השב"כ מתנגד לקיצוצים בתוכנית החומש לערבים: "פגיעה אסטרטגית בחוסן הלאומי"
השב"כ מתנגד לקיצוצים בתוכנית החומש לערבים: "פגיעה אסטרטגית בחוסן הלאומי"
מסמך של השב"כ מזהיר שהגברת האפליה, הניכור והעוינות עלולים לדחוף צעירים ערבים לפשע והקצנה דתית ולהביא לעימותים לאומניים בנשק חם. "אזרחי ישראל הערבים סובלים מאפליה והזנחה קשה שנים". מבקר את השר לביטחון פנים: "נשק מחולק באופן לא מבוקר"
מסמך רשמי של השב"כ מזהיר ש"קיצוץ משמעותי בתוכניות החומש למגזר הערבי יגרום לפגיעה אסטרטגית בביטחון ובחוסן הלאומי של כלל אזרחי המדינה ועל כן אנו ממליצים שלא לפגוע בתקצוב תוכניות החומש למגזר הערבי". בין היתר מזהירים בשב"כ ש"הגברת הניכור, תחושת אי השייכות והעדר מחויבות מצד המדינה יעצימו את הכעס על המדינה, יביאו לאימוץ זהויות עוינות לישראל ויגבירו את הסבירות לאלימות על רקע לאומני תוך שימוש בנשק חם".
מדובר בסקירה בשם "זירת ישראל" לינואר 2024 שעוסקת בקיצוץ הקשה בתוכניות לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הערבית ושל החברה הבדואית ובתוכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. מדובר בקיצוץ של 15% שיתווסף על הקיצוץ הרוחבי וכן בביטול מענקים לרשויות המקומיות. ועד ראשי הרשויות הערביות מאריך שהקיצוץ בתוכנית הפיתוח של החברה הערבית בלבד מסתכם ב-4.5 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות. מדובר בקיצוצים מהגדולים ביותר בתוכנית הכלכלית.
מסמך השב"כ קובע ש"אזרחי ישראל הערבים סובלים מזה שנים מאפליה והזנחה בכל תחומי החיים, דבר המביא לתחושה כי הם נדחים ולא רצויים על ידי המדינה תחושת חוסר שייכות וניכור וצמצום הזיקה למדינה וחיפוש זהויות חליפיות שאינן ישראליות (זהות אסלאמית, זהות פלסטינית)".
השב"כ מזכיר כי "את המשמעות הביטחונית לאמור ניתן להמחיש באמצעות התפרצות שומר חומות אשר מרבית המעורבים בה מקרב ערביי ישראל היו צעירים משכבות האוכלוסייה הנמוכות, חסרי מעש אשר גדלו לתוך פערי תשתיות, חינוך אכיפה ורווחה".
בשנים האחרונות, מציינים בשב"כ, פעלה המדינה לצמצום הפערים הללו ע"י תוכניות חומש שנועדו לתקן עיוותים ואפליה של שנים". סקירת השב"כ מציינת ש"השבעת ממשלת הימין בדצמבר 2022 הביאה לחשש גדול בחברה הערבית משינויים וצמצום של התוכניות. העלייה הדרמטית בפשיעה ובכמות הנרצחים בשנת 2023 וההכרזה על עצירת תקציבים לרשויות המקומיות הערביות היוו בעיני הציבור הערבי הוכחה לכך שהמדינה רואה בהם אזרחים סוג ב'".
לאחרונה נוספו גורמי מתח. לצד הפחד הגדול מהמלחמה "עלה פחד משמעותי מנקמה אלימה מצד יהודים. הקמת כיתות הכוננות וחלוקת רישיונות נשק באופן לא מבוקר לאזרחים יהןדים ונוכחותם של אנשי מילואים חמושים ובמדים במרחב הציבורי מגבירים את תחושת חוסר הביטחון האישי של האזרחים הערבים ". לצד זאת, "המלחמה העמיקה את המשבר הכלכלי בציבור הערבי בשל עצירת פרויקטים של בנייה ותשתיות והדרת ערבים ממקומות עבודה מעורבים, מעסיקים יהודים ביקשו מעובדים ערבים שלא להגיע לעבודה ואף פיטרו עובדים ערבים".
בשב"כ מציינים שלמרות הנסיבות הקשות, "נותר הציבור הערבי מרוסן במהלך המלחמה ולא התפתחו אירועים של מחאות אלימות ושל הפרות סדר". זאת בין היתר בשל "התנהלות אחראית ומרסנת מצד ראשי הרשויות מהווים את ההנהגה האפקטיבית היחידה כיום במגזר הערבי".
סקרית השב"כ מזהירה ש"גריעת תקציבי הפיתוח וצמצום המאבק בפשיעה צפויים לגרום לשורה של תוצאות שליליות מבחינת המדינה". בהיבט הבטחוני "הפגיעה בקידום החינוך והתשתיות לצד העדר הטיפול הפשיעה יביאו יותר ויותר צעירים ערבים לבחור במסלולי החיים הפליליים או של ההקצנה הדתית שיעניקו להם תחושת שייכות חליפית כוח וכבוד". הגברת הניכור והכעס על המדינה "יגבירו את הסבירות לאלימות על רקע לאומני תוך שימוש בנשק חם. העדר הטיפול בפשיעה ובאמצעי לחימה יכול להביא לזליגת נשק לארגוני הטרור וליד קלה על ההדק באירועי חיכוך לאומניים בין יהודים לערבים".
בין היתר הקיצוץ יהווה "העברת מסר לאזרחים הערבים של העדר מחויבות מצד המדינה; פגיעה ברשויות המקומיות שמאז שומר חומות הוכיחו עצמן שוב ושוב כגורם מרסן ומאזן; ופגיעה במאבק הפשיעה ובמאבק בריבוי אמצעי לחימה בחברה הערבית שזולגים כבר היום גם לחברה היהודית ופוגעים בביטחון האישי של כלל אזריי המדינה". בטווח הארוך מדובר ב"פגיעה דרמטית במאמץ לצמצום הפערים של 20% מאוכלוסיית ישראל ובכך החלשת החוסן החברתי של החברה כולה וקיבוע העוני והעדר ההשכלה"
לגבי הבדואים מזכירים בשב"כ שהם נפגעו קשה במתקפת ה-7/10, ספגו אבדות רבות ויש להם עדיין חטופים בעזה. הדבר יצר "מומנטום של אחדות גורל וחיזוק הקשר והתמיכה במדינה. "פגיעה בתוכנית לפיתוח האוכלוסייה הבדואית תפגע במומנטום החיובי ובהזדמנות לקדם תהליכי ישראליזצייה בקרב הבדואים".
שורת גורמים ממשלתיים מזהירים אף הם מהשלכות הקשות של הקיצוצים בתוכניות החומש לחברה הערבית. ראש המטה למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית רואי כחלון כתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי כי הקיצוץ במאבק בפשיעה בחברה הערבית יצור "סיכון בטחוני". הוא טוען יש להתייחס לתוכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית כאל תקציבי הביטחון שמוגדלים בשנה זו ולא לקצץ בה.
כחלון כותב ש"בהמשך לחוות הדעת הביטחוניות של המטה לביטחון לאומי ושירות הביטחון הכללי, בהן נקבע כי פגיעה בתוכניות אלה עלול להביא לפגיעה בביטחון המדינה אבקש להוסיף זווית ביטחונית נוספת". לדבריו "קיצוץ תקציבי תוכניות החומש בשעה שחלה התעצמות משמעותית בפשיעה בחברה הערבית, עלול לפגוע בפעילות מערכת אכיפת החוק. התעצמות תופעת הפשיעה בחברה הערבית, לצד התגברות משמעותית בהיקף אחזקת אמל"ח לא חוקי, מהווה בעיניי סיכון ביטחוני למדינת ישראל". לדבריו ההערכות הנוכחיות הן כי בחברה הערבית יש מאות אלפי כלי נשק, כולל נשק אוטומטי, חומרי נפץ, רקטות, מטולי רימונים ונשק חודר שריון.
כחלון טוען כי "לאחר אירועי השבעה באוקטובר, יש להתייחס לנשק לפגיעה המונית, המצוי בשפע בידי מליציות וארגוני פשיעה אלימים בחברה הערבית, כאל סיכון לביטחון המדינה ולפגיעה נרחבת באזרחיה. מדינת ישראל אינה יכולה עוד ליטול על עצמה את הסיכון בהתעצמות של תופעה חמורה זו. מליציות שכאלה עלולות להחליט, על פי גחמה רגעית, או כתוצאה של הסתה, להפנות את הנשק לפגיעה המונית בו הן מחזיקות, נגד אזרחים ישראלים, נגד גורמי אכיפת החוק, או נגד מדינת ישראל". הוא קורא גם לא לפגוע בתוכניות החומש האזרחיות שכן "חלק משמעותי מהמלחמה בפשיעה מתבצע דרך התוכניות החברתיות על ידי צמצום הפערים וקידום ההשתלבות האזרחית של ערביי ישראל"
מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבי חסאן טואפרה וראש האגף לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הבדואית ליאור כלפא מזהירים במכתב למנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר "שתוכניות החומש של החברה הערבית והחברה הבדואית בנגב צפויות להיפגע בצורה דרסטית ובמיליארדים רבים והכל מבלי שנוהל דיון מקצועי וענייני בהשלכות הקיצוץ. לדבריהם "הקיצוץ עלול להחסיר את ההישגים שנים לאחר ולהעמיק את הפערים".
הם מציינים שכבר בוצע קיצוץ דרמטי בתקציב סלילת הכבישים בחברה הערבית שירד משני מיליארד שקל לשנה ב-2022 לחצי מיליארד שקלים לשנה ב-2023. בין היתר הקיצוץ החדש עתיד לפגוע ב"תקציב החינוך לתלמידים ערבים שסבל שנים רבות מאפליה, תכנון שכונות חדשות והקמת תשתיות בסיסיות כמו ביוב, כבישים ותחבורה ציבורית".
