שנת הלימודים תתחיל במהפכה: 20 בתי ספר חרדיים יצטרפו לחינוך הממלכתי-חרדי
שנת הלימודים תתחיל במהפכה: 20 בתי ספר חרדיים יצטרפו לחינוך הממלכתי-חרדי
הצטרפות המוסדות החרדיים לחינוך הממלכתי־חרדי, שכולל לימודי ליבה, יכולה להוות פריצת דרך לשינוי החינוך החרדי. במקביל, החשב הכללי מוציא את חשבת האוצר מרשתות החינוך העצמאיות וכופה תנאי פיקוח, בתקווה להפסיק את ההשתוללות התקציבית ואי־הסדרים
שני שינויים מהפכניים צפויים לקראת 2 בספטמבר בחינוך החרדי: הצטרפות של כ-20 מוסדות חינוך חרדים לחינוך הממלכתי־חרדי (ממ"ח), שבו לומדים תוכנית ליבה מלאה ומפוקחת, והוצאת חשבת האוצר מרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות. שני המהלכים היו נראים רק לפני שנה כבלתי אפשריים לחלוטין. את ההשלכות שלהם אפשר רק לשער.
הרבה תלוי בשאלה אם רשתות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס יצליחו לחדש את הזרמת תקציבי הענק השוטפת, מה שיקל עליהן לעצור את צונאמי המוסדות שעוברים לממ"ח. אחת הבעיות של המפלגות החרדיות היא שיש להן כל כך הרבה חזיתות עכשיו: גיוס תלמידי ישיבות, הקפאת תקציבים בישיבות ובמעונות יום, ואי סדרים ברשתות ותוספות השכר ברשתות, והן לא מצליחות לפתור אף אחת מהן.
בחינוך הממלכתי־חרדי היו השנה 19 אלף תלמידים, שהיוו לפי נתוני קרן ברל כצנלסון 4.5% מהחינוך החרדי. על פי משרד החינוך, גל המעבר של כעשרים בתי ספר יוסיף לו כ־7,000 תלמידים. אם נניח גידול של בתי הספר הקיימים באלף תלמידים, הוא יגיע ל־27 אלף שהם כ-6.5%. המניע העיקרי של העוברים הוא התקציבים הגדולים, המשכורות הגבוהות יותר למורים ומעטפת שירותים שלא מקבלים בחינוך פרטי, דוגמת תקציבים לחינוך מיוחד, אבל גם רצון להכשיר את הבוגרים לשוק העבודה.
מוסדות מהחסידויות נוהרים לחינוך הממלכתי־דתי
אלא שחשיבות של המהלך, שאותו מגדיר חוקר החינוך החרדי נרי הורוביץ כ"אירוע גדול", רבה יותר, משום ששתי דלתות שהיו סגורות נפתחות בו. אחת היא הצטרפות של מוסדות מחסידויות מלב החברה החרדית כמו בעלז, קרלין, צאנז, בויאן. בינתיים נשלחו כסוג של פיילוט בעיקר מוסדות שלהם מהפריפריה. ההנחה היא שאם המהלך יצליח, יועברו כל מוסדות החסידויות לממ"ח ומוסדות חסידיים רבים נוספים רק מחכים. בשנה הבאה יעברו עוד עשרות מוסדות, מעריך עסקן חינוך חרדי בכיר. קשה להפחית בחשיבות של מצב כזה לעתיד כלכלת המדינה.
הדלת השנייה היא הפרישה של שני בתי הספר של מוסדות הרב יורם אברג'יל מנתיבות, מרשת החינוך בני יוסף של ש"ס, בשל עימות חריף בין הרב לש"ס. בניגוד לחינוך העצמאי שרוב בתי הספר שלו הוקמו על ידו, בבני יוסף יש מוסדות רבים של רבנים מקומיים שיכולים לפרוש ולהצטרף לממ"ח. אם המהלך של אברג'יל יצליח, זה יכול לקרות, ועל רקע זה צריך לראות את המכתבים ההיסטריים של רבנים מקורבים לש"ס כנגד הצטרפות לממ"ח. יו"ר אגודת ידידי הממ"ח טלי פרקש מסבירה שמוסדות שעוברים לממ"ח לא יתחילו ללמד מיד תוכנית ליבה מלאה ברמה של חינוך ממלכתי. זה בדרך כלל תהליך שלוקח כשלוש שנים וכרוך בהשתלמויות מורים והכנסת תוכניות לימוד מתאימות.
אחת הבעיות הקשות של הממ"ח היא היעדר חוק שמחייב לפתוח בית ספר במקרה שיש ביקוש של הורים. פתיחת ממ"ח תלויה לגמרי בהסכמת העירייה. במקומות רבים נמנעה בעבר פתיחת ממ"ח בגלל לחצי המפלגות החרדיות, שמתנגדות לתחרות לרשתות שלהן. השנה ראש עיריית חיפה יונה יהב מנע זאת כנראה כדי לא למשוך תושבים חרדים לעיר. "כל מקום שלא פותחים בו ממלכתי־חרדי, זה מקום שבו הילדים הולכים למקומות לא טובים", אומרת פרקש. שר החינוך יואב קיש התגאה במסיבת עיתונאים באחריות שלו למהלך שאיפשר את מעבר המוסדות לממלכתי־חרדי. בפועל אם הוא לא הפריע זה גם משהו.
פרקש אומרת שהמבחן העיקרי של הצטרפות מוסדות נוספים לממלכתי־חרדי יהיה בשביעות הרצון של ההורים. עסקן חינוך חרדי בכיר אומר, לעומת זאת, שמוסדות רבים מחכים בתור בגלל העדיפות של הממ"ח בתקציבים. כך למשל, הוא מציין שלממלכתי יש עדיפות בהקצאת מבנים וזה אומר שכל בית ספר ממלכתי־חרדי יהיה בעדיפות על מוסדות פרטיים.
החינוך העצמאי יצטרך להסתדר בלי המדינה
ב־1 בספטמבר יקרה עוד מהלך דרמטי. חשבת השכר של האוצר בשתי הרשתות חרדיות העצמאיות שושי שוורץ תעזוב את הרשתות. המשמעות היא שהרשתות לא יוכלו לפעול יותר בחשבונות בנק של המדינה וההקצבות יועברו להן לחשבונות שלהן. בהמשך הן יידרשו למנות שורת בעלי תפקידים, ביניהם סמנכ"ל כספים, מבקר פנים ומנהל מערכות מידע, ולהקים מערכת מחשב חשופה לאנשי החשב כללי עד לסוף דצמבר הקרוב.
המהלך הזה הוא תוצאה ישירה של עתירות יזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר ועמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון בנושא אי הסדרים ברשת החינוך העצמאי. הוא אמור להגביל מאוד את החשיפה של המדינה להתחייבויות והוצאות בלתי חוקיות של הרשתות. מעכשיו הן יקבלו מה שמגיע להן ויצטרכו להסתדר.
קרויזר עתר לבג"ץ במאי בבקשה כי יורה למדינה למנות מנהל מיוחד לרשת החינוך העצמאי, זאת כשהוא מתבסס על דו"ח מיוחד שהזמין מרואה החשבון החוקר עופר אלקלעי, לפיו הרשת נמצאת בחדלות פירעון וצברה חובות ענק שאינם מופיעים במאזניה. הפעילות של קרויזר יצרה מצב בו המדינה אינה יכולה עוד להתעלם מאי הסדרים הקשים. אלקלעי טען שהרשת נמצאת במצב שמזכיר את קריסת מניות הבנקים וקרנות הפנסיה הישנות.
במכתב ששלח החשב הכללי יהלי רוטנברג בפברואר, הוא האשים את הרשתות בהוצאת כספים בניגוד לחוק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן, הוא קבע שמערך החשבות הדל ברשתות "מגדיל את הסיכון למעילות". רוטנברג כתב כי "לצערנו, סדרי העבודה ברשתות והמנגנונים הקיימים אינם עומדים בסטנדרטים המקצועיים של אגף החשב הכללי, ויש הטוענים כי נוכחות החשבת ברשתות אף מכשירה התנהלות כספית בלתי תקינה של הרשתות".
ברור שהוצאת החשבת והתנתקות המדינה מאחריות להוצאות החינוך העצמאי מגדילה מאוד את הסבירות לפשיטת רגל של הארגונים ובייחוד של החינוך העצמאי. זה לא רק שהוא יתקשה מאוד להסיט בעתיד תקציבים מבתי ספר תקניים לבתי ספר שאינם כאלה ולמימון משורת מיותרות. תשע תביעות ייצוגיות נגד החינוך העצמאית בהיקף של 870 מיליון שקל מאיימות להפיל את הארגון, אם ולו אחת הגדולות שבהן תתקבל.
"הרשתות לא ירגישו את הלחץ הכלכלי מיד, אלא בהדרגה", אומר הורוביץ. לדבריו, "זה כישלון מהמדרגה הראשונה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שלא ידע להתמודד עם המצב". "ברור לי שהרשתות בדרך לפירוק. הם לא ישרדו", משוכנע עסקן החינוך החרדי. כיוון שבחינוך העצמאי לומדים כ־120 אלף תלמידים, גם באוצר מודים שהסיכוי שלא יצילו אותו לא קיים. השאלה האמיתית היא כמה נוקשים יהיו התנאים שיוצבו להם בהסדר ההבראה.
"אנחנו יודעים לעשות סדר, להציב תנאים ולהחליף אנשים", אומרים באוצר. השאלה כמה סדר וכמה יעיל הוא יהיה. זה כנראה יהיה תלוי בכמה כוח יהיה למפלגות החרדיות באותו רגע בממשלה.
