דעהטענות פקידי האוצר נגד תקציב הביטחון - מטעות
דעה
טענות פקידי האוצר נגד תקציב הביטחון - מטעות
במקום לפרגן לממשלה שסגרה את התקציב הכי גדול בשקט יחסי, התברר כי מאחורי הקלעים כינו פקידי האוצר את ההסכם שהושג "שערורייה" ו"מכירת חיסול". עם כל הכבוד, פקיד אוצר, מבריק ככל שיהיה, לא יכול להתמודד מול דרישות מערכת הביטחון בכל הקשור לפרויקטים שבליבת התוכנית הרב-שנתית
לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון סיכמו שתקציב הביטחון יעמוד על כ-58 מיליארד שקל בשנת 2022. זהו תקציב גבוה ביותר ביחס לשנים קודמות והוא כולל תוספות של 7 מיליארד שקל לבסיס התקציב. אבל במקום לתת מחמאה לממשלה החדשה שסגרה את התקציב הכי גדול בשקט ובחדרים סגורים, התברר כי "מאחורי הקלעים כינו פקידי האוצר את ההסכם שהושג 'שערורייה', 'הזיה' ו'מכירת חיסול'".
עם זאת, יש לקרוא בזהירות את הטענות הפופוליסטיות של פקידי האוצר שהועלו נגד תקציב הביטחון. רק נזכיר כי אלו אותם פקידים שהיו אמורים להוביל את המדיניות הכלכלית של ישראל, אך בפועל הם נחלו מפלה מול השר שלהם שלא העביר תקציב.
הטענה הראשונה שהועלתה היא שכביכול נגוזה היוזמה למנות חשב מטעם החשכ"ל למשרד הביטחון, ומשרד הביטחון - כך לפי הטענות - הוא המשרד היחיד שמתנהל ללא פיקוח של החשכ"ל. טענה זו אינה נכונה ואף מטעה. חשב משרד הביטחון (המפקח על כל ההוצאה התקציבית) הוא מינוי של החשכ"ל, והוא למעשה איש האוצר (בדיוק כמו אחד מסגניו). גם אם נניח שהחשב היה מופקד באופן ישיר על תשלומי השכר והגמלאות (ולא יחידת מופת באכ"א), הרי עדיין המגבלה היחידה של פקידי האוצר בבקרה על תקציב הביטחון היא היכולות והרצון שלהם עצמם. אם הם יכהנו בתפקידים ארוכים יותר ויחזיקו בגישה שאינה לעומתית, הם יוכלו להשיג הישגים גדולים בהרבה. הם צריכים להבין שאין כאן "משחק סכום אפס", ולכן זה שנסגר תקציב גדול זה לא בהכרח הפסד למדינה. אבל משום מה הם מתייחסים למשרד הביטחון כאילו הוא האויב שלהם, וזה דבר לא נכון.
הטענה השנייה שנשמעה היא שלכאורה ירד מהפרק הדיון על ביטול הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה, וכאילו מדובר בתוספת שאין לה אח ורע במגזר הציבורי. אולם הביקורת על כך היא מיותרת, מכיוון שלתוספת זו דווקא יש מקבילה במגזר הציבורי, ופקידי האוצר הם הראשונים לדעת זאת (דרגת פרישה ביום הפרישה). לכן הטענות של האוצר בעניין זה הן בבחינת "לחפש את המטבע מתחת לפנס". תגידו לנו אתם: באיזה עוד גוף ציבורי בוצע תהליך היפרדות מכוח אדם בניגוד לאינטרס של העובדים? באיזה גוף ציבורי משחררים עובדים לפנסיה בטרם הגיעו למיצוי זכויות?
נכון, לא כל השכל נמצא בהכרח בצבא ובמשרד הביטחון, אבל פקיד אוצר, בן 24, מבריק ככל שיהיה, לא יכול להתמודד מול דרישות מערכת הביטחון בכל הקשור לפרויקטים שבליבת התוכנית הרב-שנתית (תר"ש). המחסור המורגש באוצר במומחים ביטחוניים מרדד את הדיון הציבורי ולא מאפשר דיון בתוכניות הצטיידות בממשלה ובכנסת כמו שהדבר קיים, למשל, בארצות הברית. אגב, הדברים האמורים נכונים גם ביחס לתחומים נוספים, כגון בריאות, חינוך ותחבורה.
למרבה הצער, פקידי האוצר "שכחו" שלאנשי הקבע (בניגוד למגזר הציבורי) אין ועד עובדים, אין להם זכות לקום ולהתנגד כאשר פוגעים בזכויותיהם. ואכן, תנאי אנשי הקבע נמצאים על הכוונת של האוצר בכל שנה, אבל תגידו לנו שוב: באיזה עוד מקום שכר האנשים מממן את הפערים התקציביים? האם אי פעם ניסו להפחית את שכר הרופאים כדי לממן מיטות? או את שכר המורים כדי לממן כיתות? ברור שלא, ועדיין איכשהו תמיד קושרים את שכר אנשי הקבע והגמלה לסיכום תקציבי. זו הסתכלות שגויה ומכעיסה.
זאת ועוד, "נערי האוצר" מתחלפים בתפקידיהם בתדירות גבוהה בהשוואה למקביליהם באגף התקציבים במשרד הביטחון. הדבר אינו תורם לרציפות בתוך הארגון שנדרשת לצורך שימור הידע (במיוחד בתר"ש). עם זאת, זה לא העיקר. הבעיה המרכזית היא שיש עיוות של התמונה המלאה, גם לגבי זכויות אנשי הקבע והפנסיות וגם לגבי הבקרה התקציבית. באגף התקציבים במשרד הביטחון מתקיימת בקרה על התקציב, בקרה הרבה יותר טובה ומקצועית מאשר פקידי האוצר הצעירים יכולים לבצע לאורך זמן.
ורעיון למחשבה: אם משרד האוצר אכן מעוניין להתמקצע ברזי תקציב הביטחון, אולי כדאי שישקול לשלב אצלו את בוגרי אגף התקציבים במשרד הביטחון (דבר שנעשה במשורה ובשוליים). הדבר בוודאי יתרום לשקיפות ואמון: משרד האוצר יהיה בטוח שמשרד הביטחון אינו מרמה אותו, ומשרד הביטחון יידע שהוא נבחן תחת זכוכית מגדלת של האנשים שגדלו והוכשרו אצלו.
כך או כך, העיקר כעת הוא לוודא שהצורך עבורו ניתנו התוספות התקציביות (התמודדות מול איראן) אכן מתממש. אחרת, הניסיון מלמד שהתקציב יתבזבז על מימון פרויקטים לא אפקטיביים.
לבסוף, נזכיר כי הסיבוב הבא אמור להתרחש בקרוב: דיון תקציב 2023 שמתחיל בחודש מאי ואין עדיין תר"ש מאושרת. חובת ההוכחה היא על ראש אגף התקציבים החדש במשרד הביטחון, שצריך לסכם את המסגרות התקציביות השנתיות בשיתוף פעולה עם האוצר.
עו"ד דון סוסונוב וסא"ל (במיל') אייל דולב הם קצינים לשעבר באגף התקציבים במשרד הביטחון/ יחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל
