בלעדיאחרי עתירת נתיבות ואופקים: מיליארד שקל יקוצצו מתקציב תקומה
בלעדי
אחרי עתירת נתיבות ואופקים: מיליארד שקל יקוצצו מתקציב תקומה
לפי הצעת משרד ראש הממשלה, מיליארד השקלים שקוצצו יוקצו ליישובים שעתרו לבג"ץ כדי להיכלל בחבל: נתיבות, אופקים ומועצה אזורית מרחבים. זו הפעם השלישית בחודשים האחרונים שכסף שמיועד לחבל תקומה זולג לייעודים אחרים
כמיליארד שקל יקוצצו מתקציב חבל תקומה לטובת נתיבות, אופקים, והמועצה האזורית מרחבים בצפון הנגב. יתכן כי מתוך הסכום הזה יוקצו תקציבים גם לרהט ולבאר שבע. זה הפתרון שנרקם במשרד ראש הממשלה לעתירה שהגישו נתיבות ואופקים לבג"ץ בדרישה לכלול אותן בחבל תקומה, באופן שיאפשר להן להנות מהתקציב בהיקף 19 מיליארד שקל שהוקצה לשיקום יישובי עוטף עזה.
השקעה של מאות מיליוני השקלים בערים ובמועצות האזוריות שהוזכרו תאפשר לממשלה לטעון בתגובתה לעתירה כי העקרון של צדק חלוקתי נשמר. יחד עם זאת, הצעד הזה יכול למנוע את הכפפת הערים למינהלת תקומה - מהלך שעלול היה לדלל באופן דרמטי את המשאבים שמושקעים ביישובי עוטף עזה, משום שכמות התושבים בשתי הערים שעתרו לבג"ץ גדולה מזו שבכל יישובי עוטף עזה ביחד. בעוטף עזה, כולל שדרות, מתגוררים כ־65 אלף תושבים. ואילו באופקים 35 אלף תושבים, ובנתיבות 46 אלף תושבים.
זו הפעם השלישית בחודשים האחרונים שכסף שמיועד לתקומה זולג לייעודים אחרים, ולאור הצורך בקיצוץ תקציב המדינה עולה החשש כי זו לא הפעם האחרונה. עד עתה, כ־1.2 מיליארד שקל הוסטו מתקומה, בניגוד לתכנון המקורי, למימון הארכת תקופת שהייה של משפחות מהנגב המערבי בבתי מלון. עוד 200 מיליון שקל מתקציב תקומה הוסטו ליישום המלצות ועדת הכהן למתן פיצוי וסיוע למשפחות שכולות, משפחות חטופים, אחים וילדים של פדויי שבי, תושבי אופקים ויישובי עוטף עזה.
הפעם, מיליארד השקלים יקוצצו מתוך סכום סל של 5 מיליארד שקל שהוקצו לתקומה בהחלטת הממשלה שהתקבלה באפריל השנה, ובה אושרה תוכנית החומש של המינהלת. על פי אותה החלטה, היקף התקציב של תקומה הוא 19 מיליארד שקל, רובו מיועד לשיקום היישובים והתושבים שנפגעו בטבח 7 באוקטובר, אך 5 מיליארד שקל ממנו מיועדים להשקעות לעידוד פיתוח וצמיחה של יישובי עוטף עזה.
את תקציבי השיקום אפשר להסביר בבית המשפט, אבל לאור עתירת אופקים ונתיבות, בלי הגדרה ברורה של הגבולות הגיאוגרפיים של חבל תקומה, משרדי המשפטים והאוצר התנגדו להקצאת הכסף שמיועד לצמיחה. לכן על פי החלטת הממשלה מאפריל, תקציב הצמיחה נשמר בהקפאה עד שיסומנו גבולות הגזרה.
כדי להצדיק השקעה עודפת ולא שיוויונית ביישוב או אזור בארץ נוצרה מפת אזורי עדיפות לאומית שמבוססת על קריטריונים אובייקטיביים, כגון פריפריאליות, קירבה לגבול ומצב סוציו־אקונומי. יישובים שעומדים בקריטריונים האלה זכאים להטבות שונות. עד 7 באוקטובר, יישובי עוטף עזה נכנסו למפת העדיפות הלאומית בזכות סעיף שמבוסס על שיקולי משרד הביטחון והגדרתם כיישובים מאוימים. בסעיף הזה, בהתאם לחוות הדעת של מערכת הביטחון, נקבע כי יישובים מאוימים שוכנים 7 קילומטר מגבול עזה, ו־9 קילומטר מגבול לבנון. למעשה, גבול חבל הארץ שמכונה עוטף עזה מבוסס על ההגדרה הזו.
אולם בעקבות הטבח, המלחמה, וחיסול רוב הכוח הצבאי של חמאס אפשר לטעון כי מפת היישובים המאוימים השתנתה. הממשלה נדרשת לספק הגדרה אקטואלית לחבל תקומה, באופן שיאפשר להצדיק השקעה של מיליארדים בפרויקטים מעודדי צמיחה. לפני כ־5 חודשים משרד ראש הממשלה ביקש ממשרד הביטחון לספק הגדרה מעודכנת. עד עתה התקבלו נתונים סטטיסטיים עם מספר הפגיעות והפיזור הגיאוגרפי שלהן, אך הצעד שמותח קו ברור בין תקומה לאזורים אחרים במערב הנגב לא בוצע. הבעיה היא פוליטית משום שבמשרד הביטחון, אך גם במשרד ראש הממשלה, מעדיפים לא להיקלע לעימות עם ראשי הרשויות שלא יוכנסו לחבל תקומה. עתה מסתמן כי משרד ראש הממשלה יגבש את גבולות הגזרה על בסיס הנתונים שהתקבלו ממשרד הביטחון עם נתונים סטטיסטיים כלכליים וחברתיים, באופן שיאפשר לנמק את גבולות חבל הארץ, ואת ההשקעה בו. ממשרד הביטחון ומשרד המשפטים לא התקבלה תגובה.
