ניתוח״כשנתניהו מצטט אנליסטים זוטרים כדי להרגיע משקיעים, הוא רק מפחיד אותם יותר״
ניתוח
״כשנתניהו מצטט אנליסטים זוטרים כדי להרגיע משקיעים, הוא רק מפחיד אותם יותר״
הגופים הבינלאומיים מתחילים להבין ולהפנים את השפעת האירועים הפוליטיים בישראל על הכלכלה המקומית. חלקם הופכים את ישראל ל"סחורה לוהטת" עבור קרנות וספקולנטים שמחפשים טרף קל ורווחים מהירים. נתניהו שוב מערבב את הנתונים לצרכים פוליטיים ואישיים
למרות הזלזול המופגן של ראש הממשלה בנימין נתניהו באזהרות הרבות - שמגיעות מכל הכיוונים ומכל רחבי הקשת הפוליטית - על ההשלכות הכלכליות הצפויות מההפיכה המשטרית שהוא מתכנן, גם הגופים הזרים מתחילים להפנים ולהבין את גודל האירועים הפוליטיים. בימים האחרונים הניחוח והמנגינה שעולים מהאזהרות הוא שונה.
השיטה של נתניהו אינה חדשה: "לערבב" הכל ואת כולם. נתניהו התבסס על שני מסמכים שהופקו על ידי שני הבנקים הגדולים בארה"ב ובעולם, כדי לשלול ולהפריך את הנזקים שכבר נגרמים למשק ולתעשיית ההייטק - מנוע הצמיחה של ישראל - ואלה שעוד עתידים לבוא. מעבר לניסוחי הודעות האנליסטים שעליהם מתבסס נתניהו, חשוב להבין על איזה סוג מסמך מדובר, מה הייעוד שלו, מי קהל היעד ומהו טווח הזמנים שאליו הוא מתייחס.
1. הדוגמה הראשונה שנתניהו הציג היא לגבי מסמך של ג'יי.פי מורגן. דוברות הבנק נדרשה ללא פחות מ־24 שעות כדי להבין האם אכן מדובר במסמך אמיתי או בפייק. מדובר על המלצת השקעה קצרת טווח (ספקולציה) של אנליסט זוטר המיועדת לפיננסיירים בכל רחבי הגלובוס שמחפשים רווח קל ומהיר. האנליסט, שאינו בכיר ולא מתמחה בכלכלת ישראל, הסב את תשומת לבם של הספקולנטים "לעשות סיבוב על השקל".
כלומר, אין מדובר בדו"ח מעמיק של ה־IMF, של ה־OECD או של חברת דירוג כמו S&P - שבדו"חות מגיעים לפרטי פרטים כמו שעשה המדרג הראשי של ישראל מקסים ריבניקוב בראיון מיוחד ל"כלכליסט". אלו אינן סקירות שמנתחות לעומק את מאפייני הכלכלה לרבות החוזקות והחולשות, ואין בהן "המלצות מדיניות לשיפור". מדובר על המלצות מסחר לטווחים מיידיים, בהן לא נכתב כי האירועים האחרונים לא יגרמו נזק לכלכלת ישראל, כפי שטען נתניהו, אלא בעיקר כי אם ייגרם נזק, הוא יהיה בטווחים ארוכים יותר.
וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו: להפוך ל"סחורה לוהטת" עבור ספקולנטים וקרנות שמחפשים "טרף קל". אף אחד לא רוצה להיות בפוזיציה כשהמטבע, האג"ח או ה־CDS שלו הופכים לצעצוע החדש של קרנות עם הון עתק שאינן בהכרח אוהדות ישראל וטיב כלכלת ישראל אינו מעניין אותן.
2. כדאי להתייחס למסמך של ג'יי.פי מורגן כמו שהוא - נייר הנחיות קצר לפיננסיירים על איך לנצל מומנטום בשוק, כשהתכלית היא השקעה מיידית והשגת רווח מהיר. במילים פשוטות: המלצה להימור מושכל. ומדוע כדאי להמר על ישראל? האנליסטים אומרים כי כלכלת ישראל חזקה (מה שנכון), וכמו שהסביר נתניהו בסרטון - אם כלכלת ישראל תיפגע זה יהיה בטווח הארוך, של שנים. אך הספקולנטים מסתכלים על טווח של ימים או שבועות, שנים אינן יחידת זמן רלבנטית עבורם. אגב, האנליסטים מצאו לנכון לציין כסימן מובהק לחוזקו של המשק הישראלי את המוסדות האיתנים במדינה. בכיר בשוק ההון סיכם את האירוע ואמר ל"כלכליסט" כי "כשראש מדינה מצטט אנליזה של שני אנליסטים זוטרים כדי להרגיע את המשקיעים - הוא רק מפחיד אותם. המשקיעים הם לא 'גברת כהן מחדרה'".
3. לצד הסקירה של ג'יי.פי מורגן מוזכרת גם זו של גולדמן זאקס. הסקירה הזו יותר מקיפה ובעיקר היא מאפשרת הבנה עמוקה יותר לתהליך החשיבה של אותם אנליסטים - שהם כלכלנים בתחילת דרכם שמנתחים יחד עם כלכלת ישראל עוד כמה עשרות כלכלות במקביל. "השקל בפוקוס עם חששות גוברים לגבי ההתפתחויות בפוליטיקה הפנימית". זו הכותרת בפרק המסקנות והיא כבר אומרת דרשני: לא ראינו כותרות כאלו בשנים עברו למרות 5 סבבי בחירות ב־3 שנים. מה יש בסקירה הזו בעיקר? מיקוד בפרמטרים מאקרו־כלכליים ושורה תחתונה לא אופטימית: עדכון כלפי מעלה בתחזית האינפלציה של ישראל - ליותר מ־4% לעומת 3.5% בקונצנזוס.
הסיבה לכך היא כי בגולדמן זאקס סבורים שהשקל נחלש, ובמקום להיות מחולל דפלציה כפי שהיה בשנה האחרונה, הוא יהיה מחולל אינפלציה לראשונה מאז שנת 2008. גם בסקירה הזו בולטת העובדה שאין כמעט ניתוח פרטני, מעמיק וממוקד בפרטי הרפורמה או התוכנית הכלכלית של הממשלה החדשה.
גם בגולדמן זאקס לא מתמחים בכלכלת ישראל, שכן עם כל הכבוד מדובר בכלכלה קטנה. בדו"ח שלהם מתייחסים לאירועים האחרונים כ"יותר מאותו דבר". כלומר, אין שונות בין 5 סבב בחירות לבין המהלך שלוין ונתניהו מתכננים: "הכל פוליטיקה" מנקודת מבטם, וכפי שאנו כבר יודעים היטב, האירועים הפוליטיים פחות ופחות משפיעים על שוק ההון הישראלי וגם לא הביצועים של כלכלת ישראל. אך כל זאת היה התהליך עד היום. ההבדל הקטן, כאמור, היה כי באירועים הקודמים לא היו 270 כלכלנים מובילים שחתמו על עצומה, גם לא הפגנות ענק או מחאה של גופים כלכליים לרבות חברות הייטק.
4. מי שכבר העמיק יותר וניתח לעומק את האירועים הפוליטיים ואף הקדיש לכך 9 עמודים היה בנק ברקליס הבריטי. בדו"ח שלו ניתן לקבל את פרטי הפרטים על כוונותיהם של נתניהו ולוין כולל גם ניתוח עומק על הפיטורים של אריה דרעי. זו הכותרת שלהם וההמשך שלה: "גל חדש של סערה פוליטית. המשבר הפוליטי בישראל החריף בעקבות תוכניות לרפורמה במערכת המשפט שתצמצם משמעותית את כוחו של בית המשפט העליון. אנו חושבים שזה מוסיף סיכון קל למשבר קואליציוני חדש, בעוד שחוסר שקט חברתי וחילוקי דעות על תפקיד הממשלה צפויים לשמור על מתח גבוה בטווח הבינוני".
מה שכן כבר חייב להדליק את כל הנורות האדומות, הוא כי ישנם גם מוסדות פיננסיים דומים לג'י. פי. מורגן וגולדמן זאקס שהעמיקו את הבדיקה ובימים האחרונים משנים את הטון, ובחדות: אחד מבכירי סיטי בנק, למשל, מהבנקים הגדולים בארה"ב, פרסם בימים האחרונים הודעה למוסדיים כי הפוליטיקה המקומית "חדלה מלהיות סיכון מזערי והפכה ל"דאגה אמיתית עבור הכלכלה הישראלית".
5. גם בבנק השוויצרי המוכר בעולם UBS המטוטלת זזה. שם המליצו על מכירה של השקל: "SHORT THE SHEKEL", כאשר הסבירו כי המטבע הישראלי פגיע בגלל הפוליטיקה המקומית והקרבה לסוף החודש - הצורך להראות רווחים על ספקולציה על השקל. אתמול קיבלנו איתות נוסף: למרות שירידות השערים של שלשום תוקנו חלקית, השקל המשיך ליפול בתחילת שבוע המסחר והדולר זינק בכ־0.9% לרמה של 3.47 שקלים. אל מול סל המטבעות השקל השלים ירידה של 1%. הבעיה עם האירועים האלו שהתרחשו כולם ביחד שהם אינם יכולים להיות מוסברים על ידי "משתנים כלכליים": וול סטריט ננעלה בירוק בוהק, דבר שהיה אמור להזניק את תל אביב ולחזק את השקל. כפי שמסביר כלכלן בכיר בשוק ההון, ניתן כבר להתחיל לזהות אירועים שאינם מוסברים על ידי גורמים כלכליים ולכן הניחוש הוא כי יש "שינוי בסנטימנט" - משתנה שהמודלים הכלכליים הקלאסיים לא יודעים לתמחר.
בכל זאת, חשוב לזכור את טבע המוסדות הפיננסים הבינלאומיים: אין מדובר בקרנות הון־סיכון או בקרנות פרייבט אקוויטי המנהלות הון עתק המיועד להשקעות ישירות - ובין היתר לרכישת חברות לטווח הארוך. ג'יי. פי. מורגן וגולדמן זאקס מנהלות כסף להשקעות פיננסיות מהירות קצרות טווח ולכן חשוב לקחת את ההמלצות שלהם בעירבון מוגבל: זה לא הכסף של ההייטק עליו דוהר המשק הישראלי ומהווה בין 75% ל־85% מהכסף של אותה תעשייה. עכשיו זה כבר הסיפור האמיתי.
