פרשנותנתניהו דרש להתעלות לגודל השעה, אבל עסוק עד צוואר בפוליטיקה קטנה
פרשנות
נתניהו דרש להתעלות לגודל השעה, אבל עסוק עד צוואר בפוליטיקה קטנה
ראש הממשלה קורא להפסיק להתעסק בפוליטיקה ולהתרכז במלחמה, אבל הוא ואנשי לשכתו בוחשים מאז אוקטובר במינויים. בין הפיאסקו של מינוי פרויקטור לצפון, למינויי קונסולים בשירות החוץ, סידור עבודה למקורבים, והזרמת כספים קואליציוניים - הפכה הפוליטיקה הקטנה למרכז הפעילות הממשלתית
"תתאפסו. תתעלו לגודל השעה. זה לא הזמן לפוליטיקה קטנה", קרא בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו לחברי הקואליציה שלו, על רקע הכישלון בהעברת "חוק הרבנים", שנועד להוסיף עשרות משרות של רבנים לש"ס בראשות אריה דרעי ועל הדרך גם לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', שרקם דיל בעניין עם דרעי.
אבל נתניהו עצמו שכח להביט במראה ולראות שהוא עצמו ואנשיו שקועים מעל לראשם בפוליטיקה קטנה. בסרטון קרא נתניהו: "זה לא הזמן לחקיקה שמסכנת את הקואליציה, שנלחמת למען ניצחון על אויבינו", והוסיף — "חייבים להתמקד אך ורק במשימות שלפנינו: לנצח את חמאס, להחזיר את כל חטופינו ולהשיב את תושבינו בביטחה לבתיהם, הן בצפון והן בדרום". טוב יעשה נתניהו אם יצפה בסרטון ויתאפס על עצמו, כי מי שעוסקים בפוליטיקה קטנה אלה הם הוא ואנשיו.
פרויקטור לצפון: קרקס פוליטי על גבם של עשרות אלפי מפונים
לא רק רבנים, מדובר בפוליטיקה קטנה שמגיעה גם לטיפול בהשלכות המלחמה. בשבוע שעבר פורסם שנתניהו מבקש למנות את אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות, לתפקיד פרויקטור הצפון, שיהיה אמון על שיקום האזור ורק לאחרונה הוקצה לכך תקציב של 6.5 מיליארד שקל. ראש המינהלת חייב להיות עובד מדינה וכהן סקלי הוא כזה ובעל ניסיון קודם כמנכ"ל משרדי המורשת, המודיעין והשוויון החברתי.
אלא שבהתערבות מקורבות לנתניהו, בהן חברת הכנסת לשעבר אוסנת מארק והח"כית קטי שטרי, סוכל בסוף השבוע המינוי של כהן סקלי. בין הטענות שהועלו נגדו - תמך בעליזה בלוך לראשות העיר בית שמש בניגוד לדיל עם המפלגות החרדיות. פארסת המינוי הגיעה לשיא, כשבלשכת נתניהו טענו כי ראש הממשלה כלל לא ידע על המינוי, אבל בהמשך התברר שנתניהו עצמו נפגש עם כהן סקלי והודיע לו על המינוי. מאוחר יותר למד כהן סקלי מהתקשורת כי מינויו מבוטל. מארק מצידה כבר הספיקה לשוחח עם ראשי רשויות ולהגיד להם שכהן סקלי לא ימונה לתפקד.
בלשכת רה"מ טענו כי המינוי של כהן סקלי ייצא לדרך לאחר שיוסדר התקן. כך או כך, ההתנהלות הזו מוכיחה עד כמה מעורבת סביבת נתניהו במינויים אישיים ובפוליטיקה קטנה. והיא עוד תזכורת איך אזור הצפון נופל קורבן לא רק למלחמה מול חזבאללה אלא גם למלחמות הפוליטיות. בעוד בדרום מינהלת השיקום תקומה הוקמה יחסית מהר, בצפון זה נגרר. בתחילה ביקש נתניהו להקים מינהלת לצפון ולהעמיד בראש ועדת ההיגוי את מנכ"ל משרדו יוסי שלי. מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ אמור היה לעמוד בראש המינהלת, אבל היא לא הוקמה בשל התנגדותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והמנכ"לים של משרדי הממשלה.
2 צפייה בגלריה
אוסנת מארק. הח"כית לשעבר המקורבת לנתניהו מעורבת בסיכול המינוי של פרויקטור הצפון
(צילום: עטא עוויסאת)
חוק הרבנים: חגיגת ג'ובים בש"ס במימון הרשויות המקומיות
הפוליטיקה הקטנה של נתניהו מתחילה כשהוא בעצמו, בתמיכת שר המשפטים יריב לוין, החליט להעלות להצבעה ביום שני בשבוע שעבר בוועדת החוקה את "חוק הרבנים", במטרה לרצות את דרעי ולאפשר לו לבצע "פוליטיקה קטנה" באמצעות מינוי עשרות רבנים. המהלך נועד גם להקל על דרעי לגייס רוב בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, בעד בחירתו בקרוב כרב ראשי של אחיו - הרב יהודה דרעי, או של הרב דוד יוסף - אחיו של הרב הספרדי הראשי המסיים יצחק יוסף. שניהם בנים של מייסד ש"ס הרב עובדיה יוסף.
המהלך לא צלח בסופו של דבר בשל היעדר רוב בוועדה בשל התנגדותם של שני ח"כים מהליכוד טלי גוטליב ומשה סעדה, ושל יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
הפוליטיקה הקטנה, ויש לומר גם הקטנונית, שאותה נקטו נתניהו ואנשיו באה לידי ביטוי בהדחתם המיידית והוצאתם באופן קבוע מחברותם בוועדה של גוטליב וסעדה. מאחר שגם זה לא הספיק הועלו הצעות לדיל עם ח"כ מנסור עבאס (רע"מ) כדי שייעדר מהוועדה לצורך השגת רוב בהצבעה. כשהדיל עם רע"מ נפל, נתניהו הורה לדחות את ההצבעה. זה אותו מנסור עבאס שבימי ממשלת השינוי של בנט־לפיד מתחו הליכוד ונתניהו ביקורת חריפה עליהם בשל צירופה של רע"מ לקואליציה.
קונסול במיאמי: מניהול הליכוד לשכן של יאיר נתניהו
הפוליטיקה ממשיכה לחגוג גם במינויים הדיפלומטיים. נתניהו תומך במינויו של מנכ"ל הליכוד הפורש צורי סיסו לקונסול ישראל במיאמי. האזור ידוע לא רק בחופיו היפים ובמזג האוויר הנעים, אלא גם בתושביו המפורסמים, למשל יאיר נתניהו, שאף פנה באחרונה בבקשה לעבוד בקונסוליה. במרץ 2024 פנה נתניהו וביקש להיקלט כעובד בסטטוס עובד אית"ן (אזרח ישראלי תומך נציגות) בכל תפקיד שיידרש. יש מי שמעריך שמינויו של סיסו צפוי להקל את קליטתו של יאיר נתניהו בג'וב בקונסוליה.
שגריר באו"ם: דנון נשלח לגלות, ובמקומו ייכנס נאמן לנתניהו
צורי סיסו הוא לא היחיד שמיועד להשתלב בשירות החוץ במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים. נתניהו סיכם לפני שבועיים על מינויו של ח"כ דני דנון (הליכוד) כשגריר ישראל באו"ם במקומו של גלעד ארדן שחוזר לארץ. במקרה הזה לא נראה שמדובר במינוי לא ראוי, שכן דנון כבר כיהן בעבר בתפקיד, אבל כעת הוא "נשלח לגלות", בעיקר על רקע הביקורת שהעביר בעבר על התנהלותה של הממשלה. מאחר שנתניהו לא יכול היה לסמוך על הצבעותיו במליאת הכנסת, עדיף לו לשלוח את דנון לניו יורק, ולהכניס במקומו את הח"כ לשעבר אביחי בוארון (הליכוד), שנחשב לנאמן.
2 צפייה בגלריה
דנון. נשלח שוב לגלות על רקע הביקורת שהעביר על הממשלה
(צילום: US Embassy Photographer)
משנה למנכ"ל במשרד רה"מ: הממשלה התגייסה לטובת מינוי המקורבת לשרה
ואם כבר פוליטיקה קטנה במינויים, אז בוודאי שגם בתוך משרד ראש הממשלה עצמו. באחרונה נבחרה במכרז דרורית שטיינמץ למשנה למנכ"ל משרד רה"מ. שטיינמץ נחשבת מקורבת לשרה נתניהו, ומינויה למשנה למנכ"ל ייתן לה סמכויות, כגון אישור דרישות כספיות של משפחת נתניהו. שטיינמץ אחראית כיום על שיפוץ מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. בקדנציה הקודמת של נתניהו, שטיינמץ איפשרה לתקציב השיפוצים של המעון הרשמי לצמוח. ב־2019 פתחה נציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית נגד שטיינמץ בחשד שביצעה התקשרויות ורכישות בחריגה מסמכות. אגף המשמעת בנציבות הורה למנכ"ל משרד רה"מ לקיים לעובדת הליך משמעתי ולשקול נזיפה. דו"ח מבקר הפנים של משרד ראש הממשלה מיוני 2018 העלה חשדות למעשים פליליים.
שטיינמץ נבחרה לאחר שבפברואר הממשלה הצביעה בעד שינוי חוקי המכרזים בנוגע לתפקיד הספציפי של המשנה למנכ"ל משרד רה"מ, כך שהנוהל שונה חזרה לזה שהיה מקובל ב־1959. המשמעות - מינוי המשנה למנכ"ל בלי לעבור ועדת מינויים, וביטול הגדרת המשרה כמשרת אמון של המנכ"ל. התוצאה - שטיינמץ תוכל לא לעזוב את תפקידה במקרה של שינוי ממשלה. מי שביקש להפוך את המשרה ממשרת אמון למשרה מקצועית, הוא מנכ"ל המשרד יוסי שלי.
הממונה על החטופים: המינוי השנוי במחלוקת של גל הירש בזכות קרבתו לנתניהו
באוקטובר נתניהו מינה את תא"ל במיל' גל הירש כממונה על השבויים והנעדרים. הירש ביקש לקבל שריון ברשימת הליכוד בבחירות האחרונות ולא קיבל, והוצב במקום הנמוך יחסית - 97. ב־2015 היה הירש מועמדו למפכ"ל של השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן. המינוי לא יצא לפועל בשל התנגדות בכירים במשטרה וביקורת מצד הורים שכולים ממלחמת לבנון השנייה.
היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין הורה לארדן להמתין עם המינוי בעקבות חקירה נגד הירש, שנסגרה לבסוף ב־2018, ולאחר זמן מה ארדן הסיר את מועמדותו. ב־2018 הודיעה הפרקליטות על סגירת החקירה נגדו בפרשת מכרז פינוי הנפלים. גורמים ממשלתיים טוענים כי אין לו הניסיון, הידע, או הכישורים לתפקיד וכי מונה רק בשל קרבתו לנתניהו. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, היה מועמד ראוי יותר לתפקיד לדעת הגורמים.
מאות מיליונים לקואליציה: חלוקת הכספים לבייס נמשכת למרות המלחמה
המלחמה נמשכת, אבל חלוקת הכספים למפלגות הקואליציה לא נפסקת כפי שנחשף בכלכליסט: ועדת הכספים תאשר ביום שני העברת כחצי מיליארד שקל של כספים קואליציוניים, רובם לחרדים ולמשרדים המיותרים. כ־280 מיליון שקל נוספים יועברו למטה משרד ראש הממשלה.
הוועדה תתבקש לאשר העברת עודפי תקציב מ־2023 לשנה הנוכחית - אבל למעשה מדובר בחלוקת כספים קואליציוניים.
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק (הציונות הדתית) יקבל 300 מיליון שקל למימון פעולות לזהות יהודית, גרעינים משימתיים, והחטיבה להתיישבות שהיא זרוע הביצוע של הממשלה ביהודה ושומרון.
מערך הגיור יקבל 30 מיליון שקל; משרד ירושלים בראשות עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) - 20 מיליון שקל; לשכות שרים וסגני שרים במשרד ראש הממשלה - 5 מיליון שקל; מועצות דתיות - 13 מיליון שקל; תמיכה בשירותי דת - 18 מיליון שקל; הרבנות הראשית - 5 מיליון שקל; בתי דין רבניים - 8 מיליון שקל; רשת מעיין החינוך התורני המקורבת לש"ס תקבל 19 מיליון שקל; מוסדות חינוך חרדיים (בסיווג של מוכר שאינו רשמי) - 58 מיליון שקל; מוסדות הפטור החרדיים - 18 מיליון שקל; תרבות יהודית - 30 מיליון שקל; ומוסדות תורניים - 6.6 מיליון שקל.
כאמור, למטה משרד רה"מ יועברו עודפים של כ־280 מיליון שקל, לצרכים הבאים: פעילות מערך ההסברה הלאומי, רכישת שירותי מיגון ואבטחה והצבת מחסומים. התקציב הזה מיועד בעיקר למיגון ואבטחה של אירועים שבהם משתתפים ראש הממשלה בנימין נתניהו והמשרד עצמו. כמו כן יועברו 60 מיליון שקל לביצוע סקרים חיצוניים במשרד ראש הממשלה. גם כאן העברת הכספים נועדה לשמר את הקואליציה של נתניהו.
