חבל התקומה יהפוך ל"אי אנרגטי"? משרד האנרגיה מציג תוכנית שאפתנית ליישובי העוטף
חבל התקומה יהפוך ל"אי אנרגטי"? משרד האנרגיה מציג תוכנית שאפתנית ליישובי העוטף
במשרד האנרגיה שואפים להקים תשתיות לייצור של כ-5 ג'יגה וואט סולארי בעוטף (כשליש מהייצור בישראל כיום) ולנתק את האזור מתלות ברשת החשמל הארצית. כדי לממש את התוכנית, יהיה צורך בהפניית תקציבים נדיבים והסרת חסמים רגולטוריים
משרד האנרגיה הציג הבוקר (ד') את התוכנית שלו לעתיד חבל תקומה: העוטף יהפוך ל"אי אנרגטי" ובסיס משמעותי לאנרגיה מתחדשת.
במשרד האנרגיה שואפים להקים תשתיות לייצור של כ-5 ג'יגה וואט סולארי בעוטף (כשליש מהייצור הכולל כיום בישראל), לרבות תשתיות אגירת אנרגיה ויצירת מיקרו-גרידים (מערכות חשמל אוטונומיות). אילו התוכנית תצא לפועל, יישובי חבל תקומה לא יהיו תלויים ברשת החשמל. לדברי שר האנרגיה ישראל כ"ץ, "יחד עם ראשי המועצות והתושבים נהפוך את עוטף עזה ל'אי אנרגטי' שיהיה מודל עולמי של אנרגיה מתקדמת ומתחדשת".
התוכנית האסטרטגית לשיקום החבל, שנבנתה בשבועות האחרונים במשרד האנרגיה יחד עם רשות המים ורשות החשמל ובשיתוף מנהלת תקומה במשרד ראש הממשלה, עוסקת בשיקום ושיפור האזור בתחום האנרגיה והמים. הצעדים המוצעים בתוכנית מאורגנים לפי קנה מידה – מרמת הבניין הבודד, דרך רמת היישוב, השטחים הצמודים לו וכלה בתשתיות אזוריות.
לפי משרד האנרגיה, התוכנית תשים דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה (עמידה בתקנים מחמירים לבנייה יעילה באנרגיה של כל המבנים החדשים ושיפוץ מבנים קיימים בדירוג אנרגיה הגבוה האפשרי), כולל מערכות מים מקיימות, בין היתר באמצעות קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, הפקת אנרגיה מפסולת ופיתוח תשתיות לטעינת כלי רכב חשמליים. בנוסף, יחוברו אזורי תעשייה וצרכנים גדולים לרשת הגז וייבחן "פוטנציאל נוסף לחיבור לגז הטבעי בחבל, בהתאם לצרכים ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים".
במשרד האנרגיה משרטטים קווי מתאר לתוכנית רחבה באזור, אשר הצעדים הרגולטורים הנדרשים עבורה, התקציב ולוחות הזמנים, מתגבשים בימים אלה מול מנהלת תקומה וגורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים. התוכנית של משרד האנרגיה דורשת לא רק תקציבים נדיבים, אלא גם תיאום עם הרשויות השונות והסרת חסמים משמעותית שעה שישראל נכשלת באופן עקבי בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ומתמודדת עם קשיים בשלל זירות.
כך למשל, כיום באזור הנגב המערבי כלל לא ניתן לחבר מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל, בשל עיכובים גדולים בתוכניות פיתוח הרשת לאורך השנים. התוכנית הנוכחית כוללת הרחבה והאצת פרויקטי ההולכה מהאזור, אשר יאפשרו לייצר אנרגיה מתחדשת בהיקפים רבים יותר. אולם מדובר בהליכים מורכבים שעשויים לקחת זמן רב, ודורשים השקעה משמעותית. בנוסף, חסמים רבים אינם נוגעים למשרד האנרגיה אלא לגופים דוגמת מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.
בין היתר, מתכננים במשרד האנרגיה לסייע ליישובים ועיריות להגדיל את היכולת להקים מתקנים סולאריים ומתקנים סולארים אגרו-וולטאיים (בשדות חקלאיים), להקים מתקנים על גגות מבני ציבור, מבני מגורים ועוד, ולקדם הליך תכנון ורישוי מהיר ויעיל של מתקני תשתית. במרחב המבונה אף יוטמנו קווי החשמל ותוקם מערכת תאורה יעילה באנרגיה. בתחום התחבורה הנקייה מתכננים במשרד האנרגיה להקים טעינה ציבורית (איטית ומהירה) בהיקף של 1 קילו-וואט לרכב עבור כל הרכבים שרשומים בעוטף, לתמוך בחשמול של ציי אוטובוסים אזוריים ולממן הקמה של מסופי טעינה.
במסגרת הליכי ההתחדשות באזור שואף משרד האנרגיה להקים מרכז חדשנות לאנרגיה ירוקה ואקלים בחבל, אשר יבצע מחקר אקדמי ויישומי, יפתח טכנולוגיות חדשניות, ייתמוך בסטארט-אפים ובמחקרים בקנה מידע תעשייתי ויאפשר אזור נסיינות וחממה טכנולוגית, לרבות שטח לפיילוטים בתחום האנרגיה הירוקה. לכך תצטרף תמיכה ממשלתית מוגדלת מוגדלת והליך מואץ לאישור הקמה של מפעלי ייצור טכנולוגיות אנרגיה נקייה, כגון ייצור פאנלים סולאריים מתקדמים, ייצור סוללות, ייצור ביו-דלקים/דלקים סינטטיים, ייצור כלי רכב חשמליים ועוד. כך גם ייבחנו תנאים מקלים להקמת מרכז פרויקטים בחבל תקומה עבור חברות רב לאומיות.
