ברקע הדיון על היתרי הייצוא: ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי זינקו וחצו את רף ה-2 מיליארד שקל
ברקע הדיון על היתרי הייצוא: ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי זינקו וחצו את רף ה-2 מיליארד שקל
מדו"ח מנהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה עולה כי תמלוגי המדינה קפצו ב-23% משנת 2022, בעיקר בזכות חיבור מאגר כריש. בנוסף, ב-2023 זינקה כמות הגז שישראל ייצאה למצרים וירדן ב-25%
תמלוגי המדינה מגז טבעי עברו את רף 2 מיליארד השקלים בשנת 2023 – עלייה של 23% לעומת ההכנסות ב-2022, שנבעו בעיקר מחיבור מאגר הגז הטבעי כריש באוקטובר 2022. כך עולה מדו"ח מנהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה שפורסם היום (ב'). בין היתר, עולה גם כי ב-2023 זינקה כמות הגז שישראל ייצאה למצרים וירדן ב-25%, וכך סך ההכנסות המצטברות למדינה מגז טבעי עומדות על כ-25 מיליארד שקל - מתוך הסכום 12.8 מיליארד שקל הגיעו מתמלוגי הגז הטבעי.
בימים אלה פועלת ועדה במשרד האנרגיה שתקבע את היתרי הייצוא מתגליות גז חדשות, ומטרתה לאזן בין הרצון לעודד השקעות בשוק האנרגיה המקומי עם הרחבת היתרי הייצוא לבין שמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל.
משרד האנרגיה גבה תמלוגים בגובה 2.19 מיליארד שקל בשנת 2023. התמלוגים עבור מחצבים שונים עלו ב-28.8% לעומת 2022, מתוכם 2.08 מיליארד שקל ממאגרי הגז הטבעי - עלייה של 23.8% לעומת 2022.
לעלייה בהכנסות שני גורמים מרכזיים: הראשון, עלייה בכמות הפקת הגז הטבעי במהלך 2023 ב-13.9%. סך ההפקה הסתכמה ב-25.28 BCM, מתוכם כ-13.72 BCM נצרך בשוק המקומי ו-11.56 BCM נמכר לייצוא לירדן ומצרים (עלייה של 25% בכמות הגז שיוצאה מישראל). מכיוון שהמחיר שבו נמכר הגז הטבעי המיוצא גבוה מהשוק המקומי, הגדלת הייצוא הובילה לעלייה גם בהכנסות המדינה.
השני והעיקרי שבעיקר בזכותו התאפשרה העלייה הוא תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר כריש. התמלוגים ממאגר הגז לוויתן, הגדול ביותר בישראל עם כ-600 BCM, עמדו על 995 מיליון שקל (45% מסך ההכנסות מתמלוגים). ההכנסות מגז טבעי מהמאגר השני בגודלו בישראל תמר, עם כ-300 BCM, עמדו על 695 מיליון שקל ב-2023, עלייה של 1.3% לעומת 2022 (32% מסך ההכנסות מתמלוגים במהלך 2023). השינוי המשמעותי היה במאגר כריש שהכנסותיו עמדו על 390 מיליון שקל, לעומת 17 מיליון בלבד ב-2022. הסיבה היא שהמאגר שבבעלות חברת האנרגיה היוונית-בריטית אנרג'יאן החל להפיק גז רק באוקטובר 2022.
התמלוגים הם אחד משלושה סוגי מס החלים על חברות המשתמשות במשאבי טבע בישראל, ונגבים על ידי מנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה בשיעור של 12.5% מתחילת הפקת משאב הטבע. המס השני הוא מס החברות, בשיעור של 23%, בדומה לכל חברה במשק. שני מסים אלו נכנסים ישירות לקופת המדינה ומוכרות כחלק מתקציב המדינה.
המס השלישי, מס רווחי יתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") שונה. התשלום מתחיל מהרגע בו ההשקעה שנדרשה בהקמת המתקנים להפקת המשאב, למשל עלות הקמת אסדת הגז הטבעי, מחזירה את עצמה, בתוספת של 50%. כספים אלו מועברים לקרן העושר. קרן עצמאית בניהול בנק ישראל, ורק פירות ההשקעה בסיום כל שנה נכנסים לתקציב המדינה. נכון להיום מאגר הגז תמר הוא היחיד מבין השלושה שהגיע לרף הרווחיות ומעביר תשלום לקרן העושר.
בארגון אדם טבע ודין טענו שהגידול בהכנסות לא אמור לבוא על חשבון הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל: "הגידול בהכנסות המדינה מתמלוגי הגז שהתרחש בשנה שעברה קרה בד בבד עם מצבים שבהם היה חסר גז למשק הישראלי וייצור החשמל עבר לדלקים יותר יקרים ויותר מזהמים שעליהם שילמנו בכספנו ובבריאותנו, כפי שקרה בתקלה הגדולה באספקת גז ממאגר כריש בתחילת יוני 23".
