. יו''ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הציע יוזמה עתיקת יומין שמעולם לא התקבלה על ידי אף חוג כלכלי: לא משרד האוצר, לא רשות המסים, לא בנק ישראל, לא האקדמיה וגם לא ה־OECD או קרן המטבע הבינלאומית, ששיבחה את אחידות מערכת המס הישראלית. ביטן רוצה מע"מ דיפרנציאלי שיפלה לטובה את המזון. כלומר, יהיה שיעור מע"מ רשמי בישראל שעומד היום על 17% (באופן זמני בלבד, לכאורה), אך ייקבע שיעור נמוך יותר בשיעור של 8% עבור מוצרי מזון בסיסיים כגון לחם, חלב וביצים, עד יעבור זעם. היוזמה הממשלתית לנסות לטפל בבעיה אקוטית קצרת טווח הפוגעת בחלשים ביותר עם כלי פיסקאלי (מס) היא לגיטימית. ולראייה: נכון לסוף השבוע, 70 ח"כים כבר חתמו על ההצעה והביעו בה תמיכה.
יתרה מזו, ארגונים בינלאומיים עם גישה קפיטליסטית, כגון קרן המטבע, ממליצים על צעדים קונקרטיים וממוקדים לסיוע לאוכלוסיות המוחלשות דווקא באזור הדמדומים המוניטארי, שבו האינפלציה עוד משתוללת והריבית העולה עוד לא מורגשת. כמו כן, מע"מ הוא מס רגרסיבי שפוגע יותר בשכבות בעלות הכנסות נמוכות יותר שרוב הכנסותיהן מיועדות לצריכה.
3. עם זאת, בנסיבות הפוליטיות שנוצרו ועל סמך העברת תקציבי עתק לחרדים שלא יניבו צמיחה, יישום החלטה מסוג זה עלול ליצור תרופה הגרועה הרבה יותר מהמחלה. ראשית, כל הפטורים הדומים לזה שמוצע כרגע היו תמיד "זמניים", אך המציאות הוכיחה כי אין יותר קבוע מאשר הזמני. כך טיפס עם הזמן סכום הפטורים והטבות המס ל־20% מסך ההכנסות ממסים: כ־88 מיליארד שקל בשנה. מאוד קל ליצור אותם, אך לא נולד הפוליטיקאי שיהיה מוכן לחתום על ביטולם.
לדוגמה: פטור ממע"מ על פירות ירקות עולה למדינה כ־4 מיליארד שקל בשנה, הפטור על שירותי תיירות נאמד ב־400 מיליון שקל, הפטור לאילת עולה 700 מיליון שקל והפטור על רכישות מחו"ל נאמד ב־1 מיליארד שקל. כל הפטורים האלה עדיין עמנו, למרות הניסיונות החוזרים ונשנים להיפטר מהם. המטרות של הורדות המסים הנ"ל התיישנו או התייתרו: עידוד תיירות, חיזוק העיר אילת ועידוד תחרותיות בסקטורים, כמו אופנה ואלקטרוניקה. רק בתקציב 2023 ניסו למסות שירותי תיירות והניסיון סוכל על ידי שר התיירות חיים כץ (הליכוד). זו טבעה של כלכלה פוליטית: קבוצה שמקבלת זכות יתר לעולם לא תהיה מוכנה לוותר עליה גם אם היא לא מוצדקת או גורמת לעיוות.
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו. תקציב הממשלה לא מתמודד עם בעיות השורש של יוקר המחיה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הבעיה השנייה המסתתרת בפתרון הקסם היא שלא בטוח שמשקי הבית ירגישו שינוי במחיר הסופי. לכך יש שתי סיבות: הראשונה היא מבנה השוק הריכוזי והשנייה היא העובדה שמזון הוא מוצר בעל רגישות נמוכה למחיר (גמישות). מכיוון שכך, החשש הוא שההטבה תישאר בכיסי היצרן, היבואן והקמעונאי שמראים בימים אלו את פרצופם האמיתי.
ניקח כדוגמה היפותטית מוצר מזון שמחירו 100 שקל כולל מע"מ, כך שכ־15 שקל מועברים לממשלה ו־85 שקל נשארים אצל היצרן. נגיד שהוחלט על הורדת מע"מ ל־10%. עקרונית, אותם 85 שקל היו אמורים להגיע לכיס היצרן שיעביר כעת רק 10% לממשלה. אם זה היה המקרה, המחיר לצרכן היה צריך להיות 94 שקל והצרכן היה חוסך 6 שקלים. אלא שמכיוון שמדובר בשוק אוליגופוליסטי, שבו לשחקנים המרכזיים יש כוח עצום, ובנוסף הצרכן חייב לאכול ויש לו מעט מאוד יכולת מיקוח, היצרן אכן יעביר רק 9 שקלים ממשלה, אך יגדיל את הכנסתו: נניח, 89 שקל. עבור הצרכן המוצר יוזל, (ישלם 97 במקום 100) אבל רוב ההטבה עלולה להגיע דווקא לשחקן הכי חזק במגרש. בשוק תחרותי רווי שחקנים דבר כזה לא היה קורה. זה לא המצב בשוק המזון הישראלי ואירועי העלאות המחירים הרוחביות והדומות להפליא הדגישו את הצורך בשינוי מבני עמוק ויסודי ולא בהורדת המע"מ.
הממשלה לא מרתיעה ועליות המחירים בעיצומן
דיפלומט מעלה גם את מחירי טונה סטארקיסט, קפה ג׳ייקובס ועוגיות לוטוס בעד 6%
לכתבה המלאה
4. להורדת המע"מ יש מחיר נוסף, פיסקאלי. הכנסות ממע"מ מהוות את מרכיב המיסוי החשוב ביותר בישראל (כ־30% מהכנסות ממסים) והגיעו ב־2022 ליותר מ־128 מיליארד שקל (נטו, ללא יבוא ביטחוני). כעת מדובר על הורדה מהותית בגבייה ברכיב המיסוי החשוב ביותר, עבור הסעיף השלישי בגודלו בסל הצריכה של משקי הישראלים (אחרי דיור ותחבורה), מזון ללא פירות וירקות: כ־15%. לפי הערכה ראשונית של יחידה כלכלית ממשלתית, כל הורדת נקודת מע"מ על מזון במובן הרחב, שכולל מלונות, מסעדות וכו', יגרע מקופת המדינה כ־1.8 מיליארד שקל, כך ש"פתרון הקסם" של ביטן מגלם מחיקת הכנסות של 16-15 מיליארד שקל. מדובר עדיין בסכום עצום דווקא בתקופה שההכנסות במגמת ירידה והגירעון מאיים להיות גדול מהתקרה שנקבעה.
המספרים באירופה וה־OECD מראים את התופעה בפירוש: אף ששיעור המע"מ בישראל (17%) נמוך משמעותית מזה של אירופה (22%), משקל המע"מ מסך הכנסות ממסים בישראל גבוה משמעותית מזה של המערב: 7.2% תמ"ג בישראל לעומת 3.5% שהוא הממוצע המשוקלל ב־OECD. הסיבה: במדינות האיחוד שיעור המע"מ הסטנדרטי גבוה אבל פטורים, הטבות והנחות מע"מ פוגעות בבסיס המס ולכן הן נאלצות להגדיל את שיעור המע"מ הסטנדרטי כדי "לאזן".
כאן נוצרות כמה חלופות: הראשונה, ששיעורי מע"מ בסקטורים שונים יועלו כדי שהמהלך לא יוביל לירידה חדה בהכנסות ממסים. הממשלה תצטרך להחליט מה נכנס לסל הטבות המע"מ ומה לא. החשש הוא שתושפע משיקולים לא כלכליים. השנייה היא פטור ממע"מ על מזון והעלאת מסים אחרים, כגון מסי הכנסה. אלא שכאן מי שיממנו את המהלך יהיו מי שעובדים ומייצרים ערך: עובדים וחברות. זו תהיה פגיעה נוספת באלו שמייצרים ערך למשק והם בעלי פריון גבוה. . הפתרון השלישי הוא הגדלת הגירעון. זהו מהלך אפשרי אבל מסוכן, שכן הגירעון הופך לחוב, לחוב יש ריבית, ובתנאי הריביות הקיימים היום זו לא עסקה כדאית במיוחד, שכן היא תעלה למשלם המסים בפחות תקציב פנוי המשמש לשירותים השונים הניתנים לאזרח.
5. ישנן עוד שתי בעיות נוספות: המהלך יעניק תמריץ לחברות להירשם כחברות מזון כדי לזכות בהטבה, מה שייצור עיוות במערכת. המהלך עלול להפוך את גביית המס בפרט ואת המערכת בכלל למורכבת הרבה יותר שכן לפי מומחים בממשלה, יהיה חובה להעניק את הפטור עבור מזון שנמכר גם במסעדות, מלונות, אולמות ואירועים. זה כבר עלול לגרום לעלייה בהעלמות מסים ובחשבוניות פיקטיביות. הסטטיסטיקה לא לטובתנו: ממשלות OECD שינו בממוצע את שיעור המע"מ בין פעם אחת לארבע פעמים, כאשר ממשלות ישראל באותן 21 שנה עשו זאת תשע פעמים. זו פגיעה ביציבותה של מערכת המס. והנה עוד רעה שמטילה דופי על תורת ה"רגרסיביות" של המע"מ שאמורה להצדיק את המהלך: לפי בדיקה שערכה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, השכבות החלשות משלמות הרבה יותר מע"מ יחסית לעשירים ביחס להכנסה, אבל ביחס להוצאה כלל העשירונים משלמים בין 13% ל־15% מסך ההוצאה שלהם, כמעט אותו דבר. יתרה מזו, אכן בעשירונים התחתונים משלמים כמעט 25% מהכנסות בגין מע"מ, אך בד בבד בין 0% ל־1%, ממסי הכנסה כך שזה די מתקזז: נטל המס של עשירון התחתון והעליון די זהה (כ־47%) כאשר הנטל עומד על בין 35% ל־38% מההכנסות בקרב העשירונים 2 עד 8. אגב, היות שהמס העיקרי שהחמישון התחתון משלם הוא המע"מ, ההפחתה המתוכננת תיטיב בעיקר עמו. בעשירון זה נמצאים כמעט כל החרדים. כמו כן, לפי סקר ההוצאות האחרון של הלמ"ס (מ־2019), נתוני צריכת מזון לפי מידת דתיות מראים כי החרדים הם הקבוצה שמוציאה הכי הרבה על המזון.
6. כדאי גם לשים לב שהממשלה הנוכחית אכן נקטה מהלך להתגוננות בפני יוקר המחיה, אלא שהוא יועד רק לאוכלוסייה מסוימת: היא הקצתה יותר מ־6 מיליארד שקל לצורך העלאת קצבת אברך, חלוקת תלושי מזון והעלאת שכר מורות שאינן מלמדות ליבה. מדובר בעצם ב"מגן נגד התייקרויות" שנועד לקבוצה סקטוריאלית אחת. משפחה חרדית תקבל גם תוספת לנטו וגם תלושי מזון (הורדה בהוצאה). לכן, רוב החלופות הפיסקאליות עלולות דווקא לגרום לאפקט הפוך או לפגיעה באוכלוסייה "התורמת" שהבינה שהיא לא זכאית ל"מגן אינפלציה".
