דעההמדינה צריכה לעודד חברות להשתתף במכרזים
דעה
המדינה צריכה לעודד חברות להשתתף במכרזים
ככל שיהיו יותר משתתפים במכרזים, כך יפחת הפוטנציאל לשחיתות. לכן, עד שהמדינה תבצע את שידוד המערכות הנדרש בתחום המכרזים, חשוב שהחברות יעשו את המאמץ להכיר את כללי המשחק, גם אם הוא מסורבל. זה מנוע צמיחה שיכול לקדם את החברה באופן משמעותי
אם יש דרך ודאית להפסיד במכרז, זה לא להשתתף בו. מדינת ישראל היא הקניינית הגדולה במדינה. עבור עסקים רבים, המדינה היא לקוח משמעותי ולפעמים בלעדי. החלטה שלא לעבוד עם המדינה מראש מוותרת על פלח שוק משמעותי. המדינה ניזוקה מכך, וגם עסקים רבים ניזוקים.
כאשר שוק המכרזים פועל בצורה מיטבית, נשמר האינטרס הציבורי. הציבור מקבל תמורה הולמת במחיר תחרותי. כאשר רק חלק מהשחקנים הפוטנציאליים משתתפים במשחק, התחרות אינה אופטימלית, וכולם סובלים. גם המדינה משלמת יותר ומקבלת פחות, וגם חברות שפועלות בה מוותרות מראש על לקוח גדול ויציב.
ישנם חסמים בלתי נראים להשתתפות במכרזים, שמונעים בפועל מחברות רבות לגשת בצורה אפקטיבית למכרזים. מורכבות-יתר, היעדר שקיפות, הוספת חסמים בדמות תנאי סף מכבידים, ניסיון עודף או רגולציה שאינה נדרשת, שלפעמים מריחים כמו "תפירת מכרזים" ונותנים תחושה של "מועדון סגור". כל אלה הן סיבות שבגינן חברות ועסקים איכותיים מוותרים מראש ולא ניגשים, ומפספסים הזדמנויות במגזר הציבורי.
כל רשות אחראית על מכרזיה שלה. מדובר בכל משרד ממשלתי בפני עצמו, ברשויות המקומיות, בגופים ציבוריים כגון קופות חולים ועוד. הביזור הזה מאפשר לכל מערכת בירוקרטית להתנהל באופן עצמאי ולעתים קפריזי, מבלי שזו נדרשת לתת דין וחשבון על מדיניות או יישומה בפועל. אמנם, ישנם גורמים שאמורים להביא להאחדה ולפישוט של המערכות הקיימות, כגון הנחיות החשב הכללי במשרד האוצר, אך אלה לא חלות על כל הגורמים, וממילא הנחיות לחוד ומציאות לחוד.
רשות האסדרה שהוקמה לאחרונה אמורה, מיוזמתה, לטייב רגולציה קיימת. הבשורה שהייתה אמורה לבוא מרשות זו בינתיים לא נותנת את אותותיה בתחום המכרזים. הרשות צריכה ואף חייבת להנגיש ולפשט את הליכי המכרזים בישראל. אין סיבה שפרסום וניהול מכרזים ציבוריים בישראל לא היו ידידותיים יותר למשתמש.
יחד עם זאת, בעלי חברות ועסקים לא צריכים להמתין למדינה. חברות צריכות לפתח את "שריר המכרזים", ולקפוץ למים הקיימים, גם אם הם קרים יותר ועמוקים יותר ממה שניתן היה לעצבם. אמנם השתתפות במכרזים מצריכה מאמץ ומשאבים, אך מדובר בהשקעה שיכולה להניב פירות משמעותיים. כמו בכל תחום, ישנה עקומת למידה, וככל שחברה תקדים ותיכנס לעולם המכרזים, סיכויי ההצלחה עולים וההשקעה הנדרשת קטנה. מעבר לרווח הצפוי להתקבל אצל הזוכים, גלומה בעצם מתן שירותים או מכירת מוצרים למדינה אזרחות טובה, והזדמנות שוויונית לקחת חלק בעשיה המדינתית גם על ידי גורמים פרטיים.
תיקון המערכת צריך להיעשות מבפנים. אבל השוק החופשי יכול לעזור למערכת. ככל שיהיו משתתפים רבים יותר במכרזים, כך הפוטנציאל לשחיתות יילך ויפחת. לכן, עד שהמדינה תבצע את שידוד המערכות הנדרש בתחום המכרזים, חשוב שהחברות יעשו את המאמץ להכיר את כללי המשחק, גם אם הוא מסורבל. זו לא רק אזרחות טובה, בסוף זה גם ערוץ שיווק ומנוע צמיחה שיכול לקדם את החברה באופן משמעותי.
ד"ר גאי כרמי הוא מעורכי הדין המובילים בישראל בתחום המכרזים, ייצג ועדות מכרזים וחברות גדולות במכרזי מיליארדים
