"מס על קרנות השתלמות בעייתי באופן עקרוני ועכשיו התזמון גרוע במיוחד"
"מס על קרנות השתלמות בעייתי באופן עקרוני ועכשיו התזמון גרוע במיוחד"
בכירים בשוק ההון מסתייגים מהרעיון שהועלה באוצר כדי לסתום את הבור התקציבי. לדבריהם, התוכנית לצמצום הטבות המס של קרנות ההשתלמות מגיעה בעיתוי שבו הפדיונות מהן גדלים ממילא ועלולה להחריף את מגמת הצריכה על פני החיסכון. התוצאה עלולה להיות פגיעה בחסכונות שתהפוך גמלאים עם פנסיה לא מספקת לנטל על המדינה
"התכנית לצמצם את הטבת המס בקרנות ההשתלמות היא בעייתית באופן עקרוני, אבל התזמון הנוכחי גרוע במיוחד. ממילא יש מגמה של עלייה בפדיונות מקרנות ההשתלמות. צמצום הטבות המס רק יחמיר אותה, וזה יפגע גם בחוסכים, וגם במדינה", כך אומר גורם בכיר בשוק הגמל בשיחה עם "כלכליסט". הדברים נאמרים על רקע הפרסום הבוקר ב"כלכליסט" לפיו במשרד האוצר בוחנים בתקציב הקרוב לצמצם את הטבת המס בקרנות ההשתלמות.
קרן השתלמות היא מכשיר השקעה שמיועד לטווח בינוני–ארוך בו מפרישים המעסיקים והעובדים ישירות משכר העובד. במוצר זה נהנה החוסך מיתרון מיסוי - הכספים פטורים ממס רווחי הון העומד על 25% מהרווח הריאלי, בתנאי שהם נחסכים לתקופה של לפחות שש שנים. מדובר בהטבת המרכזית ממנה נהנה היום מעמד הביניים העובד. קרנות ההשתלמות מנהלות 330 מיליארד שקל, ולפי הערכות שווי הטבת המס הזו עומד על מעל ל־3 מיליארד שקל בשנה. לפי היוזמה שנשקלת באוצר יינתן פטור ממס על רווחי הון על הכספים בשש השנים הראשונות לחיסכון, ועל כל רווח שיצטבר מעבר לשש השנים ישלם החוסך מס רווחי הון.
יוקר המחיה פוגע בחסכונות
היוזמה הזו אם תצא לפועל (וכלל לא טריוויאלי שאכן תמומש לאור התנגדות צפויה של מוקדי כוח כמו ההסתדרות וחברות הביטוח), עלולה להביא לגל של יציאת כספים ותיקים (מעל 6 שנים) מקרנות ההשתלמות בשל היעדר יתרון המס לאחר תקופה שכזו. כספים אלה ינותבו או למכשירי השקעה אחרים, אך גם לצריכה וזאת על חשבון החיסכון לטווח ארוך.
כאמור אם אכן יקרה הצעד הזה, זה יהיה בזמן שבענף קרנות ההשתלמות מתמודדים בשנה וחצי האחרונות על עלייה במשיכת הכספים. אם בשנת 2021 נמשכו מהקרנות 13.7 מיליארד שקל, הרי שבעשרת החודשים של 2023 מדובר כבר בסכום הגבוה ב־43% לעומת המשיכות בכל 2021. משיכות אלה מהוות שיעור משיכה של 7.5% מהנכסים במונחים שנתיים, לעומת שיעור משיכה של 4.6% בלבד ב־2021.
במקום כספים קואליציוניים: סמוטריץ' רוצה לשדוד גם את החסכונות והפנסיות
הצורך למצוא מקורות תקציביים לממן את המלחמה ואת שיקום העורף מוביל את האוצר לכיסים של מעמד הביניים העובד. אחד המהלכים שהוא דוחף אליהם הוא הטלת מס על רווחי הון החל מהשנה השביעית של קרן השתלמות, והמהלך השני הוא בלימת הפטור ממס על קצבת פנסיה, בניגוד להתחייבות המדינה להגדילו
לכתבה המלאה
הסיבה לכך היא עליית הריבית והאינפלציה, שהביאו להחמרת יוקר המחייה והתייקרות המשכנתא, מה שהפעיל לחץ על חלק מהחוסכים לפדות את הכספים מקרנות ההשתלמות לצורך צמצום הלוואות או לצרכי מחיה. עוד מציינים בענף ההשתלמות כי חלק ממשיכת הכספים נועדה לצורך הפניית הכספים לאפיקים אחרים כמו פקדונות, על אף שאין בהם יתרון מס כמו בקרנות השתלמות.
בענף הגמל מתריעים כי צמצום הטבת המס יגביר עוד יותר את יציאת הכספים מקרנות ההשתלמות. "פגיעה בקרנות ההשתלמות מנוגדת לאינטרס של המדינה וללקוחות", אומר גורם בענף. לדבריו, בזכות הטבת המס לקוחות חוסכים בקרנות השתלמות לטווח ארוך, וחלקם משתמשים בסכומים רק בגיל הפרישה. "למדינה אינטרס לעודד את החוסכים לחסוך במכשיר כמו קרנות השתלמות. במעבר לפרישה יורדת משמעותית ההכנסה של העובד, שכן קצבת הפנסיה נמוכה מהשכר. אם לא יהיו לו מקורות הכנסה נוספים כמו חסכונות שצבר, הוא יהפוך בסופו של דבר לנטל על המדינה שתצטרך לסייע לו", מוסיף הגורם הבכיר.
עוד הוא מציין כי צמצום הטבת המס יפגע גם ביכולת של מנהלי קרנות ההשתלמות לבצע השקעות ארוכות טווח כמו בתשתיות, שהמדינה נשענת עליהן: "אם חלק משמעותי מהכספים יתחיל לצאת מהקרנות אחרי שש שנים, אני חייב לנהל אותם בהתאם: להשקיע יותר בנכסים נזילים, ולא לקחת על עצמי מחויבות של השקעה בנכסים ארוכי טווח כמו תשתיות", הוא מסביר, ולכן יש כאן שוב פגיעה במדינה, שמסתמכת על כספי המוסדיים במימון פרויקטים ארוכי טווח שלה.
לקראת בור חסר תקדים
כמובן שלפני הפגיעה במדינה, מי שייפגע באופן ישיר מצמצום הטבת המס זה מעמד הביניים, שהוא הנהנה המרכזי מהטבת המס בקרנות ההשתלמות. בעבר, בכל פעם שעלתה יוזמה שכזו היא יורטה ע"י מוקדי כוח שונים כגון ההסתדרות.
הניסיון של האוצר להעביר את ההחלטה מגיע בזמן שבראש רשות שוק ההון עדיין עומד ממלא מקום, עמית גל, שמכהן בתפקיד כבר למעלה משנה. גל יתקשה לצאת נגד ההחלטה של סמוטריץ' בידיעה שהתנגדות עלולה לעלות לו באפשרות לקבל את מינוי הקבע לתפקיד.
אולי זו אחת הסיבות לכך שחושבים באוצר שבשלה העת לקדם מהלך שכזה. היא מצטרפת לסיבה המרכזית, המלחמה והשלכותיה הכלכליות: מעלות ישירה שמוערכת ב־200 מיליארד שקל, ועד לגידול קבוע של מיליארדי שקלים רבים שצפוי בתקציב הביטחון. "שנים לא היה כאן בור שמתקרב לבור שמחכה לנו מבחינה תקציבית, ולכן טבעי שבאוצר יחפשו כל דבר בעולם המיסוי שניתן לשים עליו יד על מנת לצמצם את הבור", אומר גורם בכיר בשוק ההון.
"אין ספק שזו תקופה קשה, וצריך לנקוט בצעדים כואבים. אולם הרבה יותר נכון ואפקטיבי לצמצם בצד הוצאות הממשלה. הממשלה והשירות הציבורי צריכים להתייעל עמוקות, כל מה שאינו קשור בביטחון, בריאות וצרכים בסיסיים נוספים חייב לעבור קיצוץ, ובראש ובראשונה ביטול המשרדים הממשלתיים. אלא שלא נראה שהם עושים זאת בינתיים, ובמקום זאת רוצים לגייס את הפנסיה של הציבור, ולהקטין אותה בטווח הארוך", הוא מוסיף.
הפגיעה בציבור החוסכים כפולה: ראשית יישאר להם כמובן פחות כסף מהשקעתם בקרן ההשתלמות אם הטבת המס תצומצם. אולם פגיעה נוספת היא בכך שצמצום ההטבה מעודד למעשה אנשים פחות לחסוך ולצרוך יותר. "היעדר יתרון המס בקרנות ההשתלמות עלול לעודד את החוסכים למשוך את הכספים לאחר שש שנים בשביל צריכה, ולעודד התנהלות כלכלית לא נכונה לטווח הארוך", אומר גורם בכיר בשוק ההון.
