65 אלף איש התפנו: אם חדרי מלון יאזלו, ישתמשו בבתי ספר
65 אלף איש התפנו: אם חדרי מלון יאזלו, ישתמשו בבתי ספר
אחרי שכ־40 אלף מתושבי הדרום כבר התפנו, גם כ־30 אלף מתושבי הצפון התבקשו לעזוב את בתיהם; המלאי המוגבל: בישראל כ־40 אלף חדרי אירוח ומלון שיכולים לקלוט אזרחים; ובאשקלון זועמים על אי־הכללת התושבים הלא ממוגנים בתוכנית
עשרה ימים מפרוץ המלחמה החל פינוי של כ־27 אלף מתושבי יישובים שנמצאים בקו שבין 0–2 ק"מ מהגבול עם לבנון. מדובר בתושבי 28 יישובים שפינויים נעשה לפי המלצה ספציפית של צה"ל, המתבססת על שורה של שיקולים ובהם גם שיקולים מבצעיים. עם זאת, אין מדובר בכלל היישובים שנמצאים בטווח של עד 2 ק"מ מקו הגבול עם לבנון.
ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבמשרד הביטחון תא"ל (במיל') יורם לרדו אמר כי יותר מ־90% מהתושבים שבקו יישובים זה כבר קיבלו מהרשויות המקומיות שאליהן הם משתייכים יעדי אירוח שאליהם הם יכולים להתפנות, עצמאית ובלוחות הזמנים שנוחים להם.
לדבריו, ביחד עם תושבי עוטף עזה שגרים במרחק של עד 4 ק"מ מהגבול עם הרצועה ופונו כבר בתחילת המלחמה, מספר האזרחים הישראלים שפונו או הוצאו לריענון של שבוע על חשבון המדינה עומד על כ־65 אלף איש, כאשר הפוטנציאל הכולל עומד על כ־100 אלף איש. לרדו הוסיף כי 35 אלף התושבים שזכאים לצאת לריענון וטרם עשו זאת – יוכלו לבצע זאת לפי שיקול דעתם.
הוא הוסיף כי תושבי יישובים שמרוחקים עד 2 ק"מ מגבול הצפון ישהו במקומות שאליהם פונו עד לקבלת החלטה אחרת של צה"ל ולאורך כל תקופה זו התאכסנותם באתרים שאליהם פונו תמומן בידי המדינה.
עד כה עלות הפינוי של תושבים בקווי העימות בדרום ובצפון, והוצאתם של אזרחים אחרים באותם אזורים לריענון של שבוע היא כ־306 מיליון שקל. עלות הפינוי של תושבי היישובים בצפון בלבד מסתכמת בכ־60 מיליון שקל.
לרדו אמר כי ככל שיתקבלו החלטות על פינוי של יישובים נוספים, המדינה תקצה לכך משאבים תקציביים שיאפשרו זאת אך ציין כי המלאי הזמין של בתי המלון והארחה שרלוונטיים למשימה זו עומד למצות את עצמו: בישראל כ־56 אלף חדרי אירוח ומלון ומהם כ־40 אלף שניתן לפנות אליהם אזרחים בעת הזאת, שכן אחרים נמצאים בקרבת קווי הגבול בצפון הארץ ובדרומה.
ראשוני המפונים, תחת אש ומסיבות מבצעיות מיידיות הם כ־15 אלף התושבים מעוטף עזה שיישוביהם עמדו במרכז הפשיטה הרצחנית של חמאס בבוקר ה־7 באוקטובר. תושבים אלה אמורים לשהות במקומות שאליהם פונו – בתי מלון והארחה בעיקר בים המלח ובאילת עד להודעה חדשה וזאת עד לאחר שבתיהם והקהילות שאליהן הם משתייכים ישוקמו אחרי שנחרבו במהלך המתקפה.
באמצע השבוע שעבר, ועם השלמת פינויים של תושבי היישובים בקו של עד 4 ק"מ מהגבול עם עזה החלה הוצאתם של כ־23 אלף תושבי יישובים שנמצאים בקו שבין 4–7 ק"מ מגבול הרצועה להפוגה ולריענון של שבוע. כך, במהלך סוף השבוע האחרון המדינה החלה לממן גם את יציאתם של כ־35 אלף תושבי שדרות לבתי מלון והארחה ברחבי הארץ, לפי מפתח של 320 שקל לאדם ליום אחד ושלושה בני אדם בחדר.
לדברי לרדו, "אם נדרש לפינויים נוספים לפי החלטות שיתקבלו בצבא ועל פי שיקוליו המבצעיים הרי שהם יעשו כבר למתקנים בתוך הארץ לפי פקודת 'מרחק בטוח' של אספקת תשתית נורמטיבית לאירוח של אנשים, כמו בתי ספר. זה המשאב שהמדינה יכולה לבנות עליו כרגע. אני מקווה שלא נגיע לכדי כך אבל זו התוכנית הרלוונטית לפינוי אנשים בעת הצורך", אמר.
מאז שהחלה ההתפנות של תושבי שדרות לריענון, ברח"ל מדברים על הצורך להוציא לפחות כ־25 אלף מתושבי אשקלון לריענון של שבוע. לפי רח"ל, כ־22 אלף תושבים באשקלון עונים להגדרה "חסרי מיגון" ועוד כ־3,000 תושבים מוגדרים "חסרי עורף משפחתי" ויש להוציאם לריענון והפוגה של שבוע הרחק מקו האש.
מאז תחילת המלחמה בדרום שוגרו לעבר אשקלון מאות רקטות ואלה מתושבי העיר שנשארו בה ולא התפנו ממנה באופן עצמאי נאלצים להעביר ימים ארוכים במרחבים המוגנים או במקלטים. עסקים רבים בעיר סגורים ומושבתים, רחובותיה ריקים והיא נראית כעיר רפאים.
בדיון שקיימה ועדת הכספים של הכנסת בנוגע למצב אשקלון הטיח ראש העירייה תומר גלאם ביקורת חריפה בממשלה ובשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. גלאם ייחס למדינה גרירת רגלים בכל הקשור להגשת סיוע הולם לתושבי עירו שמטווחת ברקטות מעזה במשך כל שעות היממה ובאופן שמסב לה פגיעות קשות בנפש וברכוש: "אני לא מבין מדוע אתם לא מפנים את חסרי המיגון", הטיח גלאם בסמוטריץ': "במשך שנים ביקשנו מיגון ולא מיגנתם אז למי אתם מחכים עכשיו?".
הוא הוסיף כי עד "שוגרו לעבר אשקלון יותר מ־300 טילים בכ־138 זירות. רח"ל, חכמים גדולים, הוציאו לתקשורת הודעה שאשקלון קיבלה 100 מיליון שקל. לא קיבלנו שקל. כל דבר שאני צריך עולה לאיזו ועדה מזורגגת שלוקח לה 6 ימים להחליט ולאשר".
גם ראש עיריית שדרות אלון דוידי לא חסך ביקורת כלפי המדינה והתנהלותה האיטית והחלקית ביחס לצרכי האוכלוסייה מאז תחילת המלחמה: "כדי שנתפקד אנחנו זקוקים לכסף ואנחנו צריכים אותו היום, גם כדי להקים כיתות כוננות. אני לא יכול לחכות לצבא", אמר.
ברח"ל התייחסו גם לבעיית המיגון הקשה שאיתה מתמודדים תושבי הפזורה הבדואית בנגב שבה נהרגו מאז תחילת המלחמה כ־20 בני אדם מפגיעה של רקטות ותושביה מתלוננים על מחסור גדול במוצרי מזון יבש, מוצרי חלב ואוכל לתינוקות. זאת, כשברקע ספקים של שירותים וסחורות לא מגיעים כלל אל יישוביהם והדרך היחידה שלהם להצטייד במוצרים חיוניים היא להגיע למרכולים בבאר שבע או בשאר הערים בסביבה. ברח"ל אמרו כי פערי המיגון באזורים אלה מוכרים לה וכי במהלך הימים האחרונים הוצבו מיגוניות בחלק מיישובי הפזורה באופן שאמור להקל על התושבים ובד בבד נאספים נתונים על צרכי המיגון של התושבים בסביבה.
