סגור
הקמת בית ספר ב קיבוץ כורזים לתלמידים של משפחות מפונים
הקמת בית ספר ממוגן בקיבוץ כורזים לתלמידים של משפחות מפונים

שנת הלימודים מתקרבת ו-42% מבתי הספר בחיפה לא ממוגנים

בחלק מיישובי הצפון כשליש מבתי הספר אינם ממוגנים או שהמיגון שלהם נמוך. ההזנחה הקשה ביותר היא במועצות הבדואיות בנגב, שם רק חצי מבתי הספר ממוגנים. על פי משרד החינוך, לאורך השנים תרחיש הייחוס היה "מלחמה שנמשכת רק שלושה שבועות" 

42% מבתי הספר בחיפה, 36% מבתי הספר בחצור הגלילית ו־33% בבית שאן אינם ממוגנים או שיש בהם מיגון נמוך למרות החשיפה הגבוה של יישובים אלה למתקפות חיזבאללה. שתי הרשויות עם אחוזי המיגון הנמוכים ביותר הן הרשויות הבדואיות אל קסום, ש־52% מבתי הספר שלה אינם ממוגנים, ונווה מדבר עם 48%. כך עולה ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת על פערי המיגון במוסדות החינוך בישראל לפי יישובים.
המסמך מתבסס על נתונים מראשית המלחמה, אך מתגובות הגורמים השונים, ובייחוד משרד החינוך, עולה שמאז לא חל שינוי משמעותי. עוד מגלה מרכז המחקר והמידע שאין למשרד נתונים על מצב המיגון במעונות היום, ויש לו נתונים רק על כ־14% מגני הילדים.
המסמך, שהוכן בהזמנת ועדת החינוך של הכנסת, התמקד ברשויות שמספר ההתרעות בהן בחצי שנה הראשונה של המלחמה היה גבוה במיוחד. האחריות לבניית מוסדות חינוך, ובכלל זה מרחבים מוגנים, נחלקת בין משרד החינוך, האחראי על התוכניות והתקצוב, ובין הרשות המקומית, האחראית על הבנייה בפועל.
על פי משרד החינוך, הפערים הגדולים הם "תולדה של מצב מתמשך והחלטות של המדינה לאורך שנים, וכן לאור תרחיש ייחוס להיערכות למלחמה שתימשך כשלושה שבועות". על פי התרחיש הזה, שהתגלה כמופרך, אפשר להשאיר את הילדים שלושה שבועות בבית ולכן ההשקעה במיגון אינה כדאית. על פי ניתוח של משרד החינוך, ב־15% מבתי הספר בארץ אין מיגון כלל, וב־21% רמת המיגון נמוכה או בינונית. במיגון נמוך הכוונה למוסד ששטחי המיגון בו נמוכים בחצי או יותר מהתקן.
מהמסמך עולה שהשיעור הגבוה ביותר של בתי ספר ללא מיגון או עם מיגון נמוך הוא בשתי המועצות האזוריות הבדואיות במחוז דרום, אל קסום ונווה במדבר, שבהן כמחצית מבתי הספר נעדרי מיגון או בעלי מיגון נמוך. במקום השלישי בארץ, והראשון בחברה היהודית, נמצאת חיפה עם 42% בתי ספר לא ממוגנים, 49 מתוך 117.
במחוז הצפון בולטות לרעה המועצה המקומית חצור הגלילית (36%) ובית שאן (33%). בחצור הגלילית ארבעה בתי ספר נעדרי מיגון או בעלי מיגון נמוך, ובבית שאן חמישה בתי ספר. במועצה האזורית הצפונית מטה אשר שני בתי ספר אינם ממוגנים. מדאיג מאוד גם המצב בחדרה, שבה 36% מבתי הספר נעדרי מיגון או בעלי מיגון נמוך. בבאר שבע חמישה בתי ספר אינם ממוגנים, ובתל אביב 21% (33 מתוך 160 בתי ספר) אינם ממוגנים או עם מיגון נמוך.
אחד הגורמים העיקריים לבתי ספר ללא מיגון הוא החינוך הפרטי החרדי שפועל לעיתים קרובות במבנים לא מתאימים. באשדוד המותקפת תדיר, העיר הגדולה במחוז הדרום, 16 בתי ספר ללא מיגון או עם מיגון נמוך, מתוכם 13 בחינוך החרדי. בבני ברק 41% (77 מתוך 186 מבתי הספר) במצב הזה. בירושלים 40% מבתי הספר, שהם 251 מוסדות, נעדרי מיגון או בעלי מיגון נמוך, מתוכם 134 בתי ספר משתייכים לחינוך החרדי ו־102 לחינוך הערבי.
למשרד החינוך מסורת ארוכת שנים של הימנעות מאיסוף נתונים חשובים. למשרד יש נתונים רק על 3,000 גני ילדים (גיל 3 עד 6) מתוך כ־22 אלף גנים עירוניים, ואין לו מידע על מצב מעונות היום. הצפי של המשרד לסיום סקר מיגון בגני הילדים הוא בעוד שנה וחצי
ממשרד החינוך נמסר: "פערי המיגון במוסדות החינוך עומדים על כ־20% בכלל הארץ בממוצע, והם תולדה של מצב מתמשך והחלטות מדינה לאורך השנים. השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך. בנוגע לצפון, קיימת תוכנית ממשלתית להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך בקו העימות 0-9 בהובלת פיקוד העורף ובשיתוף מחוז צפון במשרד החינוך".
מעיריית גבעתיים נמסר ש"מפרוץ הלחימה, העירייה פתחה במבצע מיגון מוסדות החינוך. בהיקף של 60 מיליון שקל. לאחר שסיימו למגן את כל גני הילדים בעיר, במהלך הקיץ מתקיימות עבודות אינטנסיביות על מיגון 14 בתי הספר העירוניים במסגרתם נבנים 43 מרחבים מוגנים קומתיים".