ועדה לקביעת תקציב הביטחון – פיגוע כלכלי מזיק
ועדה לקביעת תקציב הביטחון – פיגוע כלכלי מזיק
כפי שקרה מספר פעמים בעבר, כאשר נוצרת מחלוקת חריפה על תקציב הביטחון בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר, פוסק ראש הממשלה כי תוקם ועדת מומחים חדשה לקביעת תקציב הביטחון. מבחינת ראש הממשלה זהו פתרון קל, המאפשר להעביר את תקציב המדינה, כאשר משרד הביטחון מצפה כי הוועדה החדשה תמטיר עליו משאבים נוספים עוד במהלך השנה התקציבית, ומשרד האוצר מייחל כי הוועדה תמליץ גם על שידוד מערכות בתחום ענק זה ולא רק על הגדלת התקציב.
הוועדה האחרונה שהוחלט להקימה בעיצומה של מלחמת ה-7 באוקטובר, טרם קמה, ותמוה בעיני כי מי שדוחף להקימה הוא דווקא משרד האוצר. אמנם מערכת הביטחון כבר קיבלה מקדמה הגונה של כמה עשרות מיליארדים בעקבות המצב הבטחוני החדש, ומשרד האוצר מעוניין ללוות זאת גם בשינויים מבניים, אך שיטת עבודה זאת של וועדות מומחים, שרובם מחוץ למערכת, פסולה מן היסוד ומהווה פיגוע כלכלי מהמדרגה הראשונה.
הבה נשער שהייתה מוקמת וועדת מומחים מסוג זה לקביעת תקציב מערכת הבריאות. מן הסתם הוועדה הייתה מוצפת בשפע של צרכים, שכולם נראים חיוניים ונדרשים להצלת חיים ושיפור שירות מחוייב המציאות, כגון: שילוב תרופות וטכנולוגיות חדשות, הגדלת מספר המיטות בבתי החולים להקלת העומס, תוך הישענות על השוואות בינלאומיות, הגדלת היקף כוח האדם הרפואי ושיפור שכרם ועוד ועוד. ניתן להעריך כי הוועדה הייתה ממליצה להגדיל את תקציב המערכת בכמה עשרות מיליארדים. יש לציין כי דווקא בתחום זה קיימת מתכונת ראוייה, לפיה הממשלה קובעת, במסגרת הדיון על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה, סכום מוגדר לתרופות וטכנולוגיות חדשות, ואת החלוקה המסויימת של הסכום קובעת "ועדת סל הבריאות" המורכבת ממומחים. כך ראוי היה שייעשה גם בתקציב הביטחון.
אין בשום אופן מקום לדיון מחוץ לשולחן הממשלה ובמסגרת סדרי העדיפויות על "צרכי מערכת הביטחון". מדובר במערכת ענקית ולא ניתן להוציאה ממסגרת הדיון השנתי על תקציב המדינה, שבו מוצגים צרכים רבים בכל התחומים, אך מנגד קיימת מגבלה לסך הוצאות הממשלה וכל המשרדים מתחרים בינם לבין עצמם על חלוקת המשאבים ביניהם.
הדבר נכון שבעתיים כאשר וועדה לבדיקת צרכי מערכת הביטחון ותקציבה מוקמת בעיצומו של משבר ביטחוני, שלא ידענו כמותו עשרות שנים. אשר על כן הוועדה לא תוכל שלא להמליץ על תקציב גבוה במיוחד לחמש ואפילו עשר השנים הבאות (כפי שנהגו ועדות קודמות), בשעה שיכול כי המשבר הנוכחי יוביל למציאות בטחונית נוחה יותר בעתיד, וכלל לא ברור מה יהיה מצב הכלכלה הישראלית בטווחי זמן אלו, והאם תוכל לעמוד בהוצאות ללא נזקים בתחומים אחרים.
כך קורה כי כל וועדה לקביעת תקציב על בסיס צרכים, בהגדרה ממליצה להגדיל משמעותית את תקציב התחום שבחנה, לצד אי אלו מילמולים ומחשבות על התייעלות התחום, שלרוב אינה מיושמת הלכה למעשה.
יישום המלצות ועדת המומחים לתקציב הביטחון על בסיס צרכים, לא יוכל שלא להיות על חשבון תקציבים אזרחיים אחרים, גם אם יעשה נסיון לטשטש עובדה זאת.
בשולי הדברים, ראוי לציין כי אין בנמצא גורם הטוען שהכישלון הצבאי בשביעי לאוקטובר נבע ממחסור תקציבי של מערכת הביטחון. נהפוך הוא – יש הטוענים שתחושת השובע של מערכת הביטחון, מנעה חדות וערנות של המערכת.
אם תקום סופו של דבר ועדת מומחים לתקציב הביטחון – יש לקבוע לה מראש יעד להמליץ כיצד ניתן להפיק את הערך הביטחוני הגבוה ביותר מהתקציב שאושר לה, או תחת מגבלות תקציביות כגון: תוספת או הפחתת 5 מיליארדי שח וכדומה.
דוד מילגרום, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר
