יועמ"ש האוצר: בעתיד לא יעבור תקציב חריג לרשתות החינוך החרדי
יועמ"ש האוצר: בעתיד לא יעבור תקציב חריג לרשתות החינוך החרדי
חוות דעת של אסי מסינג שהוגשה לבג"ץ קובעת כי הרשתות של ש"ס ויהדות התורה תוקצבו בניגוד לחוק יותר מחינוך ממלכתי, ולא ניתן יהיה להוסיף להן בעתיד כספים קואליציוניים. במקביל מכשיר משרד החינוך קומבינה לתוספות שכר למורים חרדים
חוות דעת של היועץ המשפטי לאוצר אסי מסינג קובעת שרשתות החינוך המפלגתיות החרדיות תוקצבו במהלך השנים מעבר למה שמגיע להן ומעבר לחינוך הממלכתי. חוות הדעת קובעת לגבי העתיד - כי לא ניתן יהיה להעביר תוספות תקציב קואליציוניות לרשתות בלי שהחינוך הממלכתי יקבל תקצוב דומה. היום עומד אגף החשב הכללי באוצר להתנתק מתקציבי הרשתות, להוציא את החשבת מטעמו מתוך הרשתות, ולהעביר את תקציביהן לחשבונות שאינם של המדינה בתקווה שזה יאלץ אותן להפסיק להשתמש בכספים למטרות שלא נועדו להם.
חוות הדעת צורפה לעדכון שהגישה המדינה ביום חמישי לבג"ץ בעתירת יזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר למינוי מנהל ממונה לרשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל. קרויזר עתר לבג"ץ בחודש מאי כשהוא מתבסס על דו"ח מיוחד שהזמין מרואה החשבון החוקר עופר אלקלעי, לפיו הרשת נמצאת בחדלות פירעון וצברה חובות ענק שאינם מופיעים במאזניה. בנוסף, מבקש קרויזר כי המדינה תימנע מלהעביר כספי ציבור לחינוך העצמאי כל עוד אינו מחזיק באישור ניהול תקין.
אחת התוצאות של מאבקם של קרויזר וגורמים נוספים היתה כאשר באמצע פברואר שלח החשב הכללי יהלי רוטנברג מכתב לשר הממונה על החינוך החרדי חיים ביטון מש"ס ובו האשים את הרשתות בהוצאת כספים בניגוד לחוק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
כמו כן נקבע כי מערך החשבות הדל ברשתות "מגדיל את הסיכון למעילות". ברקע הדברים עומדת העובדה שלמרות ששתי הרשתות הן עמותות פרטיות הן אמורות לקבל על פי סעיף חריג בחוק יסוד התקציב תקצוב שווה לחינוך הממלכתי.
"פגיעה קשה בשוויון"
ביום חמישי הגישה הפרקליטות לבג"ץ עדכון בעתירת קרויזר ובו העתק מכתב של הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס מה־28 לאוגוסט שבו הוא מפרט את שיטת התקצוב העתידית של הרשתות. למכתב של גרדוס מצורפת חוות דעת של יועמ"ש האוצר אסי מסינג, אשר מודה בה כי קיים מצב של צ'ק פתוח לרשתות, בו הן תוקצבו על פי ההוצאות שהן החליטו עליהן והרבה מעבר למגיע להן.
"בפועל מומנו מתקציב המדינה מלוא ההוצאות הכספיות של הרשתות. כלומר נוצר מצב שבו המדינה משלמת לא רק את הסכומים הנדרשים למטרות חינוך בלבד לפי החינוך הרשמי, אלא גם עלויות נוספות שאינן מתחייבות מפעילות החינוך של מוסד רשמי או הנובעות מהתנהלות לקויה של הרשתות לכאורה", כותב מסינג. "הדבר נעשה גם מבלי שהתקצוב הותנה בעמידה של הרשתות ביתר החובות החלות על החינוך הרשמי".
מסינג קובע כי "התוצאה היא איפה אי עמידה בהוראות החוק הגוררת עימה גם פגיעה קשה בשוויון שאליו התכוון המחוקק בין תלמידי הרשתות לבין תלמידי החינוך הרשמי. בעוד שתלמידי החינוך הרשמי תוקצבו על פי כללי התקצוב שקבע משרד החינוך ומבלי יכולת לחרוג מהם. תלמידי הרשתות תוקצבו דה־פקטו על פי הוצאות הרשתות בפועל". קשה שלא לשאול איך השלימו משרדי הממשלה זמן רב כל כך עם מצב בלתי תקין זה.
מסינג מורה ש"על מנת לעמוד בהוראות הדין כאמור נדרש להסדיר את שיטת התקצוב אשר תבטיח, ככל האפשר, כי התמיכה התקציבית של המדינה ברשתות, תכלול אך ורק את הסכומים הנדרשים למימון פעילות חינוכית שמבצעות הרשתות, והיא פעילות מקבילה לפעילות החינוך שלתלמידי החינוך הרשמי, ולצד זאת גם עמידה בכלל החובות".
אולי הסעיף החשוב ביותר במכתבו של מסינג הוא זה שקובע, למעשה, שלא ניתן יהיה מעתה להעביר כספים קואליציוניים לרשתות בנוסף לתקצוב כמו של הממלכתי. "לנוכח כל האמור, ככל שתהיה כוונה להקצות תקציבים נוספים מכל סוג שהוא לרשתות, וזאת מעבר לתקציבים המפורטים במכתב הממונה על התקציבים (בין באמצעות הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית ובין בדרך אחרת), יהיה צורך להקצות תקציבים אלו באופן שוויוני, לכל הפחות, בין כלל מוסדות החינוך הרשמיים, בהתאם לקריטריונים אחידים ומוגדרים".
פרקליטו של קרויזר עו"ד רן שפרינצק ממשרד ארדינסט ושות' אמר בתגובה כי "יש פה הכרה מלאה של מוסדות המדינה שהיתה מדיניות צ'ק פתוח. לא היה תקציב אלא הוציאו כמה שהוציאו וקיבלו צ'ק. יש הודאה בכך שזה מצב לא תקין שפוגע בשוויון". עם זאת לדבריו בתקציב החינוך העצמאי "יש בור אפל שמתבטא בגירעון הענק" והמכתבים של גרדוס ומסינג אינם מתייחסים אליו.
קומבינה חדשה להכשרת השרץ
במקביל לבג"ץ של קרויזר על אי הסדרים ברשתות החינוך מתנהל הבג"ץ של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, על הכוונה להעניק למורות של הרשתות את תוספות השכר הענקיות של רפורמת "אופק חדש". זאת למרות אי הסדרים ובלי לחייב את הרשתות לעמוד בכללי אופק חדש -
לימודי ליבה מלאים כולל פיקוח והכשרת מורים. כדי להתחיל לשלם את התוספות שר החינוך קיש צריך לחתום על תקנות חדשות לחוק חינוך ממלכתי. על פי העדכון, שהוגש לבג"ץ, יש מחלוקות קשות בין קיש והשר לענייני חינוך חרדי במשרדו חיים ביטון מש"ס לבין המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי ואגף התקציבים באוצר לגבי התקנות. במרכז המחלוקת עומד הרצון של קיש וביטון לאפשר הכרה בתקנות בתופעה של עשרות תלמודי תורה שהצטרפו לרשתות תוך הונאת המדינה כאשר הם אינם מלמדים לימודי ליבה מלאים.
עכשיו מתברר שלקיש וביטון יש קומבינה משפטית חדשה שבאמצעות הם מנסים להכשיר את שרץ המוסדות שאינם מלמדים ליבה. כ־20 מוסדות חרדיים חדשים מצטרפים היום לחינוך הממלכתי חרדי (ממ"ח) ובהם כ־7,000 תלמידים. יחד עם גידול טבעי החינוך הממלכתי חרדי צפוי לצמוח מ־19 אלף תלמידים ל־27 אלף. שר החינוך יואב קיש ייחס לעצמו את המהלך הזה במסיבת עיתונאים בחודש שעבר ואף הגדיר אותו כחלק ממהלך היסטורי.
אלא שמתברר שלמהלך יש מבחינת קיש וביטון תכלית נסתרת. הם טוענים שכמו שהמוסדות האלה מקבלים תקופת הסתגלות של כמה שנים, כך צריכים לקבל גם תלמודי התורה. להשוואה הזו אין כל בסיס. שני ההבדלים העיקריים הם כמובן שלמדינה יש שליטה רבה במוסד שהצטרף לממלכתי בעוד שאין לה כל שליטה על המוסדות ברשתות.
ההבדל השני הוא שהמוסדות שמצטרפים לממ"ח לראשונה. תלמודי התורה ברובם נמצאים ברשתות כבר שנים לא מעטות ומצפצפים על חובת לימודי הליבה.
ועוד מהלך מעורר שאלות של משרד החינוך: ביום חמישי פרסם משרד החינוך הודעה על כך שבשנת הלימודים הקרובה יתחדשו מבחני הערכה הארצית בנוסח המיצ"ב. אלא שבשנה הקרובה שבה מתכוון המשרד לשלב את הרשתות החרדיות באופק חדש וממילא הן יחויבו במבחנים הארציים, יערכו רק מבחנים במתמטיקה באנגלית ולא בתחום המדעים שהרשתות מתנגדות לו. הדחיה של המבחן במדעים לשנת הלימודים הבאה מוסברת על ידי המשרד בפערים שנותרו בשנת המלחמה, כאילו שבחשבון ומתמטיקה לא נוצרו פערים. במערכת החינוך הובע בשבוע שעבר חשש שמדובר בעוד ויתור לרשתות החרדיות, שמטרתו לקבוע עובדות בשטח של כניסת הרשתות שאחריה הן יעשו מה שירצו.
