גם השנה: עובדי הנמלים בראש טבלת השכר במגזר הציבורי
גם השנה: עובדי הנמלים בראש טבלת השכר במגזר הציבורי
על פי הדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר, השכר הממוצע בנמלים בשנת 2020 היה כ־33,500 שקל לחודש. זאת לעומת שכר ממוצע של 24,400 בשאר החברות הממשלתיות
בדומה לשנים קודמות, גם השנה עובדי הנמלים מככבים בראש טבלת השכר במגזר הציבורי. על פי הדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר, השכר הממוצע בנמלים בשנת 2020 היה כ־33,500 שקל לחודש (ברוטו). זאת, לעומת שכר ממוצע של 24,400 שקל בשאר החברות הממשלתיות.
גם כשבוחנים את רובדי השכר השונים – שכר משולב, תוספות שכר ועבודה נוספת — נמצא שכל אחד מהם בנפרד גבוה בנמלים ביחס לשאר הסקטורים בחברות הממשלתיות. עם זאת, השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עלה ב־2.1% בין 2019 ל־2020, ואילו בסקטור הנמלים הוא ירד ב־0.9%.
דו"ח השכר התייחס באופן ממוקד לרפורמה בנמלים ולפתיחת השוק לתחרות. לפי הדו"ח, תנאי השכר הגבוהים בנמלים נוצרו בעקבות שילוב של תלות מוחלטת של המשק בהם (98% מהסחר עובר דרך נמלי הים), התאגדות של עובדי הנמל בהסתדרות והיעדר תחרות.
הדו”ח משבח את הרפורמה בנמלים ומציין כי "במועד כתיבת הדו”ח נמל המפרץ בחיפה כבר פועל, נמל הדרום פועל באופן חלקי ונמל חיפה הממשלתי נמצא בשלבים אחרונים של תהליך הפרטה. כך שבקרוב צפויה להישאר רק חברה ממשלתית אחת בתחום הנמלים — חברת נמל אשדוד". עוד נכתב בדו”ח, כי "כבר כיום חברות הנמל הממשלתיות התייעלו מבחינת מספר העובדים, בעקבות תוכניות פרישה שנעשו במסגרת הרפורמה".
מי שקורא את הדברים עשוי לחשוב שמונופול הנמלים בישראל הגיע אל קיצו, שהתחרות פתרה את כל הבעיות ושאנחנו צועדים לקראת עולם חדש של התייעלות בגזרת כוח האדם בנמלים. המציאות מעט יותר מורכבת מזה. גם אם חברת נמל חיפה תסיים בהצלחה את הליך ההפרטה ותחליף בעלים הרי שעדיין הבעלים החדשים לא יוכלו "להתייעל" ולהפר את הסכמי העבודה שעליהם חתמה המדינה ואלה יישארו כנדוניה.
חברת נמל אשדוד, שבמקור יועדה גם היא להפרטה, מדשדשת במקום בגלל מתחים בין ההנהלה לדירקטוריון, שהובילו להתפטרות המנכ"ל, ובשלב זה רחוקה מאוד מהתייעלות. תוכנית הפרישה באשדוד לעובדים בעלי שכר גבוה שהושקה בשנה שעברה הסתיימה בכישלון, כאשר רק 85 עובדים מתוך 184 בעלי שכר גבוה הסכימו לפרוש, וזאת למרות חבילת פרישה נדיבה של 3.3 מיליון שקל. חוסר ההתייעלות באשדוד קריטי במיוחד מפני שגם לאחר התגברות התחרות הוא צפוי להישאר הנמל המרכזי בישראל שדרכו עוברות רוב הסחורות.
לכל האמור יש להוסיף את חברת נמלי ישראל (חנ"י), האחראית על פיתוח התשתיות הנמליות בישראל ועל מחלקות הים שמכניסות ומוציאות את האוניות לנמלים השונים. חנ”י היא למעשה שילוב של חברת נמל נטולת מנופאים וסוורים, חברת תשתיות וחברת נדל"ן.
חגיגת השכר בחנ"י אינה גבוהה כמו בנמל חיפה שם מרוויחים בממוצע כ־34,903 שקל לחודש או כמו בנמל אשדוד שם מרוויחים כ־31,951 שקל לחודש. בחנ"י מסתפקים בשכר ממוצע של 29,226 אלף שקל, שכר הגבוה ב־2,500 שקל מהממוצע בענף ההייטק בישראל. המקרה של חנ"י חריג מפני שמדובר בחברה ממשלתית חדשה יחסית שנוצרה בעקבות הרפורמה בנמלים, אך עדיין עובדיה זוכים לתנאי שכר דומים לאלו של הנמלים הממשלתיים הוותיקים.
בחנ"י מסבירים כי השכר הגבוה נובע מ־18 עובדי דור א' בחברה שזוכים לתנאים מופלגים. אולם סביר להניח שנתון זה לא מסביר מדוע השכר הממוצע של 133 עובדי חנ"י כל כך גבוה, ובטח שלא מסביר למה 56 עובדים, יותר משליש מעובדי החברה, מוגדרים כבעלי שכר גבוה או כבעלי תפקיד וזוכים לשכר של 39–45 אלף.
למרות הנתון על ירידה של 0.9% בשכר הממוצע בנמלים וגם בחנ”י, בחודש נובמבר הודיעה ההסתדרות על הסכם שכר חדש בחנ"י, שעוד לא חושב בדו”ח השכר הנוכחי, שכולל בונוסים ותוספות שכר של אלפי שקלים לכל העובדים. כך שיש למה לצפות גם בדו”ח השכר הבא.
