משבר האקלים: הממשלה החליטה להטיל "מס פחמן"
משבר האקלים: הממשלה החליטה להטיל "מס פחמן"
המס יחל ב-2023 על כלל הדלקים המזהמים; בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה על תוכנית רב שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות אנרגטית
הממשלה החליטה היום (ב') פה אחד ליצור מנגנון לתמחור פחמן (מס פחמן), שיהווה את האבן הראשונה בתוכנית היישום להגעה ליעדי פליטות גזי החממה של ישראל.
בשבוע שעבר אישרה הממשלה קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה כחלק ממחויבותה למאמץ הגלובלי של הקהילה הבינלאומית. ההחלטה קובעת יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015, ויעד ביניים לשנת 2030 של הפחתת 27% לפחות מהפליטות.
בהמשך להצבת היעדים, משרדי הממשלה החליטו לקדם תמחור פליטות מדלקים מזהמים, כנהוג במדינות המפותחות אשר מובילות את המאבק הגלובלי במשבר האקלים, וכן תקציב לתוכנית חומש למעבר לכלכלה דלת פחמן.
לפי המנגנון המתוכנן, תמחור הפחמן יחול בשלב הראשון על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים.
תמחור פליטת הפחמן משריפת דלקים יהיה באמצעות מנגנון הבלו. התמחור על הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז, יחל בשנת 2023 ויפנים בצורה הדרגתית את העלות החיצונית של הפחמן עד לשנת 2028 באופן כזה שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5% וזאת למתן משמעותית את ההשפעה על מחירי החשמל.
מס הבלו על הדלקים לתחבורה (סולר ובנזין), לא יעלה מכיוון שכבר כיום מיסי הבלו על דלקים אלו הם מהגבוהים במדינות ה-OECD, אך החלק היחסי של מחיר הפחמן במיסי הבלו יפורסם.
כן ייקבע מנגנון שיקל על המעבר לאנרגיה נקייה עבור השכבות החלשות, בהובלת משרד האנרגיה, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. בהקשר זה יבחנו אמצעים שונים שנוסו בהצלחה בעולם.
בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה על תוכנית רב שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות האנרגיה.
בהודעה משותפת שפרסמו משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ורשות המיסים נכתב כי אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שניתן לעשות בכדי להפחית פליטות גזי חממה היא לתמחר את הפחמן. התמחור נועד לפתור כשל שוק, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה.
מנגנוני תמחור פחמן נהוגים במדינות רבות החתומות על הסכם פריז בכלל ובמדינות ה-OECD בפרט, ובשנים האחרונות אף צוברים תאוצה. על רקע זה בשנתיים האחרונות התגבש שיתוף פעולה ממשלתי ייחודי שכלל את המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות המיסים ומשרדי ממשלה נוספים שנועד לייצר מנגנון לתמחור הפחמן שעקרונותיו עוגנו בהחלטת הממשלה.
צוות זה מצא כי העלויות החיצוניות הכרוכות בשימוש בדלקים בישראל, אל מול מיסוי הבלו, אינן משקפות את העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אויר וגזי חממה ושיש לתקן כשל שוק זה באמצעות מנגנון תמחור פחמן.
חיסכון משקי של כ-20 מיליארד שקל
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום מסמך מדיניות ובו מחקר מקרו-כלכלי רחב היקף אשר בחן את השפעותיו של תמחור פחמן בישראל שביצעו המשרד להגנת הסביבה והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
המחקר מצא כי תמחור פחמן לבדו יביא להפחתה של 67% בפליטות גזי החממה עד שנת 2050 וזאת ביחס ל-2015. לכן, צעד זה חיוני להשגת יעד ההפחתה של 85% בפליטות אשר הממשלה החליטה עליו ביום ראשון שעבר. מהניתוח עולה עוד כי החלת מס פחמן בישראל תוביל לחיסכון משקי של כ-20 מיליארד שקל בזכות צמצום זיהום האוויר בשנת 2050.
תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי הבלו על הדלקים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. לצד הפנמת העלות החיצונית של פליטות גזי חממה בסקטור הפסולת (8% מסך הפליטות) ויישום "תיקון קיגאלי" להפחתת צריכת גזי קירור (7% מהפליטות) ניתן להגיע לכיסוי של כ-95% מפליטות גזי החממה בישראל.
על פי המתווה שהוסכם מיסוי הפחמן יחל בשנת 2023, יהיה רכיב מובחן במיסי הבלו וגובהו יתבסס על גובה העלות החיצונית של פליטת גזי חממה. מיסי הבלו על דלקים לתחבורה לא יעלו ורכיב הפחמן בהם רק יוגדר באופן שיבחין אותו מסך מיסי הבלו. עוד נקבע כי הפנמת העלות החיצונית של הפחמן בגז הטבעי תוגבל על מנת למתן משמעותית את ההשפעות על מחיר החשמל.
אביגדור ליברמן, שר האוצר מסר: "הצעד שאנו מביאים היום הוא היסטורי ומיישר קו עם המדינות המפותחות שנאבקות במשבר האקלים. נמשיך לייצר תוכניות שימנעו נזקים כלכליים-סביבתיים ויביאו לתועלת משקית משמעותית בטווח הארוך"
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מסרה: "משבר האקלים הוא סיכון גלובלי בסדר גודל שאינו מוכר לאנושות. רק בשבועות האחרונים אנו עדים לשריפות הענק וגלי החום חסרי התקדים שהיכו בצפון אמריקה והשיטפונות ההרסניים במדינות אירופה שהובילו למותם של מאות ולנזקים של מיליארדי יורו. משבר האקלים הולך ומחריף, ומדינות העולם מאיצות את הצעדים להפחתת פליטות גזי החממה הגורמים למשבר. גם מדינת ישראל מעמיקה את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלה ומרחיבה את אסטרטגיית האקלים שלה".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר מסרה: ״קביעת מנגנון להקלת המעבר לאנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית לעשירונים התחתונים, דרך יצירת קרן סיוע, היא הדרך היחידה להבטיח שבניסיון שלנו להצטרף לסטנדרט העולמי של מיסוי פחמן, לא נשכח את הערבות ההדדית המאפיינת אותנו הישראלים".
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי מסרה: "מדינת ישראל מודיעה היום על צעד דרמטי במאבק העולמי בשינויי אקלים, בו הוחלט לאמץ מנגנון מיסוי פחמן למשק ובניית תוכנית חומש אשר תסייע לכלכלה ולתעשייה לעשות את המעבר לטכנולוגיות נקיות".
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, "ההכרה בתמחור הפחמן חייבת להתבצע תוך הכרה בעובדה כי המתווה ההדרגתי יוצר יתרון לדלקים מזהמים בטווח הקצר. אנו מצפים ממשרד האנרגיה ובייחוד מרשות החשמל לאפשר בתקופת המעבר אסדרות שלוקחות זאת בחשבון ומייצרות תיקון שיאפשר צמיחה בתחום האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית, זאת עד לכניסה מלאה של מס הפחמן למשק בישראל".
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר: "הכיוון נכון, אך הביצוע קלוקל. הרוח שנשמעה מצד משרד האנרגיה בדיונים לפיה 'יש להגן על הגז' ניכרת לאורכה ולרוחבה של ההחלטה. המיסוי על הגז קיבל תקופת חסד ועולה הדרגתית לאורך השנים. כמו כן ההחלטה מאפשרת למשרד האנרגיה לתמוך בקידום משק הגז הפוסילי (או ב'מקורות אנרגיה מופחתי פליטות', כלשון ההצעה) - בדיוק הכיוון ההפוך מכוונת המשורר המקורית. חבל שמשרד האנרגיה אינו מתמקד בקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הסרת חסמים, ביטול מכסות, סבסוד ועידוד יצרני חשמל סולארי, במקום להמשיך ולהגן על משק הגז, שעל הפסקת השימוש בו ממליצים האו"ם, ה-OECD ואפילו סוכנות האנרגיה הבינלאומית".
