בליץ החקיקה נמשך; רוטמן: "לא הסכמתי עם הנשיא, אבל אני קשוב וניפגש היום"
בליץ החקיקה נמשך; רוטמן: "לא הסכמתי עם הנשיא, אבל אני קשוב וניפגש היום"
התיקון הראשון שבו דנה הוועדה נוגע למניעת האפשרות של בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, והשני הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן שמקנה לקואליציה רוב לבחירתם
אחרי כשבוע הפסקה בשל חג הפורים, ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת התכנסה הבוקר (א') לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית. החל מהיום, ובמהלך כל השבוע, מקיימת הוועדה בראשות היו"ר שמחה רוטמן, דיונים שבמהלכם תתחיל להכין לקריאה שנייה ושלישית שניים מהרכיבים המרכזיים בהצעת חוק יסוד: השפיטה, שעברו לפני כשבועיים בקריאה ראשונה בכנסת.
הוועדה מתכנסת יום לאחר שמאות אלפי מפגינים הציפו שוב את רחובות ישראל, הכיכרות והגשרים במחאה נגד המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, ולראשונה מאז שנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג נקט ביום חמישי האחרון, בתום עוד "יום התנגדות" שכלל הפגנות רבות ברחבי הארץ, עמדה ברורה נגד ההפיכה המשטרית. הרצוג אמר בנאומו כי "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים. יש להחליפו במתווה אחר מוסכם ולאלתר".
התיקון הראשון שבו תדון הוועדה נוגע למניעת האפשרות של בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד כך שלא ניתן יהיה לבטל חוק שנחקק והוגדר כחוק יסוד. הוועדה צפוייה לדון בשאלה אילו תנאים נדרשים כדי שחוק יסוד יוכר כבלתי שפיט.
התיקון השני הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שמקנה לקואליציה רוב לבחירת השופטים - 5 מתוך 9 חברי הוועדה יהיו מהקואליציה. המשמעות היא שחברי הקואליציה לבדם יוכלו למעשה להחליט מי יתמנו לשופטים בכל הערכאות, היות והרוב שיהיה דרוש הוא של 5 קולות בלבד (לעומת 7 כיום). בין השאר צפויה הוועדה לדון האם יש צורך בהרכבי וועדה שונים או בכללי הכרעה שונים בין הליך הבחירה בשופטים לביהמ"ש העליון לבין הליך בחירת השופטים לשאר הערכאות השיפוטיות.
שני הרכיבים האלה נמצאים בשלבי החקיקה המתקדמים ביותר, כאשר שני רכיבים נוספים מתוך הצעת חוק יסוד: השפיטה, נמצאים בשלב אחד לפני כן: כזכור, לפני שבוע וחצי אישרה ועדת החוקה שני תיקונים נוספים לקראת העלאתם להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הראשון הוא צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים, שתיעשה ברוב של 80% משופטי בג"ץ (12 מתוך 15 שופטים בהרכב מלא), והשני הוא קביעת "מנגנון התגברות", שבמסגרתו הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק רגיל אשר בוטל על ידי בג"ץ ברוב של 61 ח"כים.
היו"ר שמחה רוטמן אמר בפתיחת הדיון שוב כי מי שמסרב לדון על פשרה היא האופוזיציה: "יד שמושטת שוב ושוב לא פוגשת יד אחות, ובעיני זו טרגדיה קשה. בשבוע האחרון לא הייתה חקיקה בגלל פורים, והיה שבוע שלם לדון. למרות זאת היד שלנו עדיין מושטת, אנחנו לא סוגרים את הדלת, וגם אגיע היום לנשיא". ח"כ קארין אלהרר זרקה לו בתגובה במהלך דבריו: "יד מושטת, אבל להלום".
ח"כ גלעד קריב אמר לרוטמן כי "מדובר במצג שווא, כאילו אתם הצד שמעוניין בהידברות. בילינו כאן חודשיים במהלכם נציגי האופוזיציה דיברו על הבעיות, הציעו עקרונות אחרים. הנוסח שלפנינו מעיד עד כמה אתה ושולחיך לחלוטין לא קשובים. הציבור הישראלי יודע שמה שמתנהל כאן בחדר הוועדה זה אחיזת עיניים ומהלך דורסני שאתה מוביל עם שותפיך לקואליציה. אין כאן כל רצון להידבר. אתם מוכנים כאן רק לשינויים קוסמטיים. הסכמה רחבה מחייבת זמן דיון, ואתם לא רק לא מוכנים לעצור, אתם מעוניינים בשבועיים וחצי הקרובים לחולל כאן מפנה דרמטי. אתה ממשיך לשקר לציבור הישראלי, אבל הציבור רואה לך ולשר לוין".
אלהרר התייחסה גם לניסיון של השר איתמר בן גביר להדיח את מפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד, וביקה "להצדיע ליועצת המשפטית לממשלה" שבלמה את ההדחה. לדבריה, "זה ניסיון של ממשלה שלא רואה את האזרחים שלה ומוכנה לפגוע בכולם העיקר לממש מדיניות שאני לא מבינה מאיפה היא מגיעה. הניצחון בבחירות לא נותן לכם את הזכות לשנות את המשטר של מדינת ישראל. אתם לא תקבעו מחדש את ערכיה של מדינת ישראל".
לדברי רוטמן, לקראת הפגישה המתכוננת עם הנשיא הרצוג היום: "מאוד לא הסכמתי עם דברי הנשיא אבל אני קשוב לו וגם אגיע היום לנשיא. אנחנו לא סוגרים את הדלת לא משנה כמה פועלים ומדברים כנגדנו. במו"מ אפשר להגיע לפתרון מוסכם אם אנשים יחליטו שהם לטובת המדינה ולא רוצים לשרוף אותה".
בתחילת הדיון קראה ח"כ אורנה ברביבאי לרוטמן לצאת להפגנות כדי לראות ולהבין את זעקתו האמיתית של הציבור כנגד ההפיכה המשטרית. ח"כ יוראי להב הרצנו הזהיר כי החקיקה תביא לפגיעה בנשים ובלהט"ב ופנה לרוטמן והזכיר שהממשלה לא הסכימה לעצור ולו לרגע את הליכי החקיקה.
יו"ר רע"מ מנסור עבאס אמר לרוטמן שאי אפשר להגיש הצעה אופוזיציונית כל עוד חלק מהצעות החוק של המהפכה המשפטית עדיין לא הוגשו. "תניח על השולחן את כל ההצעות כדי שנוכל להתייחס אליהן", אמר.
ח"כ טלי גוטליב מהליכוד אמרה בדיון כי יש להפסיק להשתמש במילים כמו "דיקטטורה" כנגד הליכי החקיקה. בהמשך הדיון ח"כ אפרת רייטן הוצאה מהדיון לאחר שרוטמן קרא אותה לסדר שלוש פעמים.
במהלך הדיון הציג בוועדה שופט השלום בדימוס אברהם טננבאום הצעה משלו, שגובשה כבר לפני כמה שנים ולכן לדבריו היא "עיוורת פוליטית" - להרכב של הוועדה לבחירת שופטים ואשר לדבריו היא מבוססת על "תורת המשחקים", במטרה למנוע מהיווצרות קבוצות כוח בוועדה, ולשמר כמה שיותר נציגים עצמאיים.
לפי ההצעה, בוועדה יכהנו 12 נציגים, והיא תבחר שופטים ברוב רגיל של 7. ההרכב יכלול ארבעה שופטים: נשיאת ביהמ"ש העליון ו-3 שופטים בדימוס (מהעליון, המחוזי והשלום); ארבעה פוליטיקאים: שר המשפטים, שר ממפלגה אחרת בקואליציה, ח"כ מהקואליציה ממפלגה אחרת וח"כ ממפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר; ארבעה אנשי מקצוע: 2 נציגי לשכת עורכי הדין (מהקואליציה והאופוזיציה במועצה הארצית של הלשכה) ו-2 פרופ' למשפטים משני מוסדות שונים להשכלה גבוהה. לפי הצעתו, שר המשפטים הוא שימנה את השופטים ואת נציגי הציבור מהאקדמיה, בהסכמת ועדת החוקה.
חברי הוועדה שאלו אותו שאלות ואלמנטים שונים בהצעה נידונו בדיון, אולם מדובר למעשה בדיון תיאורטי, היות שאנו כבר נמצאים בשלב שבו שינוי הרכב הוועדה, המאפשר לקואליציה שליטה מוחלטת בה, עבר בקריאה ראשונה, ורוטמן כיום מקדם את הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
