מנגנוני קיזוז הפחמן של החברות הגדולות בעולם התגלו כבלוף אחד גדול
מנגנוני קיזוז הפחמן של החברות הגדולות בעולם התגלו כבלוף אחד גדול
מחקרים חדשים מראים כי מנגנון "קיזוז פחמן", המאפשר לחברות את המשך הזיהום בתמורה למימון פרויקטים סביבתיים, נמצא לא אפקטיבי בעוד ששוק קיזוזי הפחמן מגלגל 2 מיליארד דולר לשנה
"זהו משבר פלנטרי", "חייבים לפעול עכשיו" ו"אנחנו מפלרטטים עם אסון אקלים" - אלה רק חלק מהקריאות שנשמעו מעל בימת הפורום הכלכלי העולמי, שהתקיים השבוע בדאבוס, שוויץ, ובו השתתפו מנהיגי מדינות, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה וכלכלנים בכירים מרחבי העולם. האליטה הפוליטית והכלכלית התכנסה סביב שולחנות הדיונים וסימנה את האתגרים הדחופים ביותר בעולם לשנים הקרובות. אירועי מזג אוויר קיצוניים הוגדרו כסיכון השני בחומרתו לשנתיים הקרובות, לאחר יוקר המחיה, והסיכונים הסביבתיים כבשו את ראש הרשימה לשמונה השנים הקרובות והיוו יותר ממחציתה.
אלא שלמרות שבפורום נכחו בכירי העולם העסקי, נראה כי חברות רבות שבאחריותם אינן מצליחות למתן את הנזק הסביבתי שהן אחראיות לו. אם לא די בכך, גם מנגנונים בינלאומיים שבהם השתמשו חברות, כדי להציג הפחתה בפליטות גזי החממה - מתגלים כריקים מתוכן ואפילו הרסניים.
חברות רבות בעולם הציגו בשנים האחרונות תוכניות להפחתת פליטות גזי החממה שהן מייצרות עד שנת 2050. בכך הן שואפות ליישר קו עם יעדי הסכם פריז - העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה במימון ממשלתי. בנוסף, החברות מעוניינות לזכות בתהודה חיובית מקהל הלקוחות. כדי לעמוד ביעדי ההפחתה, הן משתמשות במנגנון המאפשר קיזוז של פליטות פחמן, למרות שבפועל הן לא מצליחות לצמצם את הפליטות. המנגנון הזה נקרא קיזוז פחמן.
אף שמדובר בפרקטיקה שנויה במחלוקת, שכן לא תמיד ניתן לבדוק את רמת האמינות והיעילות של הקיזוזים, היא נהפכת פופולרית בשנים האחרונות ונמצאת בליבת האסטרטגיה להפחתת פליטות הפחמן של חברות רבות. רכישת קרדיטים של קיזוז פחמן מאפשרת לחברות להציג "תמונה מאוזנת" של מספר הפליטות אף שבפועל הן לא ביצעו שינוי משמעותי בפעילות המזהמת שלהן. כיום, נאמד שוק קיזוזי הפחמן הוולונטריים ב־2 מיליארד דולר לשנה.
אשליית צמצום הפחמן
לפי ניתוח חדש שפורסם בשבוע שעבר ב"גרדיאן" הבריטי, יותר מ־90% מהקרדיטים שמוכרת ורה, אחת החברות המובילות בעולם בשוק הקיזוזים הוולונטרי, אינם מפחיתים את כמות הפחמן ואינם מגינים על יערות הגשם מפני כריתה, כפי שהיא מתחייבים. בין לקוחות החברה נמצאות חברות ענק, ובהן איזי ג׳ט, סיילספורס, חברת האנרגיה של, דיסני וגוצ׳י. כדי להעריך את היקף הקרדיטים שהחברה מוכרת, נותחו מחקרים שבחנו באמצעות תמונות לוויין את התוצאות של כמה פרויקטי קיזוז להגנה על יערות ובדקו אם כריתתם נמנעה. תרומת היערות לסביבה היא תהליך לכידת כמויות גדולות של פחמן, הנפלטות לסביבה, ובכך הם משמשים מגן מפני נזקי האקלים. לכן, הקרדיטים שרכשו החברות אפשרו להן לקזז את פליטות הפחמן שהן מייצרות אל מול היערות שניצלו מכריתה. אולם, בדיקה הראתה שמתוך 1,500 פרויקטים שעבורם חברת ורה ביצעה קיזוז, רק מעטים הראו אמנם גרמו להפחתה משמעותית בכריתת יערות.
זיהום נמוך - כלכלה חזקה
גם ניתוח לוויין, שהתבצע ביערות בקליפורניה - מהמדינות עם תוכניות קיזוז פחמן מהגדולות בעולם - העלה תוצאות דומות. כריתת העצים לא פחתה לאחר שחברות החלו ברכישת הקרדיטים, כלומר, קיזוז הפחמן לא גרם הבדל משמעותי. בנוסף, התגלה כי בחלק מהאזורים הפרויקטים מגינים על זני עצים שאינם בשימוש תעשייתי, ולכן אין צורך אמיתי להגן עליהם. אף שהחברות השונות נהנות מקיזוזי הפליטות ומסמנות בדו"חותיהן ירידה בפליטות באמצעות רכישת קרדיטים, מדינות העולם אינן מצליחות להיאבק בכריתת היערות. ב־2021 התחייבו 100 מנהיגי מדינות לעצור את כריתת היערות, אולם היקף שטחי היערות שאבדו דומה לגודלה של אירלנד. הסכום המוערך הנחוץ למערכות על יערות ברחבי העולם עומד על כ־460 מיליארד דולר בשנה, אך בפועלמושקעים בתחום רק 2.3 מיליארד דולר בשנה - פחות מ־1% מהנדרש.
"חברות פרטיות, בתמימות, אדישות או עצימת עיניים, רכשו את הקרדיטים האלו בהרבה כסף. נאמר להן שהן תורמות להצלת יערות הגשם, ובפועל הפרויקטים האלו לא מקיימים את ההבטחה", אומרת ד"ר אור קרסין, ראש המכון למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. "גם אם הרעיון חשוב, היישום מורכב ובסופו של יום אי אפשר למנוע מקרים כאלה. אם יש דרישה בשוק לעץ, ויער מסוים נמצא בתוכנית מוגנת ומוכרים עליו קרדיטים, אותן חברות יפנו את הדרישה למקום אחר. אז מה עשינו בתמונה הכוללת? ברור שכדי להגן על יערות, חייבת להיות תוכנית ממשלתית שתטיל איסור מוחלט על רכישה של עצים ממקורות שהם יערות שאינם בני קיימא, או מיערות טרופיים שאמורים להיות מוגנים. התפקיד של העסקים הוא קודם כל לעשות את תפקידם במישור הכלכלי. ההצהרות לא יתבססו אף פעם על ערכים. הן יכולות להתבסס רק על כך שהעסק מזהה שיש כאן שוק. בין אם זה שוק שנוצר על ידי הרגולטור, או בשוק של צרכנים שיש בו דרישה למוצרים".
כדי להתמודד עם משבר האקלים ולהפחית באופן ניכר את הפליטות בעשור הנוכחי, ולהגיע לאיפוס נטו עד אמצע המאה - נדרש שינוי משמעותי. לפי מדענים, אם לא יחול שינוי, יהיו לכך השפעות קטסטרופליות ובלתי הפיכות על האקלים. פליטות נוצרות מכל דבר, מתהליכי הובלת הסחורות דרך האנרגיה הנצרכת בתהלכי הייצור ועד הגעתן לצרכן הקצה. לכן, משימת הפחתת הפליטות היא בעל חשיבות עליונה ואמורה להיות בליבת העשייה של כל חברה באשר היא. 34% מהחברות הגדולות בעולם הציבו יעדי נטו אפס לשנת 2050. במרבית ההצהרות על השגת היעדים, מפרסמות החברות הודעות נוצצות לתקשורת וקמפיינים שיווקיים במטרה ל לשוות מראה "ירוק|. אולם, מניתוח של חברת הייעוץ אקסנצ׳ר, בקרב 2000 החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות בעולם, עולה כי 93% מהן לא יצליחו להשיג את יעדיהן אם לא יכפילו את קצב הפחתת הפליטות שלהן עד 2030. הערכה התחשבה באינפלציה הגוברת והקשיים הקיימים בשרשראות האספקה בשנים האחרונות, הדוחקים את התחייבויות החברות מהישג יד.
זיהום נמוך - כלכלה חזקה
הכלכלה העולמית משלמת מחירים ההולכים ומאמירים בשל אירועי הקיצון הסביבתיים המחמירים. אנליסטים של בנק ברקליס צופים כי עלות ההתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים עשויה כמעט להכפיל את עצמה בעשור הנוכחי, ולהותיר הרס בחברות ובכלכלות. השיטפונות ביולי 2021 ברחבי גרמניה, בלגיה, לוקסמבורג והולנד לדוגמה, הניבו נזקים מוערכים של 43 מיליארד דולר והרגו 200 בני אדם. לפי ברקליס, העלות של אירוע מזג אוויר קיצוני לכלכלה, גדלה בכמעט 77% בחמשת העשורים האחרונים.
אם כן, מדוע עדיין חברות לא עומדות בהבטחותיהן? פרופ׳ אורן פרז, ראש בית הספר לקיימות וסביבה באוניברסיטת בר אילן אומר כי "הסכמי האקלים השאירו הרבה מקום לפעילות של התאגידים, מפני שהתחום הזה לא הוסדר. כשהשוק עצמו פרוץ, המנגנונים הקיימים עשויים לאפשר מניפולציות. הקושי הוא שאין מסגרת של רגולציה מדינתית שיכולה לאכוף את זה. זאת תמיד רגולציה 'פרטית', והשאלה היא כמה השוק יכול להעניש חברות שלא עומדות בהתחייבויות שלהן, ועד כמה נדע שהן לא עמדו בהתחייבויות".
