דעההדרך לליבו של הנוער עוברת באינטרנט
דעה
הדרך לליבו של הנוער עוברת באינטרנט
מסקר של לשכת הסטטיסטיקה של אירופה עולה כי התקשרות מקוונת הפכה דרך חשובה לתקשר עם האוכלוסיות הצעירות והמשפיעות במדינה. לממשלה הבאה מומלץ להשקיע בדיגיטציה וביכולות הטכנולוגיות של כל האזרחים כדי לדעת טוב יותר ובזמן אמת, מה אלה חושבים וצריכים ממנה
פעם הכל היה פשוט. אם שאלת איך יודעים שאתה צעיר, נתנו לך הדודאים לפי מילותיו של יוסי גמזו את כל הסימנים המזהים. דובר שם על פרדסים, רוח מרחבים, שדות ופרחים, בחורות, שירים וגיטרה. אבל בסך הכל צעקו לך – זה נוער זה, זה בררה.
היום, הכל מורכב יותר, מדעי יותר, היום – צריך סקרים. היום, הנוער הרבה יותר מתוחכם.
הידעתם שביום שישי האחרון צוין בעולם יום הנוער הבינלאומי? את טור זה אני בוחר להקדיש לנושא.
לשכת הסטטיסטיקה של אירופה, יורוסטאט, ציינה את האירוע, ובדקה מה מסמן את הנוער של היבשת כיום? התגלית לא ממש מפתיעה- לא עוד פרדסים ושדות. הנוער של היום מבלה כל היום מול האינטרנט והמחשב.
בשנה שעברה, כך מתברר, 95% אחוזים מהאנשים הצעירים (לפי ההגדרה של OECD בין גילאי 16-29) השתמשו באינטרנט מדי יום. אגב, הצעירים מצרפת ובולגריה השתמשו בו הכי פחות: 91%. למה זה מאפיין את הנוער משאר האוכלוסייה? הנתון לכל הגילאים עומד על 80% "בלבד".
מסתבר כי עידן הדיגיטליות הוטמע היטב בקרב האנשים הצעירים. לפי הסקר של היורוסטאט, ל-71% מצעירי אירופה יש לפחות יכולות דיגיטליות בסיסיות. כמו כן, 17% מהגברים הצעירים ו-8% מהנשים הצעירות כבר כתבו קוד בשפת תכנות. לבסוף, בין השנים 2019 ל-2021 זינק שיעור הצעירים שלקחו לפחות קורס מקוון אחד מ-13% ל-34%.
עורכי הסקר מציינים גם כי לרשתות החברתיות תפקיד מפתח בדרך בה צעירים ביבשת מתקשרים ומשתפים פעולה כיום.
לרשויות עניין רב בנתונים שכן התקשרות מקוונת הפכה דרך חשובה עבורן לתקשר עם האוכלוסיות הצעירות והמשפיעות הללו. אחד הצרכים מבחינתן הוא לבחון בזמן אמת את דעותיהם הפוליטיות, החברתיות והכלכליות וצורך זה מוחשי יותר כמובן בתקופות של בחירות. בזמן האחרון יש הרבה מזה, לפחות אצלנו, לא?
ואכן, לפי הנתונים ב-6 מדינות באיחוד האירופי לפחות 90% מגילאי 29-16 עשו שימוש באינטרנט כדי לתקשר עם הרשויות השונות. ב-20 מדינות באיחוד, הנטייה להתקשרות מקוונת עם הרשויות הייתה גבוהה יותר בקרב הצעירים מאשר בשאר האוכלוסייה' אך יש מדינות, כולל צרפת ואיטליה, שהן הכלכלות השנייה והשלישית בגודלן באיחוד, שדווקא האוכלוסיות המבוגרות יותר עשו שימוש מקוון רב יותר.
חשיבות נוספת הינה השימוש באינטרנט לחיפוש עבודה, בטח היום כשבמקומות רבים שיעורי האבטלה נמוכים מאוד והמעסיקים מתקשים לאייש מספר גדל והולך של משרות. גם כאן יש התקדמות. ב-2021 השתמשו הצעירים הרבה יותר מהמבוגרים באינטרנט כדי לחפש עבודה או להגיש מועמדות למשרות- הפער בין שתי האוכלוסיות עמד על 12%.
אז מה השורה התחתונה?
ראשית, השימוש באינטרנט בקרב האוכלוסיות הצעירות רחב מאוד ובמספר מקרים, אומרים החוקרים, גם הגיע לרוויה.
שנית, כפי שהדברים נראים כעת, הפער לטובת האוכלוסיות הצעירות על פני המבוגרות עתיד להמשיך.
אז מה ההמלצות למקבלי ההחלטות?
עליהם לפעול לכך שהתועלות החברתיות והכלכליות העולות משהשימוש הנרחב באינטרנט ינוצלו על ידי חלקים גדולים יותר וגילאים מאוחרים יותר של האוכלוסייה. זאת, תוך שימוש בטוח ברשתות החברתיות, שחשיבותן עלתה מאוד כפי שעלה מהמחקר.
בטור קודם שלי כתבתי על כך שרמת הדיגיטציה בישראל טעונה שיפור. כך, לפחות, הסקתי מסקר של הלמ"ס ששימש אותי. אז, לממשלה הבאה עלינו לטובה (יש לקוות), קחו לתשומת לבכם – השקיעו בדיגיטציה. השקיעו ביכולות הטכנולוגיות של שכבות הגיל השונות ותדעו טוב יותר, בזמן אמת, מה הם חושבים וצריכים, ומה אתם, מקבלי ההחלטות, צריכים לעשות.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
