ההשפעות הכלכליות של האיום החות'י בים הערבי: "הערכנו אותם בחסר"
ההשפעות הכלכליות של האיום החות'י בים הערבי: "הערכנו אותם בחסר"
החות'ים מגבירים את האיומים על ספינות עם קשר ישראלי שעוברות בים האדום והמחיר הוא התייקרות ההובלה, הפרמיות על הביטוח עולות ועוד שבועיים בדרכים. "יש להם יכולת להסב פגיעה ממשית בכלי שייט – וגם להטביע אותו"
מיצוי ימי ההפוגה במלחמה בעזה, שמאפשרים שחרור חלקי של חטופים ישראליים משבי חמאס, וחידוש פעולות צה"ל ברצועה עשויים להעמיד למבחן את האיום של המורדים החות'ים בתימן להקשות על מעבר של אוניות עם זיקה ישראלית בנתיבי השייט בים הערבי ובמצר באב אל־מנדב שמחבר את הים האדום עם מפרץ עדן.
הניסיונות של החות'ים בשבועות האחרונים ליצור מפגני סולידריות עם חמאס תוך שיגור של טילי קרקע־קרקע, טילי שיוט ומל"טים מתאבדים לעבר ישראל, יורטו בהצלחה בידי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, הכוחות האמריקאים שפועלים בזירת ים סוף וצבא סעודיה, שפועלים בתיאום תוך שיתוף פעולה אזורי ראשון מסוגו חסר תקדים.
התסכול של החות'ים בשילוב עם תעוזה ונחישות שהם מפגינים מתחילת המלחמה עשויים להוביל אותם למהלכים התקפיים נוספים. קריאת כיוון לכך ניתנה בימים האחרונים עם רצף של מתקפות שכוונו כלפי כלי שייט שנמצאים בבעלות ישראלית עקיפה וחלקית, ובאופן שהעיר מחדש את מלחמת הצללים הימית בין איראן לישראל מלפני כשנתיים ולוותה בפעולות התקפיות בעלות אופי דומה.
במקרה הראשון חמושים חות'ים השתלטו במסוק על האונייה גלאקסי לידר להובלת מכוניות שבבעלות איש העסקים הישראלי רמי אונגר, חטפו אותה והובילו אותה עם 22 אנשי הצוות שלה, איש מהם לא ישראלי, לנמל חודידה בתימן. האונייה היתה ריקה ממכוניות. במקרה אחר יוחסה לחות'ים מתקפה על אונייה שנמצאת בבעלות חלקית של עידן עופר, כשהפנו לעברה מל"ט מתאבד מתוצרת איראן שהתפוצץ על סיפונה וגרם לדליקה ובמקרה השלישי, שאירע בתחילת השבוע, כוחות אמריקאים סיכלו מתקפה של חמושים שניסו להשתלט על אנייה אחרת שקשורה חלקית לאחיו של עידן עופר, אייל, וברקע האירוע שוגרו לעבר משחתת אמריקאית שני טילים בליסטיים שנפלו במרחק של כ־10 מייל ממנה.
לאיום החות'י להרחיב את ההתקפות בנתיבי השייט באזור הים הערבי, כמו גם במדינות באפריקה, יש השלכות כלכליות. למשל, חברת הספנות צים הודיעה אתמול על נקיטת מהלכי זהירות אופרטיביים, תוך שינוי קווי התובלה שלה מהמזרח לישראל. בהודעה חריגה שהוציאה, החברה מסבירה שהשינויים נובעים מהסיכון, שפוגע במעבר בטוח של כלי שייט בים הערבי ובים האדום וכי מדובר, לפחות לפי שעה, בשינויים זמניים. שינויים אלה עשויים להאריך את זמני השייט של האוניות שלה ואף לגרום לשיבושים ולעיכובים באספקת סחורות ביותר משבועיים וחצי.
עוד לפני הדיווח של צים, הזהירו גורמים ביטחוניים וגורמי ספנות ישראליים כי האיום החות'י עלול לאלץ כלי שייט המבקשים להגיע לישראל דרך הים האדום לשנות מסלול ולהקיף את כל יבשת אפריקה. פרט לעיכובים והתארכות זמני ההפלגה מצב זה עשוי לייקר את הפרמיות שמשלמות חברות הספנות לחברות הביטוח. גורמים בענף הספנות מעריכים, כי גם בתרחיש שבו חברות הביטוח ייקרו את הפרמיות, מדובר יהיה בהתייקרויות שייספגו בתוך ערך הסחורות שהאניות מובילות. גורם בענף אמר, כי באונייה שנושאת 15 אלף מכולות וסחורות בערך של כ־200-150 מיליון דולר, התייקרות פרמיית הביטוח תהיה נסבלת ולא אקוטית
בעוד ששיגורי הטילים לעבר ישראל מהווים מתקפה צבאית ופגיעה בריבונות לכל דבר ועניין, המתקפות שמכוונות לאוניות שעושות שימוש בנתיבי שייט בינלאומיים, והאיום להרחיבן, נתפסות כפעולות טרור שמאיימות על כלל הסחר הימי העולמי, ולא רק בעיה ישראלית.
"כשהחות'ים תוקפים אוניה במעבר תמים במים בינלאומיים הם פוגעים בראש ובראשונה בריבונות של מדינת הדגל שהאונייה נושאת ובריבונות של אנשי הצוות האזרחיים שלה. הם לא פוגעים בשום צורה ואופן בשיוכם הלאומי של בעלי האונייה", אמר בשיחה עם "כלכליסט" מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל') אלי שרביט, כיום איש עסקים בתחום האנרגיה המתחדשת ויו"ר החברה בת של רפאל, DSIT שעוסקת בתחום מערכות הגנה לתשתיות ימיות.
לדבריו, "ישראל לא מגינה על כל נכס שמי מאזרחיה משקיע בו כסף ורק משום שהוא ישראלי. תקיפת אוניות היא פעולה שמכוונת כלפי העולם החופשי ולקהילת העמים שמשתמשת בים". הוא מעריך שהחות'ים, שמוכוונים ומצוידים על ידי איראן, מכוונים את תקיפותיהם לעבר כלי שיט עם קשר ישראלי דחוק בשל היעדר דרכים אחרות לפגוע בישראל, שרחוקה מהם כ־2,000 קילומטר.
"כשאתה מחזיק ביד פטיש, כל בעיה נראית לך כמו מסמר וזה מה שקורה במקרה הזה: אוניות עם קשר ישראלי דחוק הן הדבר הכי 'ישראלי' שזמין להם. למעשה, אין אוניות שמפליגות לישראל או ממנה, אלא אוניות שעוברות בין השאר גם בישראל. הסחר הימי מבוסס על רשת שלמה של נמלים בכל העולם והאוניות מדלגות ביניהם. אין דבר כזה 'אונייה שנושאת תפוחי זהב שיוצאת מנמל יפו ועל סיפונה 15 ישראלים חסונים'. בפועל יש מספר מצומצם מאוד של אוניות ששטות עם דגל ישראלי והן כמעט לא מפליגות באזורים האלה. עם זאת, ברגע שייעשו ניסיונות לסלקציה במעבר של אוניות במצר באב אל־מנדב, תוך פגיעה מכוונת באוניות ישראליות באופן מובהק, הרי שהדבר דומה לסגר חלקי על ישראל ופעולה כזאת תשנה לחלוטין את התמונה ותיקח את החיכוך למקום אחר לגמרי".
"כשאתה מחזיק ביד פטיש, כל בעיה נראית לך כמו מסמר וזה מה שקורה במקרה הזה: אוניות עם קשר ישראלי דחוק הן הדבר הכי 'ישראלי' שזמין להם״
יגאל מאור, ששימש עד לאחרונה בתפקיד ראש מינהל הנמלים והספנות במשרד התחבורה אומר כי ממילא הסחר הימי של ישראל מתבסס על חברות בינלאומיות – מה שמפחית את היכולת של החות'ים לפגוע באוניות בעלות זהות ישראלית מובהקת. לדבריו, "אונייה שיוצאת מסין ועל סיפונה כ־15 אלף מכולות מגיעה לנמל חיפה, אבל נמל חיפה הוא רק תחנה אחת בדרך שלה לעוד נמלים רבים אחרים. אם החות'ים יפגעו במעבר באב אל־מנדב הם יפגעו בכלל הסחר העולמי. יהיה להם קשה לדעת מה זהות האונייה, מה יש בכל מכולה ולמי הסחורה מיועדת ומי הבעלים שלה. פגיעות כאלה יעירו נגדם את העולם, כי זה פשע והפרה בוטה של אמנות בינלאומיות. עם זאת, אני לא פוסל תרחיש שבו גורמים מסויימים יסרבו לגעת במטען ישראלי בטענה שהוא עלול לסכן אותם".
במצב כזה ממשלת תימן, שאיבדה במסגרת מלחמת האזרחים שניטשת במדינה מאז 2014 את הבירה צנעא למורדים החות'ים, לא יכולה להיות כתובת רלוונטית, קל וחומר אפקטיבית, למהלכים מדיניים מצד העולם. זאת, כשמנגד אין לחות'ים יותר מדי מה להפסיד בשל איומיהם ופעולותיהם לפגיעה בתעבורה הימית של כלי שייט באזור.
"יש כאן תעוזה, נחישות ונכונות לקחת סיכונים שאנחנו לא מכירים והתחושה היא שאין להם מה להפסיד ושקשה להרתיע אותם", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שחוקר את החות'ים בתימן זה כ־15 שנה וריכז את הטיפול בנושאים הקשורים לאיראן ולמדינות המפרץ במטה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה. הוא קושר בין המתקפות של החות'ים על ישראל למו"מ שהם מקיימים עם ערב הסעודית להשגת הסכם להפסקת אש. "ירי של טילים לישראל וטרור נגד אוניות יכולים לשרת אותם במו"מ עם סעודיה בכך שהם מפגינים יכולות צבאיות שמשוות להם משקל של שחקן בינלאומי ובעל עוצמה וייתכן שיש בכך גם כדי לייצר הרתעה מול הסעודים", אמר.
היחסים ההדוקים של החות'ים עם איראן ועם חיזבאללה בלבנון איפשרו להם לפתח יכולות צבאיות, שמאפשרות להם שיגורים לעבר ישראל של טילי קרקע־קרקע מסוג "חאדר", המבוססים על טילי שיהאב של איראן, כמו גם שיגור של טילי שיוט ומל"טים. "בחלק מהמקרים הם השיגו יכולות ייצור והרכבה עצמאיים", אומר גוז'נסקי, "הערכנו בחסר את החות'ים בשנים האחרונות, אבל השמיכה קצרה, וישראל צריכה לתעדף את ההיערכויות שלה מול כלל האיומים שמכוונים אליה".
גם שרביט, שהיה מפקד חיל הים עד 2021, אומר כי היכולות של החות'ים מוכרות לישראל מזה שנים. "להגיד לך שזה האיום הראשון שמולו בנינו את הכוח הצבאי שלנו? לא. ועדיין, יש לנו כלים להתמודד עם האיום הזה", אמר.
בבואם לאיים על כלי שייט שחולפים במצר באב אל־מנדב, שבין תימן שביבשת אסיה לג'יבוטי ואריתריאה שביבשת אפריקה ורוחבו כ־30 קילומטר בלבד, עומדים לרשותם גם טילי חוף־ים מסוג C־801 ו־C־802. זה האחרון פגע במלחמת לבנון השנייה ב־2006 באוניית חיל הים חנית מול חופי ביירות והרג ארבעה לוחמים.
"יש להם יכולות לחימה ימיות בלתי מבוטלות ובאופן שיכול להזכיר במקצת גם את אלה של חיזבאללה", אומר שרביט. "מי שמחזיק בטילי חוף־ים יכול להסב פגיעה ממשית בכלי שייט וגם להטביע אותו. בכל הקשור להימצאות של אמצעי לחימה בחוף התימני, צריך לצאת מנקודת הנחה שיש שם את כל הארסנל האיראני".
בינתיים, שרביט רואה את מהלכי החות'ים כפעולות ספוראדיות, שמשמשות ל"הוצאת קיטור". עם זאת, הוא מזהיר שאחד המאפיינים בהתנהלותם הוא שהם בלתי צפויים. "אם בעבר היו שואלים אותי אם יש תרחיש שהם ישגרו מל"טים מתאבדים לעבר אוניות בבעלות ישראלית כזאת או אחרת הייתי אומר שזה מרחיק לכת – והנה זה קרה. הם לא כל כך צפויים וקשה לדעת לאן זה יתפתח. הם יכולים לשגר טיל לעבר כלי שיט בלי כוונה להטביע אותו ולהשיג תוצאה הפוכה, כי שיגור כזה הוא לא סלקטיבי ואתה לא יכול לדעת מראש מה יהיו התוצאות שלו. אני מעריך ששימוש בטילים כאלה יהיה תלוי במידת האסקלציה בעזה ובהחלטות באיראן. אני לא מוציא את האיום הזה מכלל אפשרות".
ישראל, שעסוקה במלחמה בעזה ובשמירה על הלחימה מול החיזבאללה מתחת לסף המלחמה, לא הגיבה עד כה למטחי הטילים של החות'ים. "הם ירו לעבר ישראל תוך פגיעה בריבונותה ברוב סוגי כלי הנשק שעומדים לרשותם ועל כך הם צריכים לקבל תגובה התקפית. חיזבאללה ירה עלינו וקיבל תגובה כזאת וכאן יש מדינה שיורה לעברנו הרבה פעמים, הרבה חימושים ומכל הסוגים ואנחנו מתבשמים ביכולות ההגנה שלנו. זה לא מספיק טוב", אומר שרביט. הוא מוסיף כי יש בכוחה של ישראל להנחית מכות צבאיות כואבות על החות'ים, חרף המרחק הגדול. "צריך רק להחליט", אמר.
